דואר אדום ועידות

מייסדי קרן לייטספיד: "יזמים שמחפשים אקזיט מהיר לא ימצאו מקום אצלנו"

בראיון בלעדי ל"כלכליסט" מספרים בארי אגרס וראבי מהרט, שני מייסדי קרן ההון סיכון לייטספיד, איך להערכתם תראה התקופה של אחרי המשבר ואיזה סוג של יזמים הם מחפשים

"תעשיית הון סיכון קטנה אינה בהכרח דבר רע", אומרים ל"כלכליסט" בארי אגרס וראבי מהרט, שני מייסדי קרן הון הסיכון לייטספיד, שהגיעו ארצה לרגל כנס קרנות הון הסיכון ה-IVA.

"בכל פעם שמגוייסות קרנות ענק קשה מאוד להחזיר אותן. כאשר המשקיעים המוסדיים השונים מסתכלים על ההחזרים בקרנות הון הסיכון בעשר השנים האחרונות, אני חושב שהם מאוד לא מרוצים מהתוצאות", הם מוסיפים.

דוד גוסרסקי, שותף בלייטספיד ישראל צילום: עמית שעל

ב-2008 גייסו קרנות הון הסיכון בארצות הברית סכום של כ-28 מיליארד דולר, ב-2009 סך הגיוסים של הקרנות לא יעמוד על יותר מ-15 מיליארד דולר. להערכת בארי אגרס, סכום זה לא רק שאינו בעייתי, אלא זהו סכום מצויין ליצירת תעשייה בריאה שתיתן החזר ראוי למשקיעים שלה. "מצב דומה אני מאמין יקרה גם בתעשיית הון הסיכון בישראל. מספר הקרנות והכסף שיהיה בידיהם יירד אבל הן יוכלו להציג החזרים ראויים על הקרנות שלהם למשקיעים", אומר אגרס.

לייטספיד היא אחת המשקיעות הוותיקות בתעשייה בישראל, כאשר בין ההשקעות הראשונות שלה היתה ההשקעה בחברת גלילאו של אביגדור וילנץ שנמכרה לאחר מכן למרוול בסכום של כ-2.7 מיליארד דולר.

בראיון בלעדי ל"כלכליסט", מספרים שני מייסדי הקרן איך להערכתם תראה התקופה החדשה של אחרי המשבר ואיזה סוג של יזמים הם מחפשים למצוא בישראל ודי מתקשים.

האם אתם מאמינים שמיעוט הכסף לא יפגע ברצון להקים חברות סטרט-אפ חדשות?

מיעוט הכסף לא יפגע בחברות הסטארט-אפ, אלא יעזור לכל מי שיקים חברה. כיום קמות בכל תחום עשרות חברות זהות המתחרות אחת בשניה. מיעוט הכסף יביא למצב שבו כל יזם שיקים חברה יידע בוודאות שבתחום שלו אין כל כך הרבה חברות. אני מאמין שאולי תהיה ירידה במספר החברות אבל אלה שכן יוקמו יהיו באיכות הגבוהה ביותר.

ומה לגבי נושא שווי החברות עליו מדברים הרבה לאחרונה?

אמנם שווי החברות ירד בתקופה הקרובה וזה יכול לפגוע בחברות הסטארט-אפ . אבל זה אינו בהכרח מצב רע. השווי הגבוה יצר לעתים מצבים מאוד בעייתים למשקיעים חדשים שרצו להיכנס ולקרנות שרצו לקבל החזרים משמעותיים על השקעתם.

יוני חפץ, שותף בכיר בלייטספיד

איך אתם רואים את המשך ההשקעות שלכם בישראל?

עד היום השקענו בישראל בכ-20 חברות, כאשר הראשונה היתה גלילאו של אביגדור וילנץ ב-1994. מאז, מידי שנה אנחנו משקיעים בשלוש עד חמש חברות - כך גם נעשה ב-2009. יש לנו כאן בארץ שני שותפים, יוני חפץ ודוד גוסרסקי, שמאתרים עבורנו הזדמנויות מתאימות בישראל.

אנחנו לא מחפשים כאן בהכרח להשקיע מעט כסף אלא להיפך. בדקנו לאחרונה את נתוני ההשקעה שלנו על חברות שקמו בתקופת הבועה ומצאנו שעיקר ההשקעות הטובות שלנו היו בחברות שצרכו הרבה כסף, כי הן חיפשו להיות חברות גדולות שמשחקות בשווקים גדולים. אנחנו מחפשים יזמים חזקים שלא מתייאשים ורוצים להקים חברות גדולות. יזמים שמחפשים את האקזיט המהיר לא יכולים למצוא מקום אצלנו.

איזה יזמים אתם מחפשים?

יזם חייב להיות משוכנע מהרגע הראשון, שהוא רוצה להקים חברה גדולה, אחרת אין לך סיכוי לעשות את זה. יש לנו חברה שאנחנו מאוד שמחים להביא אותה כדוגמא, חברת ריברבד שבה השקענו. בפגישה הראשונה עם היזמים של החברה הם אמרו לנו שאין להם שם לחברה אבל השם הזמני שלה הוא ראשי תבות של "הדבר הגדול הבא" ( NBT- New Big Thing). צורת חשיבה כזו היא סוג החשיבה שאנו מחפשים אצל היזמים שלנו. אותם ישמים של חברת ריברבד סירבו להצעת רכישה שהיתה להם כאשר היו חברה קטנה והיום הם חברה מובילה בתחומה, כאשר ב-2006 ההנפקה שלהם בנאסד"ק היתה הטובה מסוגה.

בישראל לצערנו אנחנו נתקלים בהרבה מאוד טכנולוגיות טובות אבל לא ביזמים שחושבים כמונו. היזמים בישראל צריכים להבין שטכנולוגיה חשובה, אבל שיווק חשוב לא פחות, ולכן ברגע שהם חושבים על טכנולוגיה הם חייבים לחשוב על שיווק ומכירות ולא רק על השלמת הפיתוח. הסיבה לכך היא שלצערנו יזמים רבים בישראל מהם חושבים על אקזיט מהיר ולא על בניה של חברה גדולה.

בדקנו וראינו שבחמש השנים האחרונות לא קמו בישראל חברות גדולות, חברות של מיליארד דולר. אם אתם רוצים שכסף של קרנות הון סיכון זרות יגיע לישראל, היזמים הישראלים חייבים לחשוב במונחים של חברות גדולות".