טכנולוגי על הבוקר: "ההסכמים הג'נטלמניים" של עמק הסיליקון
הפאלם Pre מוכרז כמוצלח יותר מהאייפון, תבונה נדירה מצד בכיר בטוויטר שמסביר בהיגיון למה אין לו מודל עסקי, כמה קל למתוח עיתונאים ובלוגרים, ועיר במינסוטה בועטת בחברת הטלפון ומעניקה לתושבים פס רחב בעצמה
גרד לי ואגרד לך
החקירה של משרד המשפטים האמריקאי בחשד לפגיעה בתחרותיות מצד כלל עמק הסיליקון צוברת תאוצה. גוגל, יאהו וכמה חברות אחרות כבר הודו שהן תחת חקירה; אפל, אינטל ומיקרוסופט ממשיכות לשמור על שתיקה.
כמה אש מסתתרת מאחורי העשן? לא ברור. על פי החשדות, בין החברות יש הסכמים שלא לשכור זו את עובדיה של זו – או, ליתר דיוק, שלא לפתות את העובדים לערוק. ההימנעות מגיוסי עובדים אצל היריבים, טוען משרד המשפטים, פוגעת בתחרותיות – משום שהיא מסלקת את התמריץ שיש לחברות להציע לעובדים משכורות גבוהות במיוחד. בפועל, נרמז, המדיניות הזו פוגעת בעקביות בשכר העובדים.
בניין חברת אפל בעמק הסיליקון. העובדים הם הנפגעים העיקריים צילום: בלומברג כמה ציידי ראשים, שדיברו עם הניו יורק טיימס, אישרו שמדיניות כזו אכן קיימת: לכמה חברות יש מדיניות מובהקת של "מהחברה ההיא אסור לך לגייס". קן פרלאס, ששימש כמנהל גיוס כישרונות של יאהו עד לפרישתו לאחרונה, אמר שלחברות יש רשימות שמסבירות באילו חברות אסור לצייד לפעול, באומרם ש"הם שותפים שלנו". ציידת-בדימוס של גוגל, דבורה רוסו, אישרה שקיבלה מגוגל רשימת חברות שממנה אסור היה לה לגייס. "לא תמיד ידענו למה", היא אמרה, "אבל המדיניות היתה ברורה מאוד". על פי מסמכים שהגיעו לידי הניו יורק טיימס, נראה שלגוגל היה הסכם בנושא עם אפל.
השאלה הגדולה, כמובן, היא למה לחברות לעשות הסכמים כאלה. מה הן מרוויחות מהסכמים כאלה עם מתחרים. וכאן, חושיהם של הלוחמים במונופולים מתחילים להתחדד. הסיפור הזה צפוי להתפתח.
הפרה בא! הפרה בא!
אחד הדברים שמקשים על כתבי טכנולוגיה היא כמות ההתלהבות הריקנית שאתה צריך לצלוח כדי להוציא איזו חתיכת עובדה יציבה. הבלוגוספירה הטכנולוגית – שההבדל בינה ובין העיתונות הטכנולוגית מטושטש מאוד – נכנסת דרך קבע, מדי כמה חודשים, להיסטריית-התלהבות מייגעת במיוחד. השיא, כמובן, היה סביב האייפון לדגמיו השונים.
התלהבות כזו מתחילה להתעצב כעת סביב הסמארטפון החדש של פאלם, הפרה (Pre, לא Cow – אם כי אני מבטיח ביקורת שתשתדל להיות חיובית לכל יצרן שיצא עם Cow Smartphone). ההשוואות הבלתי נמנעות הן לאייפון, והמבקרים מודיעים לנו שזמנו של הלז עבר, שיש מלך חדש בזירת הסמארטפונים, ושבאופן כללי כדאי להתחיל להוציא את הארנקים.
Palm Pre צילום: בלומברג
לפרה, אומרים, יש שתי נקודות זכות: הוא זול יחסית והוא מאפשר להריץ כמה אפליקציות במקביל (!). יש לו, לטעמי, שתי נקודות חובה: הוא יקר (200 דולר, מחיר של נטבוק בימינו), ויש לו מסך קטן בגודל 3.8 אינצ'ים בלבד. ועם כל הכבוד, זה בסך הכל טלפון עם כמה פיצ'פקס בצד, שהפעלתם שותה את הסוללה שלו. תרגיעו.
למותר לציין, כמובן, שהפרה עצמו טרם הושק – זה יקרה בסוף השבוע – ואז גם תגיע ההיסטריה האמיתית. ראו הוזהרתם. (למערכת – איפה המשאית ההיא עם הפרוזאק והמים הקרים?). ועכשיו למשהו אחר לגמרי. טוב, בערך.
חוכמה בגיקים? תאמין
אחת הדוגמאות הבולטות של ההיסטריה שהוזכרה לעיל הוא טוויטר. אין ספק שהשירות חביב, יעיל והצליח לבצע זינוק מטאורי. גם אין ספק, מצד שני, שרמת הסיקור שלו חרגה מזמן מגבול הסביר.
גם אחד ממייסדי טוויטר, ג'ק דורסי – באוקטובר האחרון הוא הועבר מתפקיד המנכ"ל אך נשאר בתפקיד היו"ר – סבור כך. הוא מייחל ליום שבו יפסיקו לסקר את טוויטר. "אני חושב שטוויטר יהיה הצלחה מבחינתנו, כשאנשים יפסיקו לדבר עליו, כשנפסיק לערוך את הפאנלים הללו ואנשים פשוט ישתמשו בו כמו שירות ציבורי, כמו חשמל... במצב כזה, הוא ייעלם אל הרקע, פשוט עוד חלק מהתקשורת. נעמיד אותו באותה רמה כמו כל כלי תקשורת. מייל, SMS, טלפון – זה מה שאנחנו רוצים להיות". דורסי אמר את הדברים בפאנל על עתיד התקשורת.
שזה פחות או יותר הדבר החכם ביותר ששמעתי על טוויטר. דורסי גם הסביר מדוע לחברה עדיין אין מודל עסקי: אם היה לה מודל עסקי מלכתחילה, הדבר היה מעכב ואולי מעוות את התפתחותה. חוסר הצורך לרוץ אחרי הדולרים אפשר לחברה, לדבריו, להאזין למשתמשים, לאמץ רעיונות מוצלחים שלהם וליישם אותם. לדבריו, תגיות-טוויטר (hashtags) וכל רעיון השימוש בו כמנוע חיפוש הם רעיונות שהגיעו ממשתמשים. ואגב טוויטר כשירות ציבורי...
חברת טלפון? בשביל מה?
העיירה מונטיצ'לו שבמינסוטה ניצחה בקרב – אבל קיים סיכוי סביר שהפסידה במלחמה. עם זאת, היה שווה.
לתושבי העיירה, 11,000 במספר, נמאס מכך ששודד הדרכים המקומי – ספקית הטלפוניה והרשת ברידג'ווטר, חברה-בת של ענקית הטלפוניה TDS - גובה ממנה סכומים מוגזמים מאוד עבור פס רחב. אי לכך ובהתאם לזאת, בהתאם לעקרונות החירות העתיקה, התכנסו התושבים למועצתם, והחליטו שהם יבנו את רשת הפס המהיר שלהם בעצמם. אמרו ועשו: מיד העבירו גם חוק, שמסמיך את העיריה להנפיק איגרות חוב לשם בניית הפרויקט. זה היה ב-2007.
ותשמע ברידג'ווטר, ותשמיע צווחה גדולה ומרה, ותקרע את בגדיה, ותאוץ אל בית המשפט בטענה שהחוק במינסוטה אוסר על עיריות להנפיק איגרות חוב אלא לשם שירותים ציבוריים, ופס רחב איננו שירות ציבורי. ברידג'ווטר מיהרה להטיל עיקול על הכספים שנועדו לרשת.
שנתיים חלפו. בית משפט מחוזי בעט את ברידג'ווטר כפי שבג"ץ בעט את פרקליטי אולמרט לאחרונה. ברידג'ווטר ערערה. היא הפסידה בערעור, ובית משפט קבע שפס רחב הוא תשתית לכל דבר.
אבל ברידג'ווטר לא ישבה בחיבוק ידיים: במהלך השנתיים האלה, היא בנתה רשת פס רחב ורישתה פחות או יותר את כל מונטיצ'לו. והיא גם מציעה תנאים נאים. אחרי שנתיים של מאבק משפטי, התושבים מהססים אם להתחיל לבנות רשת משלהם. עכשיו זה לא נראה כל כך כדאי.
מצד שני, עוד שלוש שנים, אחרי שברידג'ווטר תעלה את המחיר באופן חד צדדי (שמעתם פעם על חברת טלקום שמשנה את המחירים באופן דו צדדי?) אולי הם יתחרטו על שלא בנו רשת משלהם.
כמו לקחת ממתק מתינוק
עוד מתיחת רשת משאירה עיתונאים ובלוגרים עם עוגה מרוחה על פרצופם: לפני פחות מחודש איזה ג'וקר הצליח לעבוד על עשרות עיתונאים באמצעות שיפוץ ערך הוויקיפדיה של אמן מת. עכשיו מסתבר שהסטנדרטים של בדיקת העובדות ירדו עוד קצת, והיום די בחשבון טוויטר מזויף כדי להפיל עיתונאים בפח.
יש טיפוס שלילי ופיל ספקטור שמו. הלז נחשב בשעתו לגאון מוזיקלי, ולפני כמה שנים רצח את השחקנית לארה קלארקסון. בסוף מאי, סיים ספקטור את מאבקו המשפטי והושלך למאסר עולם. אתמול (ג') געשה ברשת הידיעה שלספקטור יש חשבון טוויטר, ועוד שנון במיוחד.
מעבר לווידוי חושפני על מערכת יחסים מורכבת עם המקק המקומי, שידר ספקטור מתאו כמה פנינים: "הפחד מהבדידות גדול מהפחד מעבדות; על כן אנו מתחתנים", "אם האדם הפשוט נברא בצלמו של אלוהים, מוצארט היה בעליל גדול מאלוהים", ו"כשאתה מדבר אל אלוהים, זה נקרא תפילה. כשהוא מדבר אליך, זה נקרא סכיזופרניה". לא רע.
וגם לא אמיתי. כותב הטוויטר הזדהה, אחרי שהמתיחה עשתה את שלה. וזה היה כל כך, אבל כל כך, קל. אף עיתונאי לא ניסה לברר איך, בעצם, יש לספקטור גישה לטוויטר מהכלא. והסיבה היחידה שבלוגרים לא מנפנפים בפדיחה הזו כעוד הוכחה לכך שהתקשורת הממוסדת לא שווה הרבה, היא שהם נפלו באותו פח בעצמם.
קצרצרים
מיקרוסופט החלה את בליץ הפרסום שמיועד לקדם את מנוע החיפוש בינג, ואפשר כבר לצפות בפרסומת הראשונה. לטעמי, לא מוצלח כמו פרסומות האנטי-מק שלה. ויש לציין שבינג עדיין לא זמין ברפובליקה מסוימת לחופי הים התיכון.
ממשיכה העלייה בבזבוז הזמן – אה, סליחה, בשימוש ב – רשתות חברתיות: חוקרים מעריכים כי באפריל 2009 חלה עליה של 83% בשימוש בהן ביחס לאפריל 2008. המנצחת ללא עוררין היא פייסבוק, שהשימוש בה צמח באותה תקופה ב-700% (!). הזמן המושקע בצפיה בטוויטר צמח בשיעור בלתי נתפס של 3,712%. יש גם טבלה; קל לראות בה את שקיעתה של מייספייס.
אפל הודיעה לצפון קרולינה שהיא שמחה לקבל את הנחת המס שתפרה למידותיה, ושבקרוב תתחיל לבנות חוות שרתים ענקית במדינה. עלותה המשוערת של חוות השרתים היא מיליארד דולר.
קבוצה של מדענים הצליחה לגרום לזבובים לא לישון, אם כי לדבר היו השלכות בריאותיות לא חיוביות על הזבובים. הזבוב 2.0 מסוגל, כמסתבר, להסתובב 240 שעות בלי שינה, בניגוד לעמיתו מהדור הישן, שסחב בקושי 70. עדיין לא ברור למה זה טוב, זבובים פעילים ועצבניים – מארק טוויין קרא לזבוב "הציפור הקדושה של אלוהים", בשל נטייתו של היצור לענות בני אדם – אבל היי.
למנוע החיפוש וולפראם אלפא יש חוש הומור. צפו בתשובה שלו לשאלה האם הוא "סקיינט", הרשת שהולידה את הרובוטים-המחסלים הידועים לשמצה. התשובה שלו לשאלה האם הוא מודע-עצמית גם ראויה להערכה.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
