האם האייפון יפתח עידן של תוכן סלולרי מגוון?

רבים מטורי הפרשנות שנפוצו בישראל לאחר שנודע על יבואו הקרב של האייפון הכריזו על תום עידן "הגן הנעול" - אותה מערכת תוכן סגורה שמשתמשי הטלפונים יכולים ליהנות רק ממה שחברות הסלולר מחליטות שיהיה בה. בגן הנעול של ספקיות הסלולר הלקוח הממוצע והלא-מתוחכם-מדי כלוא במגבלות התוכן שבפורטל הסלולרי שמפעילה הספקית שלו.

ספקי תוכן ומפתחי יישומים סלולריים נאלצים, לרוב, לקבל את רשות הספקיות כדי להיכלל בפורטלים שלהן ולהיות זמינים ללקוחות פוטנציאליים. כנגזר מכך הם גם נאלצים להפריש נתח מהכנסותיהם לספקית שהואילה בטובה להציבם בפורטל.

צילום: shutterstock

האייפון, טענו כותבי הטורים, מוציא את השליטה על התוכן והיישומים מדי הספקיות. מה שהכותבים שכחו לציין הוא שהאייפון מכניס את המשתמשים והמפתחים לגן נעול עוד יותר: הדרך היחידה להתקין יישומים על האייפון היא באמצעות חנות היישומים של אפל, הנגישה בתוכנת ה־iTunes שבמחשב האישי או בחנות הסלולרית שבמכשיר.

רוצה להציע לגולשים יישום? עליך לעבור את תהליך הסינון של אפל, ורק אחריו תוכל להיות מוצג וזמין בחנות, ולחלוק עם אפל את הכנסותיך. לשם השוואה, לקוח המצויד במכשיר בעל מערכת ההפעלה סימביאן, שמותקנת בסמארטפונים של כמה חברות ובהן נוקיה וסוני אריקסון, יכול להוריד יישומים מאתרים רבים באינטרנט, ולא רק מחנות היישומים של נוקיה או מספקית הסלולר שלו.

עבור רוב משתמשי הסלולר, הדיון אינו רלבנטי. כבכל ענף, רוב הציבור יסתפק במה שמציעים לו. חובבי הטכנולוגיה ו"המאמצים המוקדמים" ימשיכו לפשפש במודלים העסקיים, בחידושים ובאינטרסים של חברות הסלולר. ולפעמים, כמו במקרה הנוכחי, פשוט יעבירו את המפתח משומר אחד לשומר אחר.