טכנולוגי על הבוקר: חולים עליך אפל
אפל וגרורותיה ממשיכות להסתבך עם הדיווחים על מצבו של סטיב ג'ובס, פייסבוק מנסה להיות טוויטר, הניו יורק טיימס ידרוש כסף על אפליקציית האייפון ואובמה מקדם את התקשורת החדשה
"שדה עיוות המציאות" של ג'ובס מתעמעם
שערוריות הבריאות של סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל, לא מפסיקות לרגע. כזכור, ג'ובס עבר לפני חודשיים ניתוח להשתלת כבד, שהוסתר מהציבור ונחשף בסוף השבוע על ידי ה"וול סטריט ג'ורנל". אתמול אישר בית חולים בטנסי שג'ובס עבר בו את הניתוח, טען שהכל היה כשר ושמצבו מצוין. ההודעה יצאה בתיאום עם ג'ובס, אלא מה.
עכשיו מסתבר שבית החולים שיקר לפחות פעם אחת עבור הלקוח שלו: יממה קודם לכן הם אמרו למגזין פורבס שהם אף פעם לא שמעו על הפציינט סטיב ג'ובס. הבוסטון גלוב מתחיל לתהות איך, בעצם, הצליח ג'ובס לדלג לראש רשימת המושתלים, והאם יש קשר לכך שהוא מיליארדר: מדי שנה, יש כ-16,000 אמריקנים שלא מצליחים לארגן לעצמם ניתוח.
לא נגמל מאי אמירת אמת. ג'ובס
בית החולים טוען בעקשנות שג'ובס זכה לניתוח משום שהיה האיש החולה ביותר ברשימה. אופס! פשלת יחסי ציבור: אפל הקפידה לומר לאורך כל הזמן הזה שמצבו של הבוס שלה לא צריך לעורר דאגה. עכשיו היא אומרת שהוא היה על סף מוות.
ג'ו נוסרה, שכבר הסתכסך עם ג'ובס בנושא, קורא לחבר המנהלים של אפל להוציא הודעה רשמית, מסודרת ומלאה בפרשה. אם חבר המנהלים לא יעשה זאת, הוא קורא לרגולטורים לפטר את כולם בשל התרשלות בעת מילוי תפקידם. הוא זוכה לסיוע בלתי צפוי מוורן באפט, שגם הוא מותח ביקורת על חשאיות היתר של אפל.
הכל היה יכול פשוט יותר אם אפל היתה מתנהגת כמו חברה מן המניין ופשוט מוציאה הודעות מסודרות. אבל אפל לא חשאית לא היתה אפל.
פייסבוק, גרסת טוויטר
פייסבוק הציגה אמש (ד') עוד עדכון נסיוני: מעתה יכולים המשתמשים לפרסם את עדכוני הסטטוס שלהם ("אכלתי סנדוויץ', היה אחלה") לא רק לעצמם או לחברים שלהם, אלא לכל העולם כולו.
ליתר דיוק, הם לא "יכולים": הם די מומרצים לעשות זאת. האופציה של "פרסם לכל העולם" היא הראשונה שמוצגת בפני המשתמש, ורוב האנשים נוטים ללחוץ על האפשרות הראשונה המוצגת להם. אפשרויות אחרות, בסדר יורד, הן "שתף חברים ורשתות", "שתף חברים של חברים", "שתף חברים", ו-"על פי בחירתך".
נשמע מוכר? נכון, בדיוק כמו טוויטר. למייסד (?) פייסבוק, מארק צוקרברג, יש אובססיה קלה עם השירות. הוא ניסה לרכוש אותו בחצי מיליארד דולר, אלא שמייסדי טוויטר לא נולדו אתמול, והם סירבו לעסקה, בין השאר משום שצוקרברג רצה לשלם להם במניות פייסבוק. אבל אם המשתמשים היו רוצים טוויטר, הם היו משתמשים דווקא בו. צוקרברג, כרגיל, לא בדיוק מתרשם ממה שהגולשים רוצים. ובהחלט יתכן שגם על זה הוא יתחרט.
תוכן ברשת? בחינם. בסלולר? בתשלום
ספינת הדגל הטובעת של העיתונות האמריקנית, הניו יורק טיימס, ביצעה מהלך משונה למדי השבוע: היא הוציאה אפליקציה לאייפון. זה בפני עצמו לא כל כך משונה; העיתון נחשב למוביל בתחום השילוב בין חדשות וטכנולוגיה. מה שבכל זאת עורר תהיות היא העובדה שהאפליקציה תדרוש תשלום, ככל הנראה.
העיתון – שמתכוון להוציא אפליקציות לסמארטפונים אחרים, לא רק האייפון – טרם החליט כמה לגבות עבור התענוג. אבל הוא יגבה. הוא גובה כסף גם על מהדורת הקינדל. זאת בניגוד למהדורת הרשת שלו, שהיא חינמית למשעי. לא שאני מתלונן יותר מדי, אבל אני גם שילמתי את השמונה דולרים לחודש שהם דרשו לפני כמה שנים עבור המהדורה המקוונת. אחרי איזה חצי שנה של צניחה חופשית בכניסות לאתר (ובהשפעתו התקשורתית הכוללת), נכנע העיתון וביטל את דרישת המנוי.
אז למה בקינדל ובסלולר כן, וברשת לא? כי בגלל כמה אוטופיסטים, שכרתו את הענף עליו יושבים רוב יצרני התוכן, הרשת היתה אמורה להיות חינמית וחופשית, וכולם התרגלו לזה. אמזון וחברות הסלולר מעולם לא קנו את הבולשיט הזה. התוצאה ההגיונית היא שיותר ויותר יצרני תוכן יעברו לכתיבת תוכן לסלולרי, כי שם יש כסף. צפויות לנו כמה שנים מגעילות במיוחד.
אובמה קד לתקשורת החדשה
שלשום אירע דבר חריג בבית הלבן: הנשיא אובמה, באמצע מסיבת עיתונאים, פנה לעיתונאי ההאפינגטון פוסט, ניקו פיטני, וביקש ממנו לשאול שאלה בשם הציבור האיראני.
האירוע היה מתוכנן מראש: פיטני הצטיין בסיקור האירועים באיראן ושמר על קשר קבוע עם בלוגרים וטוויטראים איראניים. הבית הלבן התקשר אליו קודם למסיבת העיתונאים, וביקש ממנו להתכונן לבקשה הזו. פיטני התייעץ עם כמה מהאנשים שהוא מכיר, והציג את השאלה הבאה: "באילו תנאים תכיר במשטר אחמדניג'אד, והאם הכרה כזו לא תיחשב לבגידה במפגינים כנגד המשטר?"
אפשר היה לשמוע את המתח באוויר בקלות יחסית – הרעש של צמצמי המצלמות התגבר פלאים. השאלה נחשבה לשאלה הקשה ביותר שהופנתה באותו יום לאובמה. הוא נצמד לקו הקבוע והבריא שלו – האיראנים יקבעו את גורלם בעצמם, אבל אלימות כלפי מפגינים לא חמושים פסולה – ועשה עוד קצת היסטוריה.
לא במקרה פנה אובמה לנציג של האפינגטון פוסט, התקשורת החדשה בהא הידיעה: היא עקפה את התקשורת הממוסדת בסיבוב בכל מה שקשור לסיקור האירועים שם. הדבר נכון גם לישראל: כרמית גיא ציינה שלשום, בעין השביעית, איך ככל שהתפתחו האירועים באיראן נעלמו מהאולפנים הפרשנים המקובלים – קציני צבא ומודיעין בדימוס, שמעולם לא צדקו ומעולם לא ידעו להודות בטעות – ואת מקומם תפסו פרשנים ראויים יותר, אקדמאים שאיראן היא המקצוע שלהם. יצוין שהבלוגרים והטוויטראטי אמרו זאת קודם.
קצרצרים
ואם באיראן עסקינן, אז ברודנות הגדולה ביותר בעולם, סין, עדיין מאד לחוצים מהחשש שתושביהם ינסו לחקות את המפגינים שם. כנראה שאין ממה לפחד: התרבות הסינית היא הרבה יותר תרבות עבדים מאשר התרבות הפרסית. המאה ה-20 ראתה שורה של מהפכות באיראן. ואף על פי כן, רק כדי להבהיר לגוגל שהם רציניים בקשר לצנזורה, חסמה סין הלילה למשך שעתיים את גוגל, ג'ימייל ושאר אפליקציות. לכולם ברור שהם יכלו באותה מידה להשאיר את החסימה. עכשיו נראה איך תגיב גוגל. הימור שלי: בעוד קצת התרפסות.
ועדיין באיראן: חברה בריטית שמייצרת רהיטים חשבה שזה יהיה הדבר הנכון לעשות, על רקע המשבר שם, לפרסם את המוצרים שלה דווקא בערוץ הטוויטר שמוקדש להפגנות, תוך התחזות להודעה רצינית. היתה תגובת נגד זועמת, ועכשיו החברה – הביטאט, שלמיטב ידיעתי יש לה סניפים בישראל – התנצלה. למי שרוצה להעסיק "מומחה לפרסום חברתי": העסיקו בני יותר מ-30, בבקשה. ילדים רק יגרמו לכם נזק.
מי שרוצה לדעת מה בדיוק מכיל האייפון, יוכל למצוא את הרשימה כאן. מחירם הכולל של המרכיבים, לא כולל עבודה, הוא כ-179 דולרים – 20 דולרים פחות ממחירו של הג'יזספון. מה שאומר שהרווח של אפל הוא לא במכשיר עצמו, הוא בחוזה.
פנסוניק הוציאה לאחרונה לאפטופ שהיא מכנה "toughbook". כתבי פורבס יצאו לשטח כדי לברר עד כמה הוא אכן קשוח. מסתבר שמדובר בבן זונה רציני, שאוכל יבבנים כמו הגנרל פאטון לארוחת בוקר. לאחר התעללות קלה, הם הגישו את הלאפטופ - CF-30 שמו – לנמר, כדי שישתעשע בו. הנמר הצליח להוריד לו, זמנית, כמה מקשים. השלב הבא היתה דריסה על ידי פיל. הטאפבוק שרד גם את זה. למרבה התדהמה, הוא המשיך לתפקד – עם חור במסך, אמנם – גם אחרי שהם ירו בו. אם אתם מתפקדים כמקגייוור של איזה ארגון חשאי, או סתם צונחים או מתעסקים עם חומרי נפץ למחייתכם, זה הלאפטופ שלכם. למעשה, סביר שהוא ישרוד אחריכם.
איזה טמבל במסצ'וסטס החליט שהדרך הנכונה לשווק את המריחואנה הבלתי חוקית להחריד שלו היא לפרסם מודעה בקרייגליסט, תוך שימוש במילות קוד שעתיקות יותר משמעון פרס. התוצאה הבלתי נמנעת היתה מבצע עוקץ של המשטרה המקומית, שדיווחה בחדווה שתמשיך לעקוב אחר אתר הפרסומות האומלל.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
