טכנולוגי על הבוקר: אז מה עושים עם צפון קוריאה?
אף אחד לא יודע מה לעשות נגד מתקפת הסייבר על ארה"ב ודרום קוריאה; העיתונים סוגרים את דלתות האורווה אחרי שהסוסים ברחו; הקינדל מדאיג את המו"לים; ג'נרל מוטורס שוקלת מכירה באיביי ובינג מהווה הצלחה
לוחמה א-סימטרית
זה כשבוע נמשכות התקפות Denial of Service על אתרי הממשל בארה"ב ודרום קוריאה; לאחרונה הותקפו גם בנקים ועיתונים. ובינתיים, לא נראה שזה ישתנה.
החשודה העיקרית היא הנבל הג'יימס בונדי של העולם, צפון קוריאה. אבל לאף אחד אין הוכחות מוצקות ולא נראה שיהיו הוכחות כאלה בזמן הקרוב. בלי הוכחות, ארה"ב ודרום קוריאה יתקשו לצאת לפעולה גלויה. בדרום קוריאה רותחים ומבטיחים להקים יחידה ללוחמת סייבר תוך זמן קצר. השמועות אומרות שלצפון קוריאה כבר יש יחידה כזו.
לא שיש יותר מדי אופציות לפעולה גלויה. אף אחד, חוץ ממחוקקים רפובליקנים שהשאירו את המוח אצל יחיאל חזן, לא מדבר על פעולה צבאית. ראשית כל, משום שכאמור לא ברור נגד מי, ושנית – צפון קוריאה גם ככה פסיכית. תוריד להם איזו תחנת ממסר והם עשויים להחליט לבצע ניסוי גרעיני בשמי יפן. הכלכלה, כידוע, לא במצב מזהיר גם כך. שטיק כזה מצד הפסיכים הקטנים ואפשר לנשק לשלום את סיכויי ההתאוששות.
אמצעים דיפלומטיים נגד צפון קוריאה לא יעבדו מי יודע מה, בהתחשב בכך שהיא לא מאמינה בדיפלומטיה וגם ככה נמצאת תחת סנקציות. נשארת האופציה של פעולות תגמול כנגד הרשת הצפון קוריאנית – רק שיש בעיה קטנה, והיא העובדה שאין כזו. אפילו סוריה פתוחה יותר. המצב, בקיצור, בטטה. ומתקבל הרושם שהצפון קוריאנים מתכוונים להכין ממנה פירה.
שמישהו יחזיר את הסוסים לאורווה, בבקשה
חמשת הצעדים הנפשיים שמגיעים בהתמודדות עם אובדן, אליבא דפסיכולוגים, הם הכחשה, כעס, התמקחות, דכאון והשלמה. המודל נבנה על ידי דר' אליזבת' קיבלר-רוס ב-1969 ומתקבל הרושם שהוא עדיין בתוקף. אם נשתמש בו כדי לתעד את מה שעובר על עיתוני הדפוס, אפשר לומר בבטחה שאנחנו בשלב ההתמקחות.
השלב הראשון, כנדרש, היה הכחשה. הוא נמשך כל העשור האחרון, כשעיתונים שחררו את החומר שלהם לרשת כאילו אין מחר, מבלי לחשוב על המשמעויות הכלכליות של זה – אחרי הכל, הצעצוע הזה לא באמת יגרום לנו נזק, נכון? אחר כך בא הזעם: ראינו השנה את AP מאשימה את גוגל בגניבת התוכן שלה, ואת אנשי הוול סטריט ג'ורנל טוענים שגוגל היא ערפד.
עכשיו אנחנו בשלב ההתמקחות. הניו יורק טיימס, שכבר נכווה בעבר כשהשיק את Times Select ודרש שמונה ירקרקים מדי חודש עבור התוכן הטוב שלו, וסגר את העסק כשהתברר הנזק לעיתון, שוקל זאת שוב. לאחרונה הוא ערך סקר בין קוראיו כדי לברר אם יהיו מוכנים לשלשל שניים וחצי דולרים, ואולי אף חמישה, עבור מנוי לאתר שלו.
למרות כל הקשקשת החינמית של אנשים שמרשים לעצמם להרים קטעים שלמים מעבודותיהם של אחרים, אין מודל אחר לקיומו של עיתון - להוציא זה של עיתון הממומן על ידי מדינה. אבל אנחנו לא באמת רוצים להיות צפון קוריאה.
קבוצה של עיתונים באירופה הלכה צעד אחד בכיוון הזה, ודרשה בסוף השבוע מהאיחוד האירופי לאכוף תקנים נוקשים על שימוש בתוכן חדשותי באתרים אחרים – כלומר, אם אתה משתמש בתוכן שלי כדי לעשות מזה כמה ג'ובות, תן לי את חלקי. לא ברור מה יעשה האיחוד עם הדרישה הזו. לא ברור אם היא בכלל ישימה. כך שמתקבל הרושם שבקרוב, יעברו בעלי העיתונים לשלב הבא: דכאון.
הקינדל טוב לאמזון
תוכן שאנחנו עדיין רגילים לשלם עבורו הוא תוכן סלולרי – ערפדיות הסלולר מעולם לא היו בקטע של חינם – וספרים. עכשיו גם הממסד הזה קורס בקול ענות חלושה.
בימי הביניים, ספר היה שווה ערך לנדל"ן. רק כדי לייצר את הקלף, היה צריך לשחוט עדר קטן. ושום ספר לא היה דומה למשנהו. אחר כך בא הדפוס, ומחירי הספרים צנחו באופן ניכר – מה שתרם, בין השאר, לעליית שיעור האוריינות ולשאר רעות חולות. במאה ה-19 וה-20 ספרים הפכו למוצר שווה לכל נפש (אפילו בישראל היתה פעם תקופה כזו), ושמרו על מתח רווחים יציב. מה שמשך אנשי עסקים שמרנים.
כל זה משתנה במהירות. אם אתה לא על הקינדל, מתקבל הרושם, אתה לא קיים. הבעיה היא שמתח הרווחים נמוך משמעותית. אמזון מנסה למכור ספרים דיגיטליים במחיר זול: עשרה דולרים. זהמלחיץ מאד את המו"לים.
המו"ל היחיד? קינדל צילום: בלומברג
יש לזה צד חיובי וצד שלילי. החיובי הוא שמחסום גדול בפני יוצרים רבים – הצורך לשכנע מו"ל ששווה להוציא את הספר שלך – מתמוטט במהירות. בקרוב, כל אחד יוכל להציג את ספריו ולקבל עליהם תשלום. זו מהפכה שקשה לקלוט את משמעותה. הצד השלילי בעייתי יותר: המשמעות של כל הסרת העריכה הזו תהיה גל גרפומניה חסר תקדים. תוך זמן לא ארוך, יווצר ממסד של מבקרי ספרים בעלי השפעה – ומי שלא יופיע אצלם, לא יהיה קיים. חזרה למשבצת הראשונה. בעיה נוספת היא שינוי דרמטי ביחסי הכוחות לטובת המתווך. אמזון, אחרי הכל, תוכל להכריע את גורלם של ספרים לשבט או לחסד באופן שבו היא תתייחס אליהם – או לא. הכוח הזה יעבור מידיהם של מו"לים רבים למתווך אחד. זה, בלשון המעטה, בעייתי.
אולי באיביי זה יעבוד
GM, חברת הרכב הגדולה שנחלצה לאחרונה מפשיטת רגל, הכריזה ביום שישי שכחלק מתכניותיה לשדרג את המבנה התאגידי שלה ולנסות למצוא לקוחות, היא תתחיל למכור מכוניות באמצעות איביי. ולא מכוניות משומשות, אלא חדשות.
הרעיון למכור מכונית חדשה כאילו היתה עדשה משומשת הוא... מעניין. כלל לא בטוח שזה יעבוד. אנשים התרגלו לראות את איביי כמקום לסחורות יד שניה. למכוניות יד שניה יש שם רע, ובדרך כלל מוצדק. יתר על כן, לא סתם משקיעות חברות הרכב סכומים עצומים באתרי תצוגה מהודרים: לפני שאנשים נפרדים לשלום מ-48 המשכורות הבאות שלהם, הם רוצים לדעת על מה הם מוציאים את הכסף. להריח את הניילונים.
יתר על כן, איביי מיהרה להודיע שאף שהיא במגעים עם ג'י.אם, שום דבר סופי לא הוחלט. בקיצור, זה לא יקרה בקרוב. צריך לתהות אם מנכ"ל ג'י.אם. לא שאף יותר מדי אדי ווב 2.0.
בינג פורש כנפיים
בינג הושק לפני כחודש, וכבר הצליח לעורר את דאגתו של סרגיי ברין, אחד משני המייסדים של גוגל. וכפי שאנחנו יודעים עכשיו, לא בלי סיבה.
בינג הגיע בתוך חודש למקום ה-13 ברשימת האתרים עם מספר המבקרים הגדול ביותר; כ-49.57 מיליוני גולשים ביקרו בו. לשם השוואה, דיג – אתר דירוג הידיעות הוותיק – נמצא מאחור, עם 38.96 מיליונים, ו-CNN עוד רחוק מכך, עם 28.54 מיליוני מבקרים. כל הנתונים הללו מתייחסים לגלישה בארה"ב בלבד – וזה בסדר, בינג לא כל כך עובד מחוץ לארה"ב.
כמו כן, הוא גם עקף את מנוע החיפוש של יאהו בתדירות השימוש בו. זו פעם שניה בתוך חודש; הראשונה היתה זמן קצר לאחר צאתו. בחודש הראשון לקיומו, השתמשו בו 12.9% מכלל המחפשים, לעומת 10.85% ליאהו.
ואם היה צורך בהוכחה נוספת לכך שבינג מטלטל את גוגל, הנה היא: העובדה שמנוע החיפוש הוותיק ממשיך להציג תוצאה של "בינג לא זמין" שבוע ויותר אחרי התקלה שפקדה אותו – עובדה שמפתחי בינג התלוננו עליה בטוויטר.
קצרצרים
חדשות טובות, בכל זאת, בחזית העיתונות הישנה: AP נגררת, בועטת וצורחת, אל המאה ה-21, והיא הפיצה מזכר לכל עובדיה שדורש מהם להתחיל ולהוסיף תגיות למאמרים, למען יהיה קל יותר למצוא אותם ולתייק אותם. מזל טוב.
לפני שלושה חודשים עוררה אופרה ווינפרי סערה, כשהודיעה על הצטרפותה לטוויטר. נראה שהתלהבותה מהצעצוע החדש דעכה: היא לא עדכנה את החשבון שלה זה כחודש. האם יירשם גל של נטישה, עכשיו כשהיא עוזבת?
לא מעדכנת. ווינפרי צילום: בלומברג
משהו על גבול הפסיכוטי עובר על תעשיית ההקלטות האמריקנית: היא הוציאה סרטון שבו נראה פיראט קטן וחמוד כשהוא עובר התעללות בכלא. בנוסף, שוטרים חמושים ומאיימים תוקפים את אמו של הפיראט. מה השלב הבא? המפלצת מ"הנוסע השמיני" תופסת פיראט, אוכלת חלק ממנו, ומשאירה חלק ממנו למטרות קינון וגידול מפלצות קטנות?
עוד יום, עוד מוצר דפוק של אפל: אייפוד הוא החשוד העיקרי בהתלקחותו של רכב משפחתי בשוודיה. בעלי הרכב, שהמנוע שלו היה דמום, הצליחו לחלץ את חיית המחמד שלהם מתוכו בטרם עלה בסערה השמיימה.
נוסטלגיטק: מדען הגיע למסקנה שגלילאו "ואף על פי כן, נוע תנוע" גלילאי הצליח להבחין בכוכב הלכת נפטון אי אז בתחילת המאה ה-17, זמן קצר לפני שזומן לביקור חביב במרתפי האינקוויזיציה. רישום של גלילאו מראה כוכב לא ידוע במקום שבו אנו יודעים היום שהיה אז נפטון. אם זה נכון, המשמעות היא שגלילאו הבחין בנפטון 234 שנים לפני שהלז זוהה רשמית.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
