סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: תקוות העיתונות הגדולה
נציגי העיתונות המודפסת מקבלים את הקינדל החדש כאילו אמזון הציגה את המשיח שיוציא אותם מהבור, אבל הבלוגרים סקפטיים יותר; והשבוע שאחרי 1 במאי מעורר מחדש את שאלת הקפיטליזם
על הפרק
אמזון. לא גוגל, לא אפל ובטח שלא מיקרוסופט; אתר הסחר האלקטרוני הגדול בעולם ויצרן קורא הספרים הדיגיטלי קינדל הוא האלוהים החדש. עיתונאים ברחבי העולם תולים את תקוותיהם בגרסה החדשה של הקורא הדיגיטלי, הקינדל DX, שכוללת מסך גדול יותר שמתאים, ניחשתם נכון: לקריאת עיתונים. בניגוד לנציגי העיתונות המודפסת השוגים בחדווה באשליות, הבלוגרים סקפטיים בהרבה, ותוהים מה נשתנה.
במירוץ הגודל אמזון לא לבד; ישנן יצרניות נוספות שמפתחות מכשירים דומים, אבל בבלוג RWW משערים שקהל היעד העיקרי של השדרוג רחב המסך יהיה מוציאים לאור של ספרי לימוד, ולא מוסרי חדשות מקובעים. גם בניו יורק טיימס (המשתף פעולה עם אמזון) מנסים להעלות כמה שאלות מעשיות בהמשך להשקה המדוברת.
קינדל DX. מה נשתנה? כותבי וקוראי המגזין המקוון The Morning News נוקטים גישה אחרת ומעלים על נס את המגזינים שהם לא יכולים בלעדיהם. קליי שירקי, מנגד, מדגים את הבעיה האמיתית של העיתונים: הם מפרסמים שטויות. וכריס אנדרסון, נביא החינם ארוך הזנב, מצטט עיתונאי דני המתאר כיצד חינמון אחד והמון אגואים גרמו לקריסתה הנמנעת-בהחלט של תעשיית העיתונות בדנמרק. תסתכלו עליהם ותראו אותנו.
ספרני אמריקה החליטו להפסיק לשתוק, ודרשו ממשרד המשפטים שלהם לחקור את הסכם הפשרה שחתמה גוגל עם הוצאות הספרים, והעניק לה גושפנקה רשמית לתת גז בפרויקט סריקת הספרים שלה, Google Book Search. לדברי הספרנים, השירות של ענקית החיפוש יהפוך אותה למונופול שלא מחויב לפרטיות משתמשיו. מתנגדים נוספים ליוזמה הם ברוסטר קאהל מארכיון האינטרנט, שמסביר מה הבעיה עם זה שגוגל תשלוט בדיגיטציה של ספרים; ועוד רבים אחרים.
ואף שמצבם של הספרים טוב בהרבה מזה של העיתונים, והם עומדים בפרץ החדשנות שכופים עליהם יזמים אלה ואחרים, האמן מיכאל מרקוביצ'י מוכיח שאפשר לא להפסיד כסף מהדפסה על פי דרישה (בדיעבד). אבל ישנן דרכים להרוויח גם מטקסטים המופצים באופן דיגיטלי (בעיקר משום שרוב הקוראים עדיין מעדיפים עותק מודפס). באפסטור, חנות היישומים של ה-iPhone, למשל, הספרים הדיגיטליים מובילים את טבלת המכירות.
לקינוח, בבלוג DVICE בוחנים את יכולות הדיבור של שני גאדג'טים - קינדל 2.0 והאייפוד שאפל החדש - ועושים להם אודישן המבוסס על סצינה מתוך בלייד ראנר. חובה.
על הקפיטליזם
נעמי אלדרמן, סופרת וכותבת משחקים, מסבירה מדוע גם היא ושכמותה - יצרני תוכן מוגן בזכויות יוצרים - בוחרים לעתים בפיראטיות. האינטרנט אשם, אבל לא במובן המקובל.
הירחון הבריטי Standpoint מסביר מדוע אדם סמית' והתיאוריות הכלכליות שלו עדיין רלבנטיות, על אף המשבר הפיננסי. אנשי הבלוג Words Words Words חוזרים ומעיינים בספרו הידוע ביותר, The Wealth of Nations, ומבצעים קריאה שיתופית מוערת. במגזין Foreign Policy גורסים שדווקא קרל מארקס היה הריאליסט האמיתי. והנה אנימציה עתיקה, שמסבירה מדוע רק הקפיטליזם, בניגוד לדיג או בטלה, יביא לכם אושר.
מייקל אוסינסקי, מפתח תוכנה, מכה על חטא ומודה: כתבתי את התוכנה שאפשרה להפוך משכנתאות לאיגרות חוב. הבעיה, כמו תמיד, היא שהתוכנה הפכה למתוחכמת בהרבה מהמשתמשים. מעולה.
עזבו אתכם מאפליה מתקנת. מחקרים קובעים שקידום נשים טוב לעסקים.
דאגלס ראשקוף שב ומתארח בבלוג Boing Boing (לשבועיים בלבד), ומתנה באמתחתו: פרקים מתוך ספרו החדש, Life Inc: How the world became a corporation and how to take it back, המוקדש לתאגידים. ביוטיוב תמצאו ראיון שערך איתו בלוגר-אורח נוסף. ועוד סרטון רלבנטי: האם אפשר להפוך לתאגיד בלי לאבד את נשמתכם?
פורום החברות הסלולריות רצה לשכנע את הציבור שאנטנות סלולריות הן שכנות נפלאות. לשם כך גייס 90,000 דולר ושכר חברת הפקה ואת העיתונאי דן שילון, שיתכבדו ויוכיחו את הטענה. כמה לא מפתיע שכאשר התחקיר של שילון התמצה בממצאים שעלולים להציג לציבור אמת שונה - הם גנזו את הסרט כאילו היה שקשוקה מבושלת יתר על המידה.
אנטנה סלולרית. כמו שכן מתחנפן צילום: עומר הכהן
בפינצטה
שירותי קיצור כתובות כמו bit.ly ו-tinyURL זכו השבוע לבאזז מפתיע: סקירה בניו יורק טיימס, רשימת השירותים הכי מוזרים (באמת) ב-Mashable וחבר חדש: "קצרוס", שירות קיצור מבית הבלוג הישראלי "היתוך קר למפגרים".
האם וולפראם אלפא, מנוע החיפוש המיוחצן של סטיבן וולפראם, באמת עדיף עשרות מונים על גוגל? כן ולא.
הבלוגר הבריטי דיוויד בארי חושב שטוויטר טוב לדמוקרטיה. סם ועקנין מסביר במאמר מרתק ב-Big Think מדוע טוויטר הוא הכלי הכי לא נרקסיסטי שיש ולמה האינטרנט הוא שוס קטן בהרבה ממה שמקובל לחשוב. אתר שיתוף הרעיונות Borgger - על שמו הדבילי והטקסט המתייפייף בעמוד האודות שלו - נדמה כהוכחה די טובה לקביעותיו.
ובינתיים, חברת המשחקים הסלולריים Predicto מדווחת שמרבית המטווטרים באמצעות SMS הם גברים. מה זה אומר? לא ברור. אפרופו טוויטר, ב-Infoworld ממפים את הכתות הגדולות של עולם הטכנולוגיה. אפל שם רק על תקן יצרנית הניוטון.
לחובבי האינפוגרפיקה והסטטיסטיקה - מה גודל האינטרנט, איזה אתרים ופעילויות פופולריות ביותר ואילו מדינות שולטות? וגם: איך עובדים באזזים, טרנדים ושיווק ויראלי?
פייסבוק סוגרת קבוצות גזעניות ומסננת תמונות הכוללות "תוכן פוגעני", אבל מי מת ומינה את החברה לאחראית על המוסר העולמי?
הבלוגר דן מייג חושף: הייתי עבד ההייטק של אובמה. אין כמו מיקור-המונים.
"מארב", מגזין אמנות ישראלי מקוון ומשובח, עלה לרשת בגרסה חדשה.
משחקי וידיאו הם סוג של אמנות, או לפחות מעוררים השראה בקרב אמנים.
כל מה שרציתם לדעת על ההיבטים העיצוביים שמנחים את אנשי מגזין Wired.
מעריצים של הלהקה המאוירת Gorillaz? צפו חינם בסרט תיעודי שעוקב אחר פועלה.
קליי שירקי ועיתונאי הניו יורק טיימס ג'ון מארקוף משוחחים עם דיוויד גלרנטר, פרופ' למדעי המחשב, ואחד ההוגים החשובים בעולם המחשבים. על הפרק: מחשוב הענן.
