טכנולוגי על הבוקר: משרד? בשביל מה יש בית קפה
יותר ויותר עובדים מגלים שאין טעם להגיע למשרד כדי לעבוד; הגביע הקדוש של הגאדג'טים מתעתע שוב; אפל ממשיכה לשלוט בשוק המחשבים היקרים, ו-AP מבצעת ספוקו
זוזו כבר!
במבט ראשון, זה נראה כמו רגע של "אהבתי את אדוני, לא אצא חופשי": רוב מוחלט של העובדים אומר שטכנולוגיית המידע שיפרה את חיי העבודה שלו, למרות שאצל מיעוט גדול מהם (30% בארה"ב, 33% באירופה, 41%! באסיה) היא הובילה לעליה במספר שעות העבודה.
ואז המחקר הזה, של חברת המחקר קלי, גורר מבט שני. הוא קצת משנה את התמונה. בארה"ב, רוב גדול (64%) מרוצה מהאיזון בין עבודה וחיים (לידיעת הבוסים, במיוחד בישראל בעלת מוסר העבודה הקלוויניסטי – בקרב אלה שעובדים, על כל פנים: יש דבר כזה, חיים). ואחת הסיבות לכך היא שנוצר ביזור בעבודה. אין עוד הכרח לעבוד במקום סגור, מחולק לקוביות. באמצעות הטכנולוגיה החדשה, אפשר לעבוד מכל מקום שיש בו קישור ויי-פיי.
העובדים מבינים זאת היטב: רוב מוחלט (92% בארה"ב, 84% בארה"ב, 89% באסיה) אומרים ששיקול מרכזי שלהם, כשהם מחפשים עבודה, הוא האם ניתן לעבוד גם מחוץ למשרד, מבלי לטרוח להגיע אליו. המשמעות, ככל הנראה – זה יצריך מחקר נוסף – היא שאנשים אולי עובדים שעות ארוכות יותר, אבל הם חוסכים את הבזבוז התהומי של נסיעה לעבודה וחזרה, כמעט תמיד בשעות עומס. זה מתקזז. בקצרה, העובדים מושכים הרבה יותר לכיוון של עבודה מבוזרת – מהבית ומבית הקפה הסמוך – מאשר המנהלים.
לא הכל ירוק: אם בריטניה מהווה דוגמא מייצגת, הרי שעל פי נתוני קומסקור, עובד בריטי ממוצע מבלה זמן רב בבית בחיפוש אחר מוצרים שהוא רוצה לקנות מחנות מקוונת – אבל את הקניה עצמה הוא כנראה יבצע מהעבודה, על חשבון זמנו של הבוס. וזו, בעצם, עוד סיבה לשלוח אותם הביתה.
פאטה ג'ובסיאנה
"פאטה מורגאנה" היא אשליה, בדרך כלל כזו שנוצרת במדבר עקב מחסור במים (טיפ למיסטיקנים עתידיים: רוצים לקבל חיזיון? לכו יומיים-שלושה במדבר ללא מים. במידה ולא תמותו, מובטחים לכם יופי של מראות וקולות). יש סיבה טובה לחשוב שמקור הביטוי הוא במכשפה האגדית מורגן לה פיי, אחותו של המלך ארתור, שנודעה ביכולת האשליה שלה.
בשנים האחרונות, מציגה אפל גירסה משלה, מעין פאטה ג'ובסיאנה. בסוף השבוע היא צצה שוב: אחד מאתרי הריור על אפל אמר, והפעם הוא בטוח בזה, שחברת הפירות מקופרטינו תוציא בתחילת 2010 מחשב Tablet.
אחח, הטבלט. מחשב-לוח שטוח, קטן, מהיר, אכזרי, מבוסס Mac OS, תשובתה המוחצת של אפל לכל הטרנד המגעיל, מבחינתה, של נטבוקים. צג מגע, כמובן. משהו שיעשה מהפכה מוחלטת בדרך שבה מתנהל תזרים המזומנים של אפל. והפעם האתר ההוא – לטור הזה יש מדיניות של אי-קישור לשמועות בלתי מבוססות – משוכנע שזה סופי ומוחלט, כי הפעם "אנשים בכירים ואמינים" באפל אמרו לו את זה, והוסיפו שסטיב ג'ובס, הוא ולא מלאך, בחן את הקונספט הראשוני, ירק עליו בבוז, אילץ את המהנדסים להגיש 17 גרסאות שונות, ואז אישר את התוצאה הסופית.
שזה נחמד, אבל לא בהכרח אמין. ראשית, בכלל לא בטוח שזה יהיה מכשיר יום הדין, כזה שיגרום לטכנופובים ותיקים להתמוסס בדמעות ולשיר קומבאיה. יש כבר מי שמגדיר אותו כ-iFlop, או, בתרגום צולע מאד, "איי ויי". שנית, כפי שמציין הרג'יסטר, לשמועות-טבלט יש היסטוריה ארוכה ומפוארת: הראשונה שבהן נצפתה ב-2002.
עם זאת, מאחר והאייפודים עוברים קניבליזציה, האייפונים כבר לא אביזרי יוקרה והמק הוא סתם מחשב יקר (ועל כך מיד), אפל צריכה איזה משהו שיזעזע את אמות הסיפים. יכול להיות שהסבירות לטבלט אכן עלתה. נדווח על זה כשנראה אותה.
סקופ: מחשבי אפל יקרים
יש תחום אחד של שוק המחשבים שבו אפל שולטת ללא מיצרים: שוק המחשבים היקרים להחריד. 91% מכל המחשבים שנמכרו במחיר הגבוה מ-1,000 דולרים יוצרו על ידי אפל. דא עקא, אף שזה מנפח את חשבון הבנק של אפל (שבו יש כ-20 מיליארדי ירקרקים, בלי סנט אחד של חובות – כך ראוי), זה לא משנה משמעותית את נתח השוק שלה: הוא עדיין מדשדש באזור ה-7%.
המחיר הממוצע של מקים הוא 1,400 דולרים (מה שלא צריך להפתיע, בהתחשב בכך שיש רק שני מחשבי אפל שנמכרים בפחות מ-1,000 דולרים), לעומת 515 דולרים בממוצע ל-PC. זה הפרש ניכר, ומיקרוסופט ניצלה אותו כמיטב יכולתה בסדרת הפרסומות "ציידי הלאפטופים" שלה.
כפי שכבר דיווחנו, הסדרה הזו הביאה את הסעיף לא רק לפנאטים הקבועים, אלא גם לאפל עצמה: היא הפעילה לחץ כבד על מיקרוסופט, וזו נאלצה לשנות את אחת הפרסומות שלה. בפרסומת, נראות צעירה ואמה המחפשות לאפטופ. הצעירה, לורן, מצביעה על איזה מק, ואומרת שהוא עולה 2,000, בעוד שלה יש רק 1,000 דולרים. אמה שואלת למה היא רוצה לשלם מחיר כפול, ולורן עונה "אני לא".
מסתבר שאפל, לחוצה, הורידה את מחירו של המק ההוא ל-1,700 דולרים בלבד – עדיין כמעט פי שניים ממה שלורן הוציאה על הלאפטופ שלה – והיא תבעה שמיקרוסופט תתקן את המודעה, או שהיא תפגוש את עורכי הדין שלה בסמטה חשוכה. במודעה החדשה, לורן אומרת רק ש"אתה משלם מחיר גבוה עבור הבאזז".
יחידת המתאבדים של AP בפעולה
בסרט "בריאן כוכב עליון", מוזכרת שוב ושוב מחתרת אימתנית, החזית העממית היהודית (להבדיל, כמובן, מהחזית העממית של יהודה – אף סרט אחר לא תיאר במדויק כל כך את ירושלים של ראשית המאה הראשונה). כשהיא מופיעה סוף סוף, היא מתבררת כיחידת מתאבדים יפאנית – וקריצה עבה למדי לעבר מיתוס מצדה.
סוכנות הידיעות AP הפעילה את המקבילה של החזית העממית היהודית בסוף השבוע. AP, שעוברת משבר קשה במיוחד בהסתגלות לרשת, הודיעה שמעתה, היא תוסיף תוכנת מעקב לכל מאמר שלה, שידווח לה איזה שימוש נעשה בו ברשת. והיה ונעשה בו שימוש שלדעתה אינו הולם, כגון פרסום קטעים ממנו, קישור אליו, שימוש בכותרת שלו, או הסתכלות מעוקמת בכיוונו, היא תפעיל משלחת מלאכי רעים של עוכרי דין שתיפול על האומלל שעשה זאת כמו חימוש משוטט מתוצרת ישראל.
המשמעות בפועל היא שמעתה, AP לא תאשר עוד את הציטוטים הקצרים שמקובלים בשירותי האגרגטורים של גוגל ויאהו. אפשר להבין את הזעם והתסכול – קשה לראות איך גוגל, זאטוטית בת עשור, שותה בקשית את הרווחים שהיו אמורים להיות שלך – אבל המשמעות היא ש-AP הולכת לעשות שני דברים. ראשית, להסתבך בשורה של קרבות משפטיים מגעילים ומתישים מול בלוגים ואחרים, בנסיון לחסל סופית את מושג "השימוש ההוגן", ושנית – להיעלם ממנועי החיפוש, שמחפשים הכל חוץ מצרות.
ובעידן שבו צריכת החדשות עוברת לרשת, זו תקיעת קטנה בבטן עצמך. לומר אחר כך, כמו בסרט, "הראנו להם", לא ישנה את העובדה שאתה מת.
קצרצרים
הקלפטוקרטיה הרוסית – כדאי להכיר את המונח, אנחנו צועדים אליו בצעדי ענק – הודיעה שהיא שוקלת להוציא אל מחוץ לחוק שירותי VOIP, משום שהם פוגעים ברווחיהן של חברות הטלפוניה הסובייטיות (אה, סליחה, הפוטינסקיות), ומשמעות הדבר היא פגיעה ברווחיהם של הקלפטוקרטים. התירוץ הרשמי, כמקובל ברוסיה, הוא שנאת זרים.
מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, התנצל רשמית בשם חברתו על רגע "האח הגדול" שלה לפני שבוע. הוא הגדיר את העלמת הספרים כ"פתרון מטומטם, חסר מחשבה, וחורג באופן כואב מהאידיאלים שלנו".
משרד ההגנה הבריטי הודיע שהוא מחויב להמשיך ולתפעל חיל פרשים, כי הוא מתאים בהחלט לצרכיו. אה, סליחה – הוא אמר שהוא מחויב להמשיך ולהשתמש בדפדפן אינטרנט אקספלורר 6. חבר פרלמנט, איש הלייבור טום ווטסון, הביע אי שביעות רצון מהחלטת הממשלה ואמר שהיא "מקרה חריג של התעללות בעובדים".
פאלם ואפל ממשיכות במשחקי טום וג'רי שלהן: אחרי שאפל הוציאה עדכון חדש לאייטיונז, שמונע ממשתמשי הפרה לגלוש בחנות המוזיקה הפופולרית, הוציאה פאלם עדכון משלה שחיבר את הפרה מחדש לאייטיונז. ובבעיטה מיותרת באשכיה של אפל, היא השתמשה בהודעה הרשמית שלה במשפט "אה, ועוד משהו" – הביטוי הקבוע שבו מציג סטיב ג'ובס את הגאדג'טים של החברה.
איביי הולכת על קידום פייפאל, שירות הסליקה המקוון שלה, בכל הכוח: היא פתחה את הקוד של פייפאל לציבור, והזמינה מפתחים ליצור אפליקציות פייפאל משלהם, לשילוב בכל דבר, מטוויטר ועד טוסטר. שימו לב לפייפאל. יכול להיות שנוצר כאן משהו גדול.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.