מסע אשכבה ל־Geocities: פייסבוק לפני שהיה פייסבוק
אין גיק רציני שלא היה לו חשבון בגיאוסיטיז, אתר האירוח האגדי, שלפני עשר שנים קנתה אותו יאהו תמורת 3.5 מיליארד דולר ולאחרונה הודיעה על סוף דרכו
מכיוון שכולנו עמדנו אז נבוכים מול הזרות של האינטרנט, גיאוסיטיז החליט לעבוד חזק על מטאפורת ה"בית". כל משתמש שפתח בו דף היה "Homesteader" (מתנחל, בשבילכם). הדפים חולקו לשכונות על פי הנושא שלהם או על פי תחביביו של הכותב - פוליטיים לקפיטול היל, חובבי בידור להוליווד וכדומה. בתוך השכונות היו רחובות, והיה אפשר לעבור בתוכם מדף בית לדף בית כדי לראות את ה"שכנים" ואולי לקשור איתם שיחה (באימייל, כמובן). אני, אגב, הלכתי ל־"Area 51", שם היו אמורים לדור חנוני המדע הבדיוני וחובבי העב"מים.
ב־1999 גיאוסיטיז כבר היה האתר השלישי בגודלו ברשת מבחינת מספר המבקרים, וכשיאהו קנתה אותו ב־3.5 מיליארד דולר, היא היתה בטוחה שהיא עושה עסקה טובה. אבל הגולשים כבר עברו הלאה. מטאפורות השכונה והרחוב הפכו למאוסות. נפתחו אתרים אחרים שהציעו אחסון לדפים אישיים. וכמובן, ההתפכחות שאחרי בועת הדוט.קום כללה גם הבנה שגיאוסיטיז לא יהיה הצלחה מסחרית היסטרית על בסיס הגולשים המועטים שהסכימו לרכוש ממנו שירותי פרימיום.
נהיה לחורבה מאובקת
מה שבאמת הרס את גיאוסיטיז, עד שנהפך לחורבה המאובקת שהוא היום, היתה רוח הזמן. ככל שהתרגלנו לאינטרנט, הרעיון של "דף בית" נראה יותר מוזר: מה, בעצם, יש לעשות בו, מלבד לרשום שם ולשים תמונה? כדי להכיר אנשים ברשת היו פורומים. בשביל מי שרצה פשוט להיות קיים שם היו כעת הבלוגים.
אבל אחר כך באה מהפכה נוספת, שבאופן מפתיע ניקתה את שמו של גיאוסיטיז. רשתות חברתיות, ולא בלוגים, הן אלה שהכניסו את העיסוק החברתי באינטרנט למיינסטרים. כלומר, רוב האנשים לא חשו צורך להביע את עצמם בכתיבה באינטרנט, אבל כן רצו לתקוע בו יתד בצורה כלשהי. יהיה מוזר לומר שגיאוסיטיז היה הרשת החברתית הראשונה, אבל תראו כמה הוא התקרב לשם בגישושים שלו: היה שם דף פרופיל, היו חברים, היו קבוצות שהיה ניתן להתאגד בהן על פי תחומי עניין. המוטיבציה בהחלט היתה ווב 2.0, גם אם הכלים לא היו קיימים עדיין.
אם יש הבדל עקרוני בין פייסבוק לגיאוסיטיז, זו העובדה שפייסבוק מיועד לשמירה על קשר עם חברים קיימים. גיאוסיטיז דווקא ניסה להכיר לגולשים חברים חדשים, ממקומות אחרים. אבל זו כבר לא אשמתו: כולנו היינו בטוחים אז שהאינטרנט יהיה אלטרנטיבה לעולם הקטנוני שלנו, שבו כל אחד נשאר בתחומי הכפר שלו. היינו צעירים.