רוני צארום מודה: "היום הרבה יותר קשה לעשות אקזיט"
מי שהיה ממקימי נטוויז'ן ומכר לקומברס את הסטארט־אפ שהקים תמורת 550 מיליון דולר חושב שהיזמים היום צריכים לעבור הרבה יותר לפני האקזיט: "פעם טכנולוגיה היתה מהות הכל. היום בלי תוכנית שיווקית אף אחד לא יסתכל עליך"
רוני צארום אוהב לספר את הסיפור על איש העסקים שפוגש דייג. איש העסקים המצליח שואל את הדייג למה הוא יושב כל היום ודג דגים, ולא עושה שום דבר עם החיים שלו. הדייג משיב לו: "נגיד שהייתי הולך ועובד קשה ועושה המון כסף, אז אחרי כל זה נניח שהייתי רוצה לנוח וליהנות קצת, אז מה הייתי עושה? הולך לדוג דגים. אז אני עושה את זה כבר עכשיו".
זה אחד המשלים החביבים על היזם שעמד מאחורי אחד האקזיטים הגדולים ביותר שנעשו בישראל - מכירת החברה שייסד, אקסלינק, לקומברס תמורת 550 מיליון דולר, תוך כדי שהוא משלשל לכיסו כ־200 מיליון דולר. וצארום, כך הוא מאמין, מזדהה מאוד עם קו המחשבה שמייצג הדייג בסיפור הזה: "כשאתה כבר מגיע לבייסיק, לבסיס, הדברים זהים אצל כולם. אני ואתה נהנים מאותם דברים, אין הבדל בינינו בגלל העובדה שיש לי כסף. אני גם לא חושב שהכסף שינה אותי".
רוני צארום. "אין דבר כזה יזם שלא נכשל" צילום: אוראל כהן אז לא נהפכת לתומר לוי מ"מסודרים" שרץ לקנות בית ומכונית יוקרה?
"תראה, יכול להיות שבתקופה הראשונה אתה כזה, יכולה להיות סיטואציה שאתה מרגיש שיש לך הרבה מאוד כסף ואתה קונה כל מיני דברים. זה תלוי מי אתה כבן אדם, זה מאוד אישי. בסדרה מדובר על חבר'ה צעירים, לא נשואים ובלי ילדים. אני כבר הייתי במצב אחר בחיים".
איך באמת זה היה אצלך?
"האמת, יום אחרי העסקה קניתי עט כסוף של מונט בלאנט שרציתי לקנות הרבה זמן. הוא עלה לי 400 דולר, וזה היה המון כסף, וחשבתי: 'וואו, אני יכול לקנות את זה'. זו התחושה הראשונה, שאתה פתאום יכול לעשות את הדברים הקטנים שלא הרשית לעצמך קודם. אבל כמובן מאז אתה מתרגל שיש לך הרבה כסף, זה עובדה, ואחר כך אתה פשוט חוזר לשגרת היום שלך שהיא שגרה כיפית. אנחנו למשל נשארנו אחרי העסקה עוד ארבע־חמש שנים בדירה השכורה שלנו ברעננה. בכלל, אין גירויים שאני מחפש מעבר לשגרת היום שלי. את הטיסה במטוס פרטי ואת ההפלגה ביאכטה כבר חוויתי, אבל בסוף אתה חוזר לדברים הבסיסיים - ליהנות מהילדים, מהמשפחה, מסרט טוב, מטיול".
צארום (47) מתגורר כיום במנהטן. משם הוא מנהל את קרן ההשקעות שהקים, דסימה ונצ'רס, ואת חברת הנדל"ן אספן. לארץ הוא מגיע בערך פעם בחודשיים כדי לעקוב אחרי החברות שדסימה מושקעת בהן וגם כדי לחפש סטארטאפים חדשים להשקעה. הביקור הנוכחי הוא גם לרגל גמר תחרות היזמים של יוניסטרים, עמותה שהקים צארום לקידום יזמות בקרב בני נוער בפריפריה. הנושא הזה קרוב ללבו של מי שגדל ברמלה ובגיל 17 יצא למכור ספרים מדלת לדלת. "כשאתה מרוויח כסף בתור נער, זה נותן לך תחושה מצוינת, שבעולם הזה אני בהחלט יכול להצליח בגדול, שאתה שולט בקריירה ובחיים שלך. זה נתן לי דחיפה להיכנס לעולם העסקים".
אחרי השירות הצבאי בצנחנים ובגבעתי, נסע ללמוד מדעי המחשב בניו יורק. ב־1993, אחרי שסיים תואר שני, חזר לארץ והצטרף לאלרון, שם היה מה שהוא מכנה "יזם הבית". במסגרת זו הוא הקים אז את אלרונט, שלימים הפכה להיות נטוויז'ן, ספק האינטרנט המסחרי הראשון בישראל. בסוף 1998 החליט לקחת את היזמות שלו צעד נוסף קדימה, והקים עם איילון תירוש את אקסלינק, שהציעה נתב שמחבר טלפונים סלולריים לרשת האינטרנט. "כשהסתכלת על הטלפונים הסלולריים שהיו קיימים אז, זה נשמע קצת מוזר", נזכר צארום. "אבל האמת היא שהטרנד כבר היה קיים בחו"ל, וכבר פעלה שם חברה שפעלה באותו תחום וכבר יצאה להנפקה. הבנו שיש לנו סיכוי להיכנס לתחום ענק".
השניים הצליחו לגייס חצי מיליון דולר מאנג'לים ויצאו לדרך. בהמשך גייסו עוד 4 מיליון דולר וכבר הגיעו למוצר עם מכירות של 10 מיליון דולר בשנה הראשונה - הישג מרשים למדי לסטארט־אפ מתחיל. זו כנראה הסיבה שקצת אחרי שנה מהקמת החברה התקשר לצארום נשיא קומברס לשעבר איציק דנציגר. "הוא ביקש לשוחח על אפשרות של רכישה, במקביל בדיוק יצאנו לגיוס נוסף, וגם היתה התעניינות במקביל מגופים אחרים כמו סיסקו וחברת אופן ווייב, ולכן הרגשתי טוב עם המהלך של מכירה".
מכירת אקסלינק נסגרה ביוני 2000, רגע לפני התפוצצות הבועה והמשבר שהחריף בעקבות פיגועי הטרור של ספטמבר 2001. "זו הרגשה מדהימה, הרגשה סוריאליסטית קצת", מספר צארום על הרגע שאחרי. לאחר המכירה השתלב בקומברס ועמד בראש חטיבת המובייל. כעבור זמן קצר עזב.
הצעד הבא היה הקמת קרן דסימה ונצ'רס. "אחרי שמיצית את החלום אתה שואל את עצמך מה לעשות הלאה. המעורבות בחלומות של אחרים נותנת לי תחושות נהדרות. זה כיף לשמוע מישהו שחושב שהוא הולך להצליח ויש לו את ההתלהבות, והאופק, והתוכניות, והחזון ויכולת המנהיגות. ואז אתה רוצה להיות חלק מהחלום שלו".
צארום עם הזוכים בתחרות היזמים הצעירים של יוניסטרים צארום לא מנסה להסתיר את התלהבותו כשהוא מדבר על נושאים טכנולוגיים ועל האנשים שמאחוריהם. הקרן שהקים משקיעה במגוון תחומים: חברת PineApp מתמחה באבטחת מידע ובתחום האנטי־וירוס; Axxana מפתחת ומוכרת "קופסה שחורה" לאחסון מידע ולהתאוששות מאסון בארגון; Reimage פיתחה דיסק לתיקון בעיות חומרה במחשבים מקרטעים. לא כל ההשקעות היו מוצלחות: חברת אטגון שעסקה בווירטואליזציה לא הצליחה לפרוץ קדימה ומוזגה בחברה אחרת. "זה לא שאין טעויות. אין דבר כזה יזם שלא נכשל", אומר צארום. "זה חלק מהעניין, וזו הסיבה שעל אותם בודדים שבאמת מצליחים עושים סדרות בטלוויזיה".
איך אתה מרגיש כשבאים אליך כל מיני סטארטאפיסטים לבקש כסף להשקעה?
"מאוד מפתה להגיד כן על כל דבר, כי אתה רוצה שהחבר'ה יצליחו, אבל אתה חייב לשים את הברקסים ולעשות בחינה מדוקדקת. אני מסתכל קודם כל על היזם עצמו - אם הוא מתאים, ורק אז על המוצר ועל המודל העסקי: האם הם מביאים משהו חדש, האם הוא יוצר בידול בינו לבין החברות האחרות? אחת הבעיות הגדולות היום זה הקושי להתבלט, גם אם יש לך מוצר טוב. בשביל זה אתה צריך משהו מאוד מיוחד, שיסתכלו על זה ויגידו: 'זה שווה, דבר כזה עוד לא ראיתי', משהו שמדליק אצלך איזה גץ. אנחנו כל הזמן מחפשים מיזמים כאלה, ויש לנו כסף להשקיע בהם - וזה לא בא רק כדי לעשות את האקזיט הבא. את זה כבר עשיתי".
לסטארטאפים היום יותר קשה לעשות אקזיט ממה שהיה לכם לפני עשר שנים?
"אין ספק. בעבר הטכנולוגיה היתה המהות של מיזם. היום כבר דורשים לראות היתכנות שיווקית לפני שמישהו יסתכל עליך ברצינות, מה שמצריך תהליך הרבה יותר ארוך ומורכב".
אז מה החלום של מי שכבר עשה את זה?
"מכיוון שכבר מימשתי את החלום לעשות אקזיט, זה כבר לא יהיה אותו הדבר גם אם אעשה את זה פעם שנייה ושלישית. החלום הזה די מוצה, ולכן חלק מהכיף שלי היום זה להגשים חלומות לאחרים".
בחודשים האחרונים יש לצארום בייבי חדש - מיזם שיתוף תכנים באינטרנט שנקרא Watchitoo. המיזם, שצארום מנהל אותו בפועל, נמצא כעת בגרסת בטא סגורה, אך הוא מתכוון לצאת איתו בקרוב לציבור, אולי אפילו עוד החודש. מדובר ברשת חברתית המאפשרת לכמה משתתפים לצפות בו־זמנית באותו קטע וידיאו, מצגת או תמונה ולשוחח על כך באמצעות וידיאו־צ'ט; יוטיוב פוגש את פייסבוק. צארום משוכנע שמדובר בתפיסת עולם חדשה. "אני חושב שזה יהפוך לטרנד, זה כלי שכבר עכשיו משמש אותי ברמה האישית לתקשר עם המשפחה שלי - זה כיף לא נורמלי לצפות מהארץ בסרט עם הבן שלי שנמצא בארה"ב, לראות אותו שם ותוך כדי זה להציג מסרים או תמונות".
