בית משפט אמריקאי: מעקב GPS לא מצריך צו
בית המשפט לערעורים במחוז הרביעי של ארה"ב פסק שאין צורך בצו כדי לעקוב אחר חשוד באמצעות GPS – אבל המליץ למדינה למשטר את הנושא. מקרה אחר עדיין נמצא בהליכים
האם מעקב אחרי אדם באמצעות מכשיר GPS מהווה חיפוש, המצריך צו של בית משפט? על פי פסיקת בית המשפט לערעורים במחוז הרביעי של ארה"ב, התשובה היא שלילית.
שימוש ב-GPS למעקב לא מצריך צו. אילוסטרציה צילום: בלומברג
הפסיקה הגיעה בעניינו של מייקל סוואום, תושב וויסקונסין, שלגביו עלה חשד של מעקב והטרדה בלתי חוקיים אחר אשה. המשטרה הטמינה מכשיר GPS על הרכב שלו, ואחר כך – משאושש החשד למעקב - הוציאה צו חיפוש כנגדו ועצרה אותו. סוואום, שנכלא, ערער, וטען שהמידע שהשיגה המשטרה הגיע לידיה באמצעות חיפוש בלתי חוקי, דבר המנוגד לתיקון הרביעי לחוקת ארה"ב.
שימוש ב-GPS למעקב לא מצריך צו. אילוסטרציה צילום: בלומברג המשטרה טענה בתגובה, ובית המשפט קיבל את עמדתה, כי את כל המידע שאספה על סוואום – בין השאר, מתי נכנס ומתי יצא מהמוסך שלו – ניתן היה לקבל באמצעות מעקב רגיל אחריו. ההחלטה חלה גם לגבי אזרחים שאינם חשודים בדבר. בית המשפט גם קבע כי לא היה צורך בצו החיפוש שביקשה המשטרה לאחר שאוששו החשדות כנגד סוואום. המכשיר הותקן על רכבו של סוואום כשזה חנה בכניסה לביתו, ובית המשפט ציין שמדובר בשטח ציבורי ולא פרטי.
עם זאת, בית המשפט המליץ למדינת ויסקונסין לקבוע בחוק נהלים למעקב GPS על ידי המשטרה – משום שפסיקתו אומרת בפועל כי אין כל מעצורים על מעקב כזה. בוויסקונסין כבר קיים חוק המחייב את הרשויות לעקוב אחר תנועתם של עברייני מין מוכרים באמצעות מתקני GPS.
במקרה אחר בארה"ב, שעדיין נידון בבתי המשפט, טענו ארגוני זכויות אדם כי מעקב GPS צריך להיחשב כחיפוש מבחינה חוקית, שאם לא כן הרשויות יוכלו לעקוב, בפועל, אחרי כל תושבי ארצות הברית "מבלי לצאת מהמשרד".
