טכנולוגי על הבוקר: חינם, הא?
כריס אנדרסון מהלל את כלכלת ה"חינם" בספר חדש, אבל שוכח לתת קרדיט למקורות; הרשת מנסה לנחש מה אינטל ונוקיה מתכננות לפתח ביחד; הפנטגון מקים את פיקוד הרשת; ישראל מגיעה לכותרות בגלל "חימוש משוטט" וסימנס ונוקיה מכחישים סיוע למשטר האיראני
אבוי לפאדיחה
כריס אנדרסון, העורך של המגזין Wired, ידוע בנטייתו לכתיבת תיאוריות. הוא האיש שנתן לנו – מתנה מפוקפקת למדי – את תפיסת "הזנב הארוך", שעליה התבססה חלק מהכלכלה החדשה, עד שהסתבר שהכללים הישנים (צריך למכור משהו כדי לייצר הכנסות, צריך הכנסות כדי שיהיה רווח) עדיין בתוקף.
הספר החדש של אנדרון נקרא "חינם" (Free), ובו הוא מאיץ בקוראים לקבל את כלכלת ה"חינם", ולכרות את הענף עליו הוא יושב. עכשיו מסתבר שאנדרסון יישם את התיאוריה שלו בפועל, והעתיק חלקים ניכרים מספרו ממקורות אחרים.
אופס, אתקן בעתיד. אנדרסון צילום: Dave Olson cc-by-sa בעוד שאנדרסון הקפיד לתת קרדיט כשהעתיק מכותבים מוכרים – כי להם יש נטיה, ויכולת, לנשוך במצבים כאלה – חלק ניכר מההעתקות הן מוויקיפדיה, ושם אנדרסון לא טרח לתת קרדיט כלל. יצוין שאנדרסון מהלל בספרו ובכתיבתו את ה"כותבים החינמיים" האלה, שתורמים מזמנם ומיכולתם להעשרת הכלל. כנראה שהתרומה הזו לא מספיק חשובה כדי לזכות באזכור. התגובה שלו פאתטית משהו: אנדרסון טען שהוא לא ידע איך לתת קרדיט לכותבים שבזז, ומבטיח לתקן את זה בעתיד – באמצעות הרשת ובמהדורות הבאות של הספר, בהנחה שיהיו כאלו. המממ.
נוקיה ואינטל ביחד, הרשת גועשת
נוקיה ואינטל הודיעו אמש (ג') על שיתוף פעולה ביניהן, תוך הפגנת קמצנות מרשימה בפרטים. הן הסכימו רק לומר שהן תפתחנה במשותף גאדג'טים, שיוכלו להתחבר לרשת וישתמשו בשבבים של אינטל. נוקיה אפילו סירבה לומר האם היא תשתמש בשבבי אטום של אינטל, שהם השבבים המפעילים את רוב הנטבוקים.
כמובן, חשאיות שכזו עוררה מיד המון התלחשויות. שתי החברות לא הסכימו לדבר על המוצרים שבדעתן לייצר, מה שתמיד מוציא את אתרי הטכנולוגיה מדעתם. הניו יורק טיימס ציין שזה שילוב הגיוני, במובן מסוים: אינטל אחראית לשבבים שנמצאים ברוב מחשבי ה-PC, אבל השוק הזה בנפילה; נוקיה, ענק סלולרי, ראתה גם היא את נתח השוק שלה יורד, והיא מתקשה להתמודד מול האייפון. אולי ביחד הן תצלחנה לדלג על הפער שבין המחשב האישי ובין המכשיר הסלולרי.
שתי החברות משקיעות בלינוקס ובתוכנות קוד פתוח – עוד הבדל בולט בינן ובין אפל – ויש להניח שהשת"פ ביניהן יתבסס בתחום הזה, במיוחד לאור ההשקעה הכבדה של אינטל במערכת ההפעלה החופשית לסלולרים, מובלין.
הפנטגון שולח מחושיו לרשת
לאחר שלוש שנים של התחבטויות (חיל האוויר הקים פיקוד משלו, שהופל; אחר כך הצי, וגם זה טבע; אחר כך באה פארסה ביורוקרטית ארוכה) הקים הפנטגון פיקוד-רשת. הפיקוד החדש, שעליו הכריז שר ההגנה רוברט גייטס אמש (ג'), ייקרא בפשטות סייברקום.
הפיקוד ינוהל על ידי אחד האנשים היותר מפחידים בתחום: לוטננט ג'נרל (מקביל לרב אלוף) קית' אלכסנדר, שהג'וב הנוכחי שלו הוא ניהול ה-NSA. זו אחת הסוכנויות היותר חשאיות של ארה"ב: אף שהוקמה ב-1952, אישור רשמי לקיומה לא הגיע עד שנות השמונים. תפקידה הוא מודיעין אותות (סיגינט), והיא שותה פחות או יותר כל תשדורת בעולם. היא מפעילה את פרויקט אשלון הידוע לשמצה, והיא היתה מעורבת – במהלך שהחוקיות שלו מוטלת בספק, בלשון המעטה – בריגול אחרי אזרחי ארצות הברית שלא נעמו לממשלם. בין השאר, היא ביצעה האזנות ללא צו בית משפט, בהוראת ממשל בוש, אחרי מספר גדול של אזרחים אמריקניים, וכמו כן ביצעה מעקב אחר השיחות – ללא האזנה, רק פרטי השיחות – של מיליונים.
כפי שניתן להבין, הקמת הפיקוד החדש לוותה באי נחת מסוימת מצד אנשים שאכפת להם מהפרטיות שלהם, ומצד אנשים שלא בטוחים שמי שצריך להתעסק בהגנת-רשת הוא דווקא הצבא; ה-NSA היא סוכנות צבאית-למחצה. הפנטגון בזבז המון אנרגיה בנסיון לשכנע אנשים שסייברקום איננו "מיליטריזציה של הרשת", אלא בסך הכל אמצעי להגן על הרשתות של הצבא. הוא נתקל בספקנות רבה - ובהתחשב בהיסטוריה של צבא ארה"ב, ובמיוחד בהתחשב בהיסטוריה של ה-NSA, גם מוצדקת.
המקבילה המודרנית של העוזי
התשתיות בישראל אולי קורסות, הממשלות ושריהן אולי מופיעים בתמונת הדגמה ליד הערך במילון ל"שחיתות", רכבת נורמלית לא תהיה פה לפחות עד 2235, אבל היי – בחימוש ישראל עדיין מובילה.
חובבי נשק ורובים – שהרשת נתנה להם פתחון פה כפי שלא היה מעולם – מריירים על ההארופ (Harop), שהוצג לאחרונה בסלון האווירי בפאריס על ידי התעשייה האווירית. ההארופ מוגדר כ"חימוש משוטט", אבל לא מדובר בש.ג. אלא במזל"ט לא סימפטי במיוחד.
מזל"טים ומל"טים, כפי שכבר ציינו, מחליפים את הטייסים. הם עולים פחות ממטוס, כשהם מתים אף אחד לא מאשים את הממשלה או הצבא, והאגו שלהם שוקל פחות מזה של טייס, כך שיש יותר מקום לחימוש. ההארופ לוקח את התפיסה הזו צעד אחד קדימה: מדובר במזל"ט קמיקזה, שגר ושכח. הוא מסוגל לשהות באוויר בסבלנות זמן ארוך יחסית – מכאן ההגדרה של "חימוש משוטט" – וכשמגיעה המטרה סוף סוף, הוא מסיים את הקריירה שלו (ועם קצת מזל, גם את שלה) בכך שהוא מתרסק עליה. בקיצור, קמיקזה בלי טייס.
ההארופ מיועד לשימוש כנגד מטרות שפולטות קרינה המגלה את מיקומן. התעשייה האווירית מדברת עליו כאמצעי להשמדת מכ"מים של סוללות נ"מ, אבל אין שום סיבה טובה להניח שהוא לא מסוגל, למשל, להתביית על סלולרי שמופעל ברכב נע. ובהתחשב בסוג המלחמות שהעולם נכנס אליהן, הסלולרי החמקן הוא מטרה סבירה יותר ממכ"מ. אנחנו על המפה.
לביזנס בכל מחיר יש מחיר
ההפגנות באיראן נמשכות, והן צפויות להתפוצץ שוב מחר, עם יום האבל על האנשים שרצח המשטר. בינתיים, מאחר ואת הזעם קצת קשה להפנות כלפי המולות – הם מחופרים במדינה רחוקה – פורקים אותו תומכי החופש במערב על חברות שסייעו למשטר.
בעקבות הידיעה על כך שסימנס ונוקיה – או, ליתר דיוק, חברה משותפת לשתיהן - עשו יד אחת עם המשטר נגד המתקוממים, וסיפקו סיוע טכנולוגי לניטור הרשת האיראנית, החלו לזרום ידיעות על פעילים זועמים שמשמידים את טלפוני הנוקיה שלהם, תוך שהם טורחים לעדכן את החברה בנושא. אחרים קוראים לחרם על שתי החברות, עד שיתקנו את מעשיהן.
נוקיה-סימנס הכחישה בתוקף את הידיעה, וטענה שהיא לא סיפקה לאיראנים ציוד לניטור הרשת, אלא בסך הכל מכרה ציוד להאזנת סתר לטלפונים סלולריים. זה נשמע כמו תירוץ שגרוע יותר מהפשע, ועל כל פנים – הוול סטריט ג'ורנל, שחשף את הפרשה, עומד מאחורי הידיעה שלו. זה סיפור מתפתח, שכנראה עוד נשמע ממנו.
קצרצרים
השתלת הכבד שעבר סטיב ג'ובס ממשיכה לעורר הדים. לאחר שהניו יורק טיימס רמז אתמול שג'ובס זכה לטיפול מועדף מבית החולים – קידום מהיר ברשימת המושתלים - משום שהוא קצת מיליארדר, הכחיש בית החולים בתוקף את הטענה. בית החולים גם ציין שמצבו של ג'ובס "מצויין".
אנשים שבאמת משתמשים בגיטרות, כמו הגיטריסט של לד זפלין, ג'ימי פייג', יצאו נגד משחק המחשב הפופולרי Guitar Hero. לדבריהם, הוא לא משמש כמדריך ראוי לנגינה בגיטרה. בחדשות אחרות, מסתבר שהמשחק Red Alert לא מהווה תחליף ראוי להשכלה אסטרטגית אמיתית.
דיווחנו אתמול שארבעה מבכירי גוגל יועמדו לדין באיטליה, בחשד לפגיעה בפרטיות והוצאת דיבה על ילד שעבר התעללות. ובכן, המשפט שהיה אמור להתחיל מחר נדחה לספטמבר. האיטלקים האלה.
אחד הדברים שבריטניה הופכת למפורסמת בעטיים, אחרי חוש הומור יבש, נטיה למשחק משונה בשם קריקט וסוודרים מטוויד, הוא דליפות מידע. מועצת העיר מנצ'סטר ננזפה, לאחר שהצליחה לאבד שני לאפטופים המכילים מידע רגיש על מורים וסטודנטים.
חברת מיקור החוץ ההודית סאטיאם, שלפני כמה חודשים הסתבכה בשערוריה ענקית, שינתה את שמה למהינדרה סאטיאם. בחברה כנראה מקווים שלקוחות עתידיים לא ישימו לב. היי, ליצרנית רעל התינוקות רמדיה זה עבד.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
