הלך ההון, נשאר הסיכון: כנס בסימן משבר
כנס קרנות ההון סיכון הישראליות נפתח היום בקול תרועה, שמכסה בעיקר על משבר קיומי עמוק. כאשר ההון הפנוי להשקעות עומד על מאות בודדות של מיליוני דולרים, בתעשייה שדורשת לפחות מיליארד דולר בשנה, הבחירה היא אכזרית: במי להשקיע, וממי להיפרד
פנים מעטות יחייכו בכנס של תעשיית הון הסיכון, שנפתח היום בקריית שדה התעופה. התחושה בקרב הפעילים בענף היא שמדובר בשעת חירום ובסכנת קיום אמיתית לתעשייה הישראלית. ללא תעשיית הון סיכון אמיתית, עם הון פנוי להשקעות של לפחות מיליארד דולר בשנה, תדעך התעשייה בישראל לאטה.
המשבר
התוצאה היא שהקרנות עומדות בפני בחירה אכזרית: במי להשקיע, וממי להיפרד.
חברת סלטיק, שפיטרה לאחרונה כ־15 עובדים, היתה הראשונה להודות באומץ שהקרנות שלה אינן מתכוונות להמשיך לתמוך בה, אבל ההערכה היא ש־50% מהפורטפוליו של כל קרן עומד כיום בכוחות עצמו, ללא תמיכה. בנות המזל שזוכות לתמיכת הקרנות שלהן נאלצות להתמודד עם ירידת שווי דרסטית והשקעה בסכומים קטנים במידה ניכרת. למשל אקטליס, שגייסה עד היום 145 מיליון דולר, הסתפקה ב־4.5 מיליון דולר; קומקס גייסה 3.5 מיליון דולר לאחר שבגיוס הקודם גייסה 7 מיליון דולר. הברירה, לפיכך, היא אם לגייס מעט ובשווי נמוך- או להיעלם. קרנות רבות אף מעמידות בפני החברות דרישות לפיטורים וקיצוצי שכר.
בצד המשבר הכלכלי, נאלצות הקרנות הישראליות להתמודד עם חסם נוסף: תחרות קשה עם הקרנות הזרות, הזוכות להעדפה בקרב חברות סטארט־אפ רבות המעדיפות את הקשרים שלהן בעמק הסיליקון.
בטקס חגיגי לציון הכנס בישראל יפתחו נציגי איגוד קרנות הון הסיכון בישראל את המסחר בבורסה של ניו יורק. כמה חבל שזו הדרך היחידה כיום של חברות ישראליות להגיע לבורסה האמריקאית. בשנתיים האחרונות לא הונפקה בנאסד"ק או בניו יורק אף חברה מגובת הון סיכון מישראל. אם בעבר האקזיט דרך נאסד"ק היה אופציה ברוכה, כיום היא אינה קיימת - וגם לא תיפתח לפחות עד 2010. גם האופציה השנייה לאקזיט, רכישה, הולכת ומתאיידת: מאז ספטמבר 2008, שבו רכשה רד האט את קומראנט הישראלית בכ־107 מיליון דולר, לא נעשתה כל רכישה משמעותית של חברת הייטק ישראלית.
עוד פגיעה בקרנות היא סקנדל קרנות הפנסיה האמריקאיות, המשקיעות מאות מיליוני דולרים בתעשיית ההון סיכון בישראל. השערורייה, שהחלה בקרן הפנסיה של ניו יורק וזלגה גם לקרנות של קליפורניה ושל ניו מקסיקו, עתידה להערים קשיים על יכולת הגיוס של הקרנות, שהשתמשו בסיכוני השמה כדי לפתוח דלתות אצל הקרנות השונות, וכיום ייאלצו למצוא לעצמן דרכים חדשות לגייס כספים מקרנות הפנסיה.
האם התעשייה תצא מהמשבר הזה? קרוב לוודאי שכן, אבל השאלה היא באיזה אופן. דבר אחד ברור כבר עתה: הנזק ניכר - ובלתי נמנע.