טכנולוגי על הבוקר: מיקרוסופט עוברת למתקפה משולבת
היום הראשון של מנוע החיפוש "בינג" נחשב להצלחה ובינתיים מיקרוסופט מוסיפה גלאי תנועה לאקסבוקס, האיחוד האירופי שם את גוגל על הכוונת, האח הגדול יושב במשרד של הבוס, ועיתונאים נגד המגה-בלוג הפינגטון פוסט
בינג מפתיע
קבלת הפנים למנוע החיפוש החדש של מיקרוסופט, בינג, היתה פושרת – בין השאר, משום שגוגל הקפידה לגנוב את ההצגה. אתמול (ב') קיבל הציבור הרחב – קרי, זה שלא חי ברפובליקה מסוימת לחופי הים התיכון – גישה אליו, והתגובות היו חיוביות מאוד.
שערורייה קטנה נוצרה מיד, כשהסתבר שבינג מאפשר גישה חופשית לאתרי פורנו שבדרך כלל אמורים להיות חסומים, אבל סביר שזה הטריד רק כמה צנזורים מעופשים. בלוג הטכנולוגיה טקראנץ' אסף שורה של תגובות, ורובן היו חיוביות מאוד.
מייקל ארינגטון מטקראנץ' ציין את הבעיה העיקרית שעומדת בפני בינג: הוא "אוהב אותו", וישקול להשתמש בו כמנוע חיפוש – אבל הוא כבר מכור לגוגל. לגרום למשתמשים לשנות את ההתמכרות הזו – זה ידרוש חתיכת מאמץ. אבל, לפחות, המצב עומד על ראשו: גוגל היא השמרנית שנצמדים אליה מתוך הרגל, מיקרוסופט היא החדשנית. נראה כמה זמן זה יחזיק, כי הרושם הוא שגוגל מתכוונת להטביע אותנו ב"גל" שלה. בהנחה, כמובן, שהוא אי פעם ייצא משלב הבטא.
תוצאות החיפוש ל-xbox בבינג. מיקרוסופט חוזרת לזירה צילום מסך: bing.com
האקסבוקס משודרג
בינג לא היה ההפתעה היחידה של מיקרוסופט אתמול: בכנס המשחקים השנתי, E3, הציגה מיקרוסופט שני שדרוגים לפלטפורמת קונסולת המשחק שלה, אקסבוקס. הראשון הוא גלאי תנועה, שלפי הדיווחים מתבסס על פיתוחי הסטארט-אפ הישראלי 3DV Systems, שנמכר לאחרונה למיקרוסופט.
גלאי-התנועה (שמו הוא נטאל, Natal) יאפשר לא רק שליטה במשחק – ללא מגע עם שום חומרה כלשהי, הכל בתנועות ידיים או בפקודות קול – אלא גם בכל שאר האפשרויות החדשות של האקסבוקס. והללו רבות: מיקרוסופט מנסה להפוך את הקונסולה לא רק לפלטפורמת משחק, אלא גם למרכז מולטימדיה ומדיום חברתי. האקסבוקס יכיל בקרוב אפשרות לשימוש בטוויטר ובפייסבוק; המכשיר נפטר מהצורך בהכנסת שם משתמש בסיסמה על ידי זיהוי פרצופו של המשתמש. הוא הודגם ב-E3 על ידי סטיבן ספילברג, לא פחות, והתגובות היו סנסציוניות.
בקצרה, אחרי בינג ו-E3 אפשר לקבוע שמיקרוסופט, שעברו עליה שנים רעות ושבזבזה את 2008 בניסיון נואש לרכוש את יאהו, התנערה ושבה לזירה. וזה טוב: מישהו צריך להתחרות בגודזילה ממאונטן וויו.
טנכולוגיית המעקב בשירות דרמת המשרד
בוסים תמיד חשדו בעובדים שלהם. זו עובדת קיום: המעסיק תמיד חושד שהעובד מרמה אותו. המועסק, שבדרך כלל חש עצמו נדפק על ידי המעסיק, אכן מנסה לעתים קרובות לדפוק בחזרה, במיוחד אם מפטרים אותו.
התוצאה היתה ניסיונות לשלוט בעובדים, לפחות כשהם במקום העבודה ולפעמים גם מחוצה לו. מנהלים הקפידו – מקפידים – לוודא שהעובדים "לא מבזבזים זמן", וזאת במקום לעשות את הדבר הפשוט יותר: לוודא שהעובדים עומדים במטלות שלהם, ואם כן – שיבזבזו כמה זמן שהם רוצים.
הטכנולוגיה הפכה את הנטייה השתלטנית הזו לחודרנית עוד יותר. לאחרונה פוטר נהג רכב חילוץ בבריטניה אחרי 24 שנות עבודה. הסיבה: מערכת ה-GPS שבמשאית שלו רשמה שהוא עומד יותר מדי זמן ללא תנועה. הנהג, אנדי לויזו, טען שהמערכת משקללת לצורך כך גם את הזמן שבו הוא ממתין לקריאה בשולי הדרך, וסיפר שהוא פחד ללכת לשירותים, משום שגם את זה המערכת היתה רושמת. הוא תבע, וזכה.
וזה עוד מקרה פשוט. יצרן של מוצרי ריגול בבריטניה – אתם יודעים, עטים שהם בעצם מצלמות, מכשירים שמתחברים למחשב וקולטים כל הקלדה שמתבצעת בו, דברים כאלה – אומר שהלקוחות העיקריים שלו הם מנהלים, ושמטרות המעקב הם עובדים. חברה אחרת, של נחתים לשעבר, מתמחה במעקב פיזי אחרי עובדים. יכול להיות שזה יחלוף, אחרי תקופת התרגלות לכלכלה החדשה; יכול להיות שמעקב אחרי עובדים יהפוך לחלק תמידי מיחסי העבודה.
אחרי אינטל ומיקרוסופט: גוגל
שנות ממשל בוש היו שנות מהר-שלל-חש-בז עבור המגזר העסקי: הממשל, שהאידיאולוגיה שלו היתה ש"יש להרעיב את הממשלה, עד שתיחלש כך שאפשר יהיה לגרור אותה לאמבט ולהטביע אותה", הפסיק אפילו להעמיד פנים שהוא מפקח על העסקים, וניסה אקטיבית להסיר חסמים שהוטלו על המגזר העסקי – למשל, תקנות בטיחות וזיהום אוויר. התוצאה היתה שהמאבק בהגבלים עסקיים עבר בעיקרו לאירופה.
בשנים האחרונות ניהל האיחוד האירופי שורה של מאבקים מוצלחים כנגד חברות ענק כגון אינטל ומיקרוסופט; הראשונה נקנסה בכמיליארד דולר לפני כחודש, והשנייה צפויה לקנס גדול בקרוב. עכשיו, מסתמן, מגיע תורה של גוגל.
נציבות התחרות של האיחוד צפויה להתחיל בקרוב בחקירה כנגד גוגל, בחשד שעסקת ה"ספרים היתומים" שלה – הסדר שאליו הגיעה עם מו"לים, לפיו תשלם 125 מיליון דולר ותקבל זכויות לכל הספרים שסרקה, כולל אלה ("היתומים") שהזכויות עליהם לא ברורות – מפירה זכויות יוצרים.
גרמניה ציינה, בתלונה רשמית, שהעסקה מפירה על פניה את חוקי זכויות היוצרים האירופיים, שגוגל נשענת על הגנת "השימוש ההוגן" – שהחוק הגרמני אינו מכיר בה – ושחלק ניכר מהיוצרים שאת התוכן שלהם שואבת גוגל חיים באיחוד האירופי. יתר על כן, הצורה שבה התנהלה גוגל – סריקת התוכן ואחר כך תביעה שסופר שלא רוצה שימכרו את עמל חייו ללא רווח יודיע לה שהוא לא מעוניין – מנוגדת אף היא, לכאורה כמובן, לחוק האירופי.
ארס טכניקה מציין שאף שהתלונה הוגשה בשל הפרת זכויות יוצרים, התנהלותה של גוגל – גניבת התוכן קודם כל, בקשת רשות אחר כך – חושפת אותה גם לתביעה בשל הפרת ההגבלים העסקיים, משום שבפעולה זו היא פגעה בחברות שהפקידו לשמור על חוקי האיחוד האירופי. צפו למקהלה של "בחייאת", שתסביר לכם שלכולם טוב שגוגל שמה את ידה על כל פיסת מידע שלא רצה מספיק מהר, בימים הקרובים.
פרס מציק
אריאנה הפינגטון, המפעילה של המגה-בלוג המצליח הפינגטון פוסט, צפויה לקבל בקרוב פרס על מפעל חיים מבית הספר לעיתונות של אוניברסיטת סירקיוז. הדיקנית, לוריין ברנהאם, כתבה שהפינגטון "אימצה את השימוש בטכנולוגיה החדשה, אך מעולם לא שכחה שהתוכן הוא המלך".
יש רק בעיה אחת עם כל הכבוד הזה: הפינגטון פוסט לא משלם לרוב כותביו. הוא מעסיק אותם בחינם, לוקח את התוכן שלהם ומנפנף בפניהם בגזר, בסיכוי שיום אחד הם יהיו מפורסמים מספיק כדי לקבל כמה זלוטס.
המשמעות היא, כפי שכותב סיימון דומנקו מ-AdAge, שבית הספר לעיתונות מעניק פרס על מפעל חיים למישהי שעשתה הרבה כדי שבוגרי בית הספר האמור לא יוכלו להתפרנס עם סיום לימודיהם. הוא מציין שאף שהפינגטון לא משלמת לרוב כותביה, היא עצמה דווקא הסתדרה לא רע בכלל, והחברה שלה מוערכת עכשיו בכ-200 מיליון דולר.
וגם הניצול הזה הוא חלק מהוויכוח על מהפכת התוכן. המעבר ממדיום ישן למדיום חדש לא ימנע את ניצולם של עובדי התוכן: קיים סיכון סביר שהוא אף יחמיר אותו.
קצרצרים
מסיבות שאינן ברורות לי, איזה טמבל שיצא לג'וגינג, החליט שזה הזמן המתאים לשלוח הודעת טוויטר, ובאופן כלל לא מפתיע נכנס במהירות גדולה בעץ תמים, הפך לסנסציית רשת. החסר קלוצים אנוכי, כי הבאתם גם את זה להתהפך עליי?
המגזין האטלנטיק מנת'לי מחליט לבחון את כת המנכ"ל דרך הפריזמה של מחלתו של סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל. המסקנות שלו, לאחר מאמר מעמיק, הן שעדיף היה לולא היו מנכ"לים כלל: מנכ"לים טובים עשויים להועיל לחברותיהם במידת מה, אבל הרווח הזה מחוויר לעומת הנזק שמסוגלים לגרום מנכ"לים גרועים.
תחום טכנולוגי פורה הוא זה שמתעסק ביצירת סוגים שונים של כלי נשק בלתי קטלניים, שמטרתם לפזר הפגנות בלי לפזר גם את המפגינים, ולעצור אנשים בלי לשלוח אותם לביקור בחדר המתים. הטייזר – אקדח הלם חשמלי – הוא הצלחה מוכרת בתחום, ועכשיו נוסף לו אח מגעיל במיוחד: כזה שגורם למטרה להקיא את נשמתה. בניגוד לטייזר, במפלצת החדשה אפשר להשתמש פעם אחר פעם, והטווח של חלק מהגרסאות עשוי להגיע ל-2,400 מטרים.
מכירות השבבים עלו בחודש אפריל ב-6.4% לעומת חודש מרץ, והיקף המכירות היה 15.6 מיליארד. שזה מעודד, אבל צריך לזכור שהנתונים הללו עדיין מציינים ירידה של 25% לעומת מכירות השבבים באפריל 2008.
החברה שייצרה את מסכי הקינדל, E-Ink, צפויה להירכש בקרוב על ידי חברה טיוואנית, Prime View International , תמורת כ-215 מיליון דולר. שתי החברות שיתפו בעבר פעולה בייצור המסכים של קוראי הספרים של אמזון ושל סוני.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
