כנס קרנות ההון סיכון: פחות שירה, יותר אנרגיה ירוקה

בשנה שעברה פתח טים דרייפר, מנהל קרן ההון סיכון DFJ, את כנס קרנות ההון סיכון הישראלי בשירה ובריקוד. עם פלייבק ברקע, חליפה וערכת מיקרופון-ראש כשל מדונה, זימר דרייפר לקהל המשקיעים והיזמים שיר שחיבר ושאותו הוא שר בהרצאותיו, בשם "אשף הסיכונים": "עכשיו הוא על פסגת העולם, החזון הופך למציאות והמזומנים נערמים", שר דרייפר.

בכנס שנערך השבוע איש לא שר ואיש לא רקד. משלחת המבקרים הזרים, אבן בוחן לאטרקטיביות של השוק המקומי, מנתה בשנה שעברה גם את מייקל מוריץ מקרן סקויה, מנכ"ל eBay ומנהל הפיתוח העסקי של נוקיה. גם מייסד גוגל סרגיי ברין, איל המדיה רופרט מרדוק ויו"ר יאהו דאז, סוזן דקר, ביקרו.

השנה הדירו את רגליהם מהכנס בכירי חברות התוכנה והתקשורת העולמיות. האורחים הבולטים הגיעו מתחום האנרגיה הירוקה, ובאופן כמעט סמלי, רובם אנשי הייטק לשעבר: אטיק ראזה מקרן קוסלה, המשקיעה בחברות קלינטק בלבד, לשעבר סמנכ"ל בחברת השבבים AMD; או סטיבן קראוז מקרן USVP, ממשקיעי צ'קפוינט, שהגיע במסגרת משלחת משקיעי קלינטק שאורגנה בידי לשכת המסחר קליפורניה־ישראל.

טים דרייפר בכנס קרנות ההון סיכון של 2008. כבר לא "על פסגת העולם" צילום: עמית שעל

כ־1,200 איש, מספר דומה לכנס דאשתקד, הגיעו השנה. כמה מהנוכחים אפילו הודיעו שיבצעו השקעות חדשות כבר ברבעון הנוכחי, לאחר יובש מוחלט ברבעון הראשון של השנה. אך השנה הצטרפו ליזמים הוותיקים מגובי ההון, וליזמי הגראז', שהצהירו כי יוכלו להסתדר עם מימון נמוך במיוחד, גם מובטלי הייטק שהגיעו עם ערימות משוכפלות של קורות חיים.

לך תוכיח שאין לך אחות ישראלית

בין הפוליטיקאים שפקדו את הכנס היה שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, שקרא מעל הבימה למנכ"לית הביטוח הלאומי, אסתר דומיניסיני, לפעול לבדיקת מעמדם וזכויותיהם של עובדי הייטק ישראלים שעוברים לעבוד בחו"ל, במסגרת מה שמכונה "הצבה מחדש", או "רילוקיישן". הרצוג אמר שכיום עובד אינו יכול לשמור על זכויותיו הסוציאליות במהלך עבודתו בנכר. המדינה אוסרת על עובדי הייטק ישראלים שמוצבים בחו"ל להפריש כסף לקרנות הפנסיה, אם הם מבקשים לחזור לישראל במעמד של תושב חוזר.

הסיבה? הם חייבים להוכיח "חוסר זיקה" לישראל כדי לזכות במעמד הזה ובהטבותיו. כך, אפילו עובד המשלם את דמי הביטוח הלאומי המינימליים, ונמצא יותר מחמש שנים בחו"ל, מאבד את זכויותיו לחיסכון פנסיוני. עובדים כאלה ממאנים להילחם בביורוקרטיה, ולאחר שנים רבות באותה מדינה הם מעדיפים להשתקע בה.

"בחו"ל מועסקים בכל רגע נתון בין 200 ל-300 אלף ישראלים במסגרת חברות ישראליות", מעריכה עינת גז, מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס. "מספרם רק הולך וגדל, עקב הצורך של האזורים המתפתחים, כדוגמת מזרח אירופה או דרום אמריקה, בכוח אדם מיומן".

"מיעוטם של עובדים אלה אינם חוזרים לישראל", אומרת גז, "אך מרבית החוזרים הופכים לנטל עבור המדינה, כיוון שזו עודדה אותם שלא לחסוך במסגרות פנסיוניות, או מפני שתשתיות הרפואה במדינות מושבם אינן ראויות והם מעדיפים לקבל טיפולים בישראל".