טכנולוגי על הבוקר: בלוגרים על הכוונת
רשות הסחר האמריקאית תבדוק אתיקת בלוגרים, גוגל נכנסת במרץ לקלחת האייפונים, בינג עוקף את גוגל ביעילות חיפוש טרנדים, הונאת קליקים בפייסבוק מביאה את הסעיף למפרסמים, ונמשכות הבעיות באייפון
המקבילה של הגנב והזונה היהודים
פעם, מזמן, חשבו אבות הציונות שאם רק יצליחו לייצר גנב עברי וזונה עברייה, שייתפסו על ידי שוטר עברי ויישפטו על ידי שופט עברי, הם יצליחו להפוך את היהודים לעם נורמלי. אין מה לומר – בקטע של הגנב והזונות, אנחנו מזמן עומדים בקריטריונים. הצד של השוטר והשופט הצליח קצת פחות, צריך להודות. לא שזה צריך להפתיע: קריאה בסיפורי אודסה של איסק באבל – תרגמה את זה יפה נילי מירסקי - תגלה שהעולם התחתון היהודי המזרח אירופי היה מפותח למדי עוד קודם לציונות, והשפיע על עולם הפשע המקומי: בשנות הארבעים עדיין היתה המילה הרוסית למלשין "מוייסר", היינו "מוסר" בהגייה אשכנזית. כך או כך...
פעם, לא כל כך מזמן, רצתה התקשורת החדשה – בלוגרים, בפורמט זה או אחר – שייקחו אותה ברצינות. היתה רק בעיה אחת: בתקשורת הישנה היו עורכים, היו עיתונים, היו איגודים, ובקצרה היה מי שיקפיד על אחריות. בבלוגוספירה, לא כל כך.
מי ישמור על הבלוגרים? בקרוב, הממשלה. אילוסטרציה צילום: אייבלסטוק בתחילת החודש, חשף עידו קינן שערוריה, שפורסמה במגזין ביקורת התקשורת "העין השביעית": בלוגרים שמקבלים תשלום עבור קידום מוצרים. הסרטן הזה בגוף הבלוגוספירה נפוץ הרבה יותר משנהוג לחשוב, והוא הופך חלקים ניכרים ממנה – כאלה העוסקים בביקורת מוצרים – לחשודים מראש. אם עיתונאי היה עושה את מה שעשו הבלוגרים הללו, העורך שלו היה מעלה אותו על טיל. הוא היה מתקשה למצוא עבודה בתחום. אבל מי יודע אם הביקורת המשתפכת על הגאדג'ט החדש והנוצץ לא נובעת מכך שהיצרנית, באדיבותה, אמרה לכותב "שמור אותו לעצמך"? מי מפקח על הבלוגרים?
ממשל ארה"ב החליט שהוא ימלא את הפער. רשות הסחר האמריקאית מגבשת עכשיו כללי פעולה, והחל מהקיץ היא תתחיל לחקור קשרים בין בלוגרים ובין חברות שאת מוצריהן הם מבקרים. והיה והעסק יהפוך לחשוד, הזונות שמפרכסות זו את זו תוך העמדת פנים שהן מוכרות מזון תזכנה לביקור מצד השוטר, ואולי אחר כך גם תסברנה את עצמן לשופט.
זהו עוד חלק מביעורה של האנרכיה שרווחה ברשת בימיה הראשונים. זה הולך לכאוב. מאוד. אבל אם התקשורת החדשה רוצה שיתייחסו אליה באמון שזכתה לו הישנה בימיה הגדולים, זה חייב לקרות.
גוגל לא טומנת את ידה בקלחת
מלחמת הסמארטפונים הקיץ חמימה מאוד: פאלם השיקה את ה-Pre, אפל ניסתה להשיק (פרטים למטה) את האייפון, RIM מנסה בכל כוחה לשמור על נתח השוק של הבלקברי (עדיין הכינוי המקובל לסמארטפון, כמו "פלאפון" ככינוי כללי לסלולריים). ועכשיו גם גוגל ושותפותיה נכנסות למאבק.
ספקית סלולר גדולה, T-Mobile, צפויה להכריז היום רשמית – הכרזות רשמיות למחצה כבר הודלפו – על השקתו של הסלולרי השני שלה בסדרת אנדרויד, ושמו המיועד הוא MyTouch. טי-מובייל השיקה בסתיו הקודם את ה-G1, שזכה לכינוי גוגלפון, ולדבריה היא מכרה כמיליון יחידות ממנו עד כה.
אנדרויד, נזכיר, היא מערכת ההפעלה הקלה, מבוססת לינוקס, שפיתחה גוגל יחד עם שותפות אחרות. זו מערכת קוד פתוח, והיא אמורה להפעיל הרבה מעבר לסלולריים. החומרה של המייטאץ' צפויה להיות דגם Magic של HTC, שהוצג בפברואר. המכשיר החדש, כך אומרים, יסגור את פער הסקסיות מול המתחרים.
המייטאץ' צפוי לצאת לשוק באוגוסט (משתמשי טימובייל יוכלו לרכוש אותו כבר ביולי), ומחירו אמור להיות 200 דולר – סליחה, 199 – וכבילה לספקית שלו בחוזה למשך שנתיים. על פי היח"צ, המכשיר אמור להתבלט בין שאר אחיו בכך שהוא בנוי להתאמה אישית למשתמש ו"שני מכשירי מייטאץ' לא יהיו דומים זה לזה". נראה.
בינג בשטח, גוגל במתח?
פעם, מזמן – אני במצב רוח נוסטלגי הבוקר – יכול היה הנשיא קנדי לשתוק למשך שלושה ימים תמימים במהלך משבר הטילים הקובני, ואף אחד לא עשה מזה עניין. אם מישהו היה מנסה את השטיק הזה היום, הוא היה זוכה לכותרות ענק של "מנותק". הכל זז מהר יותר, החדשות צריכות להיות מיידיות – וזה בא על חשבון דיווח עמוק. זה בסדר; קוראי הדיווחים המעמיקים לא ממלאים אפילו חצי מעברה, או רבע איצטדיון של "כוכב נולד" במונחי ימינו. אם אתה לא שם, ועכשיו, אתה לא קיים.
ובתחום הזה יש למנוע החיפוש החדש של מיקרוסופט, בינג, כמה הפתעות. לגוגל יש כלי ותיק יחסית למדידת הלכי רוח – Google Trends - אבל הוא פשוט לא עומד בקצב. הוא מגיב בפער של שלושה ימים אחרי האירועים (אולי הם התקנאו בקנדי). מי שרוצה לעקוב, למשל, אחרי האירועים באיראן, יגלה שטרנדז מגיב לאט יותר מעיתון דפוס.
כאן נכנס לתמונה מנוע חיפוש הטרנדים של בינג, Xrank. הוא מגיב מיד וביעילות. יתר על כן, הוא גם מציג כתבות ותמונות רלבנטיות. בעידן שבו טוויטר משמש לחיפוש אחר אירועים, גוגל טרנדז מדדה מאחור.
לאחרונה דווח שסרגיי ברין נלחץ מהופעתו של בינג. נראה שיש סיבה לכך. הוא לא יהיה גוגל קילר, לא בקרוב, אבל הוא נאבק הרבה יותר טוב משורה של גוגל קילרים שמריחים עכשיו את הפרחים מלמטה. כשנשאל לאחרונה מנכ"ל מיקרוסופט, סטיב באלמר, מה היה עושה אחרת, הוא ענה כמעט מיד: "חיפוש. לא הבנו את החשיבות של החיפוש". מתקבל הרושם שהם הבינו, אם גם באיחור.
עוד שערורייה בפייסבוק
בתור רשת חברתית, וחברה שאפילו לא הונפקה, פייסבוק מצליחה לקלוע את עצמה לערימה של שערוריות. האיחוד האירופי חוקר אותה בחשד לפגיעה בפרטיות משתמשיה. היא תומכת בהכחשת שואה באצטלה של זכות הדיבור (מה שמעורר חרם נגדה), אבל לא שומרת על זכות הדיבור של חולות סרטן השד, והמנכ"ל – אוי, המנכ"ל. הוא ממשיך לשלם דמי לא יחרץ לאנשים שטוענים שהוא גנב את הרעיון שלהם.
ככה שפייסבוק ממש לא היתה צריכה עוד סקנדל. אבל יש: המודל הכלכלי שלה, שעד כה לא הוכיח את עצמו, הוא פרסום. בשנת 2008, הכנסותיה מפרסום של פייסבוק עמדו על כ-280 מיליון דולר (הכנסות, לא רווחים). היעד השאפתני ל-2009 הוא 550 מיליונים.
יש רק בעיה אחת (טוב, נו, יש המון, נתמקד באחת): יותר ויותר מפרסמים מתלוננים על הונאת קליקים בפייסבוק, לעיתים בהיקף פסיכי של 100%. בניגוד למקרים אחרים, שבהם בוטים מקליקים על קישורים והמפרסם לא רואה מזה כלום, התלונה פה היא שפייסבוק רושמת קליקים שכלל לא היו.
הם צווחים על זה כבר שישה שבועות, ללא תגובה. אמש (א') בלוג הטכנולוגיה טקראנץ' התייחס לפרשייה, וראה זה פלא – פייסבוק הבטיחה שעוד היום יימצא פתרון לבעיה. נראה. בינתיים, למפרסמים – בדרך כלל קטנים – שמבזבזים את כספם בפייסבוק, מומלץ ללמוד מלקחם של הגדולים: המרוויחה היחידה מפרסום בפייסבוק היא פייסבוק.
השקת האייפון ממשיכה לקרטע
ביחסי ציבור וגימור, אין על אפל. ביישומים – נו, קצת פחות. לקוחות שרכשו אייפון מחברת התפוח הנגוס התרגלו, בשנתיים האחרונות, לחכות יומיים. יש מעט מאוד חברות שהיו מרשות לעצמן לעשות את זה – לנתק את הלקוח מסלולרי ליומיים: זו עבירה ברורה על האיסור על "עונש אכזרי וחריג", שהופיע כבר במגילת הזכויות האנגלית, ב-1689.
אבל אם בשנתיים האחרונות מדובר היה ביומיים, השנה יזכו חלק מהלקוחות להחזיק לבנה בלתי מתפקדת במשך ארבעה ימים. מייל שאפל החלה לשלוח ללקוחות, בו היא התנצלה על כך שהם מנותקים ל-96 שעות והציעה להם זיכוי של 30 דולר (שאפשר, כמובן, לרכוש בו רק מוצרי אפל), מסתובב בקרב שורה של בלוגי טכנולוגיה מובילים. אפל, כמובן, לא מדברת על הפאדיחה.
קצרצרים
מגיפת הסמארטפונים, כפי שציינו, מתפשטת במהירות של נחיל ארבה רעב. והיא נושאת בכנפיה בעיות אתיות: עד כמה זה לגיטימי להשתמש בבלקברי בעת ישיבה, או בפגישה בחברה מנומסת? מעריצי חנה בבלי, מנוחתה עדן, מתנגשים עם הטכנוראטי.
תיאוריה חדשה – "תיאוריית החתולים החמודים" שמה – מנסה להסביר מתי משטרים דיקטטוריים עוברים את הגבול וגוררים למחאה גם אנשים א-פוליטיים. לטענתה, שהקיצור עושה לה עוול, רוב המשתמשים לא מחפשים פוליטיקה ברשת, אלא מרגוע – תמונות של חתולים חמודים. כשמשטר פוגע בהם בטעות – למשל, מונע גישה לאתר חתלתולים תוך כדי מניעת גישה לאתר אופוזיציה לוהב – הוא יוצר לעצמו אויבים חדשים. זו, כנראה, המקבילה המודרנית של "המדריך לעריץ" של אריסטו.
גוגל ניוז מכיל מעתה עמודי ויקיפדיה רלבנטיים כחלק מזרם החיפוש שלו, מתוך הכרה בכך שכאשר דברים קורים במקומות לא ידועים, או לאנשים חשובים אך אלמוניים לקורא המערבי הממוצע, קורא החדשות מדלג מיד לוויקיפדיה. גוגל ניוז חוסך לכם את ההקלקה. מצד שני, כמו טרנדז, הוא רחוק מלהתעדכן בזמן אמת.
חשבתי שדורה קישינבסקי כבר אמרה את כל מילות הבוז הנדרשות על היומרה החדשה של אופרה "להמציא את הרשת מחדש". הרג'יסטר בכל זאת מוסיף כמה שנשמטו מחוסר מקום, ומוציא את היוזמה לשחיטה כשרה למהדרין.
סימנים מדאיגים: האבטלה בעמק הסיליקון לא שוככת, והגיעה לאחרונה ל-11.2%. עוד יש הרבה עבודה לפני שהמשבר המחורבן הזה ייגמר סוף סוף.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
