בצד החדשות: הלבנים בורחים לפייסבוק
הרשת החברתית מוצאת עצמה במרכז פולמוס גזעי/סוציו-אקונומי, פסיקה בבריטניה מרחיבה את הגעת החוק אל הרשת, ילד בן 19 מקים סוכנות חדשות, ומריבת הגיקים השבועית
המאבק בין שתי הרשתות החברתיות הגדולות, פייסבוק ומייספייס, הוכרע: עד מאי היתה פייסבוק הרשת המובילה בעולם ומייספייס המובילה בארה"ב. במאי, השתווה מספר המשתמשים האמריקנים של פייסבוק לזה של מייספייס; ביוני, הפכה פייסבוק לרשת החברתית הגדולה בארה"ב.
חלק ניכר מהמשתמשים החדשים של פייסבוק הם משתמשי מייספייס לשעבר, והחוקרת דנה בויד – בעלת דוקטורט בתקשורת – ערכה מחקר בנושא. המסקנות שלה עוררו אי נוחות: ילדים לבנים, אמרה בכנס Personal Democracy Forum השנתי, נוטים יותר לנטוש את מייספייס לטובת פייסבוק, והופכים בכך את מייספייס למקבילה המקוונת של "גטו". בויד השוותה את המעבר לבריחה ממרכזי הערים אל הפרברים, אחת התופעות המרכזיות – אם לא התופעה המרכזית – של העיור האמריקני במחצית המאה האחרונה.
הבלוגרית קריסטן ניקול ציינה עובדה מעניינת: מייספייס נוסדה כרשת שמטרתה היתה לקדם מוזיקאים צעירים ובלתי מוכרים. היא פרסמה את עצמה, בין השאר, באמצעות תמונות של המשתמשים במה שהיא מכנה באנדרסטייטמנט "לבוש מינימלי". פייסבוק התחילה כרשת של בוגרי קולג'ים; רק לפני כשנתיים היא התחילה לקבל חברים שסיומת המייל שלהם לא היתה edu. השאלה הגדולה, אם דוגמת הפרברים אכן תקפה, מתי יוקמו "הקהילות המגודרות", אליהן נסו הלבנים העשירים עם הגעת השחורים אל הפרברים – או, בקצרה, איך תיראה הרשת החברתית שתירש את מקומה של פייסבוק כדבר החם הבא שכולם רוצים להצטרף אליו.
ביות הרשת נמשך
שני בריטים לא סימפטיים, סיימון שפרד וסטיבן וויטל, נכלאו לאחרונה בבריטניה בשל הפצת חומר גזעני, בניגוד לחוק שם. המאסר הזה, כמו כל מאסר על הבעת דעה, בעייתי מאד מעצם טיבו – אבל הפסיקה במקרה הזה חשובה במיוחד.
שפרד ו-וויטל, כאמור, הורשעו בהפצת חומר שנאה. אבל הם לא הפיצו אותו בבריטניה. או, ליתר דיוק, לא באמצעות שרת בריטי. את הזבל הניאו נאצי שלהם הם העדיפו לשים על שרת בארה"ב, משום ששם התיקון הראשון מתיר פחות או יותר כל דיבור שנאה, אלא אם הוא הסתה ישירה לאלימות שקיים גם סיכוי שתצא אל הפועל.
עד כה, ממשלות קיבלו את התירוץ הזה – שהחוקים שלהם לא חלים על שרתים במדינה אחרת – אבל הפרקליטות הבריטית החליטה להלחם. הטענה שלה היתה שאזרח בריטי שמבצע עבירה על חוקי בריטניה לא יכול להסתתר מאחורי הטענה הטכנית שהשרת שלו שורץ על אדמה זרה. עדיל חאן, התובע, נשמע מרוצה במיוחד לאחר שהצליח להשליך את שני מכחישי השואה לכלא, ואמר שמדובר במקרה "פורץ דרך".
ללא ספק. עד כה התירוץ הצולע הזה – "אבל השרת שלי יושב בקירגיסטאן!" – שימש כאמתלה נוחה לכל זב ומצורע. טוב שזה נגמר, ושכמו פיראטיות-התוכן, גם את התחום הזה מצליחה התרבות האנושית להוציא מציפורני האנרכיה.
השאלה המתבקשת כעת, לאחר הפסיקה המפורשת הזו, היא מה דינם של בריטים המפעילים קבוצת הכחשת שואה בפייסבוק, שם כידוע מעודדים זאת.
לזה אני קורא יוזמה
רוצה כניסות. ארינגטון צילום: ג'וי איטו cc-by
פאן פופל מציג את המבזקים שלו לציבור בעיקר באמצעות טוויטר, שם יש לסוכנות הידיעות שלו נוכחות מרשימה – למעלה מ-800,000 קוראים אותם. הוא ואנשיו מפעילים שיקול דעת מערכתי בטרם קבלת החלטות על חשיבותן של ידיעות, ועכשיו הם עובדים על השקת אפליקציית אייפון.
זה בפני עצמו לא חדש: כל העולם וכלבו עושים את זה. מה שחריג הוא ש-BNO מתכוונים לבקש ממשתמשי האייפון להשליש להם כסף. מעט כסף – אבל מנוי שמתחדש מדי חודש. זה דורש לא מעט אומץ – או חוצפה – כי רוב התוכן של BNO עדיין לא מקורי, אלא נשען על דיווחים של כלי תקשורת אחרים. חלקם עשויים לראות את העובדה שמישהו מגרד כמה פזוס מהתוכן המקורי שלהם, שעה שהם עצמם מתקשים בכך, כאתגר ראוי לתביעה. פאן פופל עצמו אומר שבכוונת האתר להגביר את קצב יצירת התוכן המקורי שלו. יהיה מעניין.
ולמריבת הגיקים השבועית...
מייקל ארינגטון הצליח שוב לקומם עליו חלקים ניכרים מהרשת – אה, סליחה, תיקון: את שורצי ביצת הבלוגוספירה הטכנולוגית, שמשוכנעים משום מה שהם מהווים חלק ניכר מהרשת – כשהבלוג שלו, טקראנצ', דיווח ביום רביעי כי השיג מסמכים שגנב האקר מטוויטר, וכי בדעתו לפרסם חלק מהם. ארינגטון טען באופן לא משכנע במיוחד שהוא בסך הכל מבצע את תפקידו העיתונאי.
לארינגטון אין מחסור בשונאים, אבל נראה שהפעם הוא התעלה על עצמו. שעות ספורות לאחר הפרסום, החיפוש "ארינגטון" בטוויטר העלה תוצאה חוזרת ונשנית: "מדוע אריגנטון כותב על פורנו". ההפניה היתה לבלוג SeoMozBlog, שטען שמספר הפוסטים בטקראנצ' שמתעסקים בפורנוגרפיה גבוה באופן חריג, חריג עד כדי כך שהדבר נראה כמדיניות מכוונת של ארינגטון להעלות את מספר הכניסות לבלוג – ועוד יותר מכך, את הפרסומות בו. מתקבל הרושם שמדובר במתקפת הפצצת-גוגל מתוחכמת במיוחד: לקשור את ארינגטון וטקראנצ' עם פורנו בכל חיפוש עתידי, בדומה למה שנעשה לחב"ד. תגובתו של ארינגטון צפויה להיות מעניינת.
