בצד החדשות: מדברים פעוטים נוצרות אגדות
אירועי איראן מוכיחים שעידן הצנזורה עבר מן העולם, ויקיפדיה נערכת לצעד מהפכני, פייפאל משדלת אנשים "לעשות דברים בשביל כסף", וגוגל ופייסבוק בקרב הגיקים השבועי
10:10
27.06.09
עמודי המקדש רועדים
אפשר, אם באמת מתעקשים, להפעיל שלטון דיקטטורי שמונע מאזרחיו כל גישה למקור מידע חיצוני. המחיר הוא גבוה למדי: צריך להיות צפון קוריאה או בורמה.
לא כולם מוכנים לשלם את המחיר. איראן תמיד היתה מדינה שלמעמד הסוחרים היה בה סטטוס גבוה. המולות היו משיגים יתרון עצום במאבק נגד המתקוממים נגדם, אילו היו מוכנים פשוט לנתק את המדינה מהרשת. להוציא את השאלטר. זה לא בלתי אפשרי. אבל אז היה צפוי מעמד הסוחרים להתקומם נגד המשטר ולהצטרף למורדים.
השבוע הוכיחו המתקוממים באיזו קלות אפשר ליצור קדושים מעוניםצילום: cc-by-Faramarz Hashemi
בעיה. בינתיים, למרבה השמחה, בעיה ללא פתרון.
השבוע הוכיחו המתקוממים באיזו קלות אפשר ליצור קדושים מעונים. חלפו דקות ספורות בלבד מהרגע בו שרצחו חמושי המשטר את נדה (Neda) סולטאן ועד שפניה הפכו מוכרות בעולם כולו. האלמוני שצילם את הווידאו שזעזע את העולם לא היה מטומטם מספיק להעלות את הסרטון ליוטיוב או פייסבוק; הוא ידע שהמשטר מנטר את האתרים הללו. הוא שלח את הסרטון הקצר במייל לידיד סמוך, והלה שלח אותו לכמה עיתונים וכמה ידידים בחו"ל. ידיד הולנדי העלה את הסרטון ליוטיוב. וזהו. המשטר ספג פגיעת טורפדו מתחת לקו המים.
פעם אפשר היה לחסום מדינה למגע עם העולם על ידי חתיכת קווי הטלפון, השתלטות על אמצעי התקשורת, וגירוש העיתונאים הזרים. העידן הזה חלף. הדיקטטורים של העתיד יצטרכו להיות הרבה יותר מתוחכמים. לא יהיה די בדיכוי: בסין, המשטר משחד את המעמד הבינוני בהבטחות לעתיד כלכלי ורוד. המפגלה הקומוניסטית מחוברת, יחסית, לעם – לפחות לשכבות הביניים שלו.
עד כמה מנותקים המולות מעמם? מספיק שהם ינסו להשאיר את המתקוממים בבית על ידי הקרנת טרילוגיית "שר הטבעות". כן, אין ספק: סדרת סרטים שמדברת על מאבק ברשע, ועל כוחו של הפרט להציל את הכלל, ועל אומץ מול יאוש – זה בדיוק מה שצריך לשדר במצב כזה. נותר רק לתהות אם אנו חוזים בטמטום הקבוע של צנזורים, או שמדובר בחבלה שקטה מבפנים, מצד תומך המתקוממים.
ויקיפדיה עוברת למולטימדיה
האנציקלופדיה הנקראת ביותר בעולם, וויקיפדיה, עומדת לבצע שינוי מהפכני משלה: בחודשים הקרובים, יוכלו עורכי הערכים בה להוסיף סרטוני וידאו הקשורים לתחום המאמר שהם כותבים.
הסרטונים יהיו כולם ברשות הציבור, ו-וויקיפדיה תשען תחילה על המאגר של ה-Internet Archive, המכיל כ-200,000 סרטונים. הפרויקט ממומן חלקית על ידי קרן מוזילה, שמוציאה את הדפדפן העצמאי פיירפוקס. המערכת תאפשר למשתמשים להוסיף תגיות לטקסטים של הסרטונים, כמו גם לחפש תגיות בתוכם.
נשמע חיובי מאד, על פניו. יש רק בעיה אחת: תכני וידאו נוטים, מטבעם, לדחוק את הטקסטים לשוליים. הביורוקרטים של וויקיפדיה צריכים להיות זהירים מאד במינון, כדי למנוע מוויקיפדיה להפוך לאתר וידאו חינוכי, מוקף בטקסט.
רוצה עזרה? תמרץ אותה
אתר התשלומים המקוון פייפאל (Paypal) מצא שיטה שבה יכולים משתמשיו לתמרץ אנשים אחרים לעשות מטלות שהם לא ששים לעשות: תשלום.
מישהו צריך להוריד את הזבל, וממש לא בא לכם? צריכים עזרה במשהו קטן אך מציק? התחברו לאתר "עשה דברים עבור כסף", והציעו לידידיכם להשלים את המשימה המעיקה – תמורת תשלום קטן. אתם מתבקשים להקיש את שמכם, שם הידיד, המטלה שאתם רוצים שיבצע, ואת הסכום המוצע עבורה. עם השלמת המטלה, מזמין אתכם פייפאל להעביר את הכסף באמצעותו ישירות.
האתר משמש בעיקר כאמצעי קידום לפייפאל, אך הוא חמוד למדי: אחד הפיצ'רים שלו הוא הצגה של ההצעות היותר מעניינות שהועלו אליו, וכבר יש נסיונות ראשונים מהוססים לבנות קהילה באמצעותו.
מלחמת הגיקים השבועית: פייסבוק נגד גוגל
על פניו, זה לא כוחות. בפינה הימנית, לארי וסרגיי, "החונקים ממאונטן וויו"; בפינה השמאלית, מארק "גונב הרעיונות" צוקרברג. בפינה הימנית, גוגל, חברה שגרפה יותר ממיליארד דולרים בהכנסות ברבעון הראשון של 2009 – וזה היה רבעון חלש; בפינה השמאלית, פייסבוק- חברה שעוד לא הראתה רווחים, רחוקה מהנפקה, שערכה המוערך צנח השנה בשליש, ושהבוס שלה עף מרשימת המיליארדרים.
ובכל זאת, מדווח Wired, שהקדיש לנושא כתבה ארוכה ומושקעת, בגוגל מודאגים מפייסבוק. לארי פייג', הרגוע שבצמד המייסדים של החברה, לא הצליח להסתיר את אכזבתו ומורת רוחו, משהתברר שפייסבוק דחתה את הצעתה לרכוש אותה, וכמו להוסיף חטא על פשע, קיבלה השקעה דווקא מהשטן הגדול של גוגל, מיקרוסופט.
זה היה ב-2007. שנתיים חלפו מאז, ופייסבוק רק צמחה. היא עדיין לא מצליחה להיות רווחית, אבל יש לה תוכנית. היא מתכוונת להשתלט על תחום החיפוש.
מה? ובכן, טוענים בוויירד, זמנו של החיפוש של גוגל עובר. או עשוי לעבור. אנשים לא רוצים סתם תוצאות סתמיות שמכילות את מילות החיפוש. הם רוצים מידע שיש לו משמעות עבורם. אם הם יקישו את שמם של אחד מידידיהם לגוגל, חלק ניכר מהתוצאות שיקבלו לא יהיו רלוונטיות לכלום – למעשה, חלקן יהיו מביכות. בפייסבוק, הם יכולים לקבל עדכונים שוטפים ממנו ולעקוב אחרי התחביבים שלו. פייסבוק מעריכה שמשתמשיה חולקים ביניהם, מדי חודש, ארבעה מיליארד פריטי מידע בדמות עדכונים, הזמנות לאירועים וכדומה. ואנחנו אפילו לא סופרים את התמונות והסרטונים. פייסבוק שומרת את המידע הזה לעצמה: הוא לא מופיע במנוע החיפוש של גוגל.
פייסבוק לא מסתפקת בחסימת המידע מפני גוגל: היא משתפת פעולה עם מנוע החיפוש של מיקרוסופט, ושיטת Connect שלה מאפשרת לאנשים לחלוק מידע בפייסבוק מאלפי אתרים שונים. התוצאה היא מערכת המלצות שתואמת הרבה יותר את רצונו של המשתמש מן השורה. אתה רוצה להחליט אם שווה לך לראות סרט – מה תעדיף, את טעמו של מבקר אנונימי או את זה של חבריך?
יש כבר סימנים קלים להצלחתה של התפיסה הזו. בחודש אפריל, נרשמה ירידה של שני אחוזים בחיפוש בגוגל ועליה של חמישה אחוזים בחיפוש בפייסבוק. הרשת החברתית עדיין מדדה הרבה מאחור – 184 מיליוני חיפושים בוצעו באמצעותה, לעומת 9.68 מיליארדי חיפושים בגוגל – אבל היא עדיין צעירה. זה עשוי להיות מעניין.
