"הממשל האמריקאי מעוניין לסייע לחברות הקלינטק הישראליות"
לראשונה בתולדותיה, קרן קושלה תשקיע בחברת קלינטק ישראלית. אטיק ראזה, נציג הקרן ונשיא AMD לשעבר, אומר בראיון ל"כלכליסט" שתחום הקלינטק יחזור לצמוח עוד השנה, ומספר על מאחורי הקלעים של מלחמות ענקיות השבבים - AMD ואינטל
קרן ההון סיכון קושלה תשלים ככל הנראה את גיוס הקרן הבאה שלה, בסכום של מיליארד דולר, ובשבוע הבא היא תשקיע לראשונה מיליוני דולרים בחברת קלינטק ישראלית. מאז הקמתה, לפני שלוש שנים, השקיעה הקרן 300 מיליון דולר בחברות קלינטק.
נציג קושלה, אטיק ראזה, יליד פקיסטן, הגיע לישראל במסגרת משלחת בכירי תעשיית הקלינטק בארה"ב בארגון לשכת המסחר ישראל-קליפורניה, על מנת לבחון השקעות במגזר הקלינטק המקומי. בשנות התשעים הפך ראזה לאיום המרכזי על הדומיננטיות של אינטל בעולם השבבים, תחילה כשייסד את הסטארט-אפ נקסטג'ן - שאותו כינה בזמנו כ"גדוד קטן של חיילים שהשתלט על צבאות רומא כולה", ואחר כך כשכיהן כסמנכ"ל התפעול של ענקית השבבים AMD וכנשיא החברה, תפקיד שהתמנה אליו לאחר שמכר לה את הסטארט-אפ שלו תמורת 615 מיליון דולר. ראזה היה ממובילי הייצור של רכיבי K-6 ומעבדי ה-32-ביט ששברו את המונופול של אינטל בתחום השבבים למחשבים האישיים.
אטיק ראזה. נמשיך להשקיע בחברות צעירות צילום: שימי נכטיילר בשנת 1999 עזב ראזה את AMD ובשנת 2000 הקים קרן השקעות משל עצמו, ובעת האחרונה הפך ליזם הבית בקרן קושלה, שבבעלות ידידו מספסל הלימודים בסטנפורד, וינוד קושלה. קושלה היה ממייסדי סאן מיקרוסיסטמס ולשעבר בכיר בקרן קליינר-פרקינס, הידועה כשותפה להשקעה ההיסטורית בגוגל יחד עם סקויה.
כיום מתמקד ראזה בהשקעות ביישומי הביוכימיה והאלקטרוכימיה ומכונות לאנרגיה ירוקה. הטרנדים האחרונים בקרן קושלה, שבה הוא משמש כיזם הבית היחיד, הם מתחום הדלק הביולוגי, ומתמקדים במציאת חומרים שאינם רק תחליפי-נפט אלא גם מחקים בתכונותיהם את הנפט, בניגוד לאתנול שעשוי מצמחים. במקום לחפש כאן נפט, מחפש כאן ראזה את תחליפי הנפט הבאים. "הטרנדים האחרונים בקרן קושלה הם השקעות בתחום הדלק הביולוגי, בעיקר דלק דמוי דיזל, אך לא נשקיע באתנול", מספר ראזה, "בנוסף, אני מחפש בישראל ובעולם טכנולוגיות שימור, אחסון והפצת אנרגיה, ומנועים חדשניים".
זו לא הפעם הראשונה של ראזה בישראל. כבר שנים רבות שהוא עוקב אחר הנעשה כאן - תחילה כמשקיף מהצד בתור סמנכ"ל התפעול הבכיר של תאגיד השבבים השני בגודלו בעולם, ולאחר מכן כחבר דירקטוריון במלאנוקס הישראלית.
החודש פרסמה פירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג דו"ח חמור, שלפיו השקעות הון סיכון בתחום הקלינטק התכווצו ב-63% ברבעון הראשון של השנה.
"הנתונים נכונים, ומשקפים את הזהירות שפקדה את קרנות ההון סיכון ברבעון החולף, בכל תחום אפשרי, לא רק בתחום הקלינטק. כולם עצרו לרגע והביטו לצדדים לראות מה יעשו השותפים והמתחרים שלהם. אבל אני חושב שמאז זה התייצב. שנת 2009 בפירוש לא תיראה כמו קודמתה, אז הושקע בקלינטק סכום חסר תקדים של 6.5 מיליארד דולר, וצריך לזכור שמאז 2002 הענף מכפיל את ההשקעות בו מדי שנה. אמנם הכפלה כזו לא נראה בקרוב, אבל קצב ההשקעות יגדל ברבעון השלישי והרביעי של השנה ויהיה יציב".
ראזה מעודד ממה שהוא רואה בארה"ב, שם נוטלת הממשלה חלק פעיל בעידוד התעשייה הירוקה: "ישנו שילוב בין כוחות ממשלתיים לבין כוחות פרטיים. תוכניות משרד האנרגיה האמריקאי, שבמרכזן תוכנית ARPA-E, משקיעות בחברות בוגרות סכום של 400 מיליון דולר, אלה חברות שצריכות הון רב על מנת לצאת לשוק שהולך ומתהווה עבורן, ואילו אנחנו - הקרנות הפרטיות - נמשיך להשקיע בחברות צעירות".
עד כמה יוכלו חברות קלינטק ישראליות ליהנות מהמענקים שמרעיף הממשל החדש על התעשייה הירוקה?
"הרבה מאוד. מטבען חברות ישראליות הן גלובליות ושולחות זרועות לארה"ב באמצעות חברות-בנות, מפעלי ייצור או אפילו מעבירות את הנהלתן לשם, תוך שהן משאירות את הפיתוח בישראל. הממשל האמריקאי הכריזה שמרבית המימון שמגיע ממשרד האנרגיה (DoE) - כגון תוכנית ה-ARPA-E למימון חברות קלינטק בשלבי ביניים, תוכנית ה-USABC לפיתוח סוללות המיועדות לרכבים חשמליים, בין אם באמצעות מענק או באמצעות ערבויות והלוואות שונות - יושקע בחברות מוטות-פיתוח, ונכון להיום כל חברות הקלינטק הישראליות עונות למאפיין הזה. הממשל האמריקאי מעוניין לסייע להן להגיע לשוק, ומהר".
AMD התגאתה בשבוע שעבר בקנס בן 1.45 מיליארד דולר שהוטל על אינטל על ידי האיחוד האירופי, ופרסמה את ההודעה במרכז דף הבית שלה למשך כמה ימים. כנשיאה לשעבר של AMD, עד כמה התחרות בין שתי החברות אינה גולשת אל מחוץ לתחום הטעם הטוב?
"התחרות בין אינטל ל-AMD נערכת ברמות רבות, ברמה הטכנולוגית, אבל גם ברמה המשפטית, והיא תמשיך כך עוד שנים רבות. אבל אף אחד לא ינצח את השני באמצעות מאבקים משפטיים או הטלת קנסות. AMD יכולה לחגוג עוד שנה, אבל הניצחון שלהם יגיע רק באמצעות הוצאת מוצרים טובים לשוק. כרגע נראה שבשדה הזה דווקא אינטל נותנת את הטון והיא מצליחה להוציא לשוק מוצרים במהירות רבה יותר".
כדי להדגים את דבריו, מצביע ראזה לכיוון מחשב הנטבוק שהבאתי איתי, שבו מושתל שבב ה"אטום" של אינטל: "ראה את ההצלחה של אינטל בסקטור המחשבים הזעירים. היכן AMD בסיפור?!"
אתר הבית של AMD לאחר הטלת הקנס על אינטל צילום מסך: amd.com
אינטל בחרה בישראל כשותפה אסטרטגית, בעוד AMD בחרה דווקא באבו-דאבי להקמת תשתיות רבות.
ראזה צוחק בקול. "אינטל חיפשה את החדשנות, אבל AMD, חברה שהיתה נטולת הון, מצאה מימון רב באבו-דאבי. ישראל אמנם מציעה חדשנות ויצירתיות, ואינטל חייבת רבות ליצירתיות הישראלית, כמו זו של דדי פרלמוטר (האיש שהביא את הסנטרינו לפיתוח בישראל, א"ג) אבל AMD נזקקה להון רב, ואותו מצאה באבו-דאבי".
