טכנולוגי על הבוקר: הממשל נגד הרומן של גוגל ואפל
נמשכת שערוריית האזנת-הרשת בבריטניה, עורך דין רוצה לדעת למה פייסבוק מאפשרת קבוצות שמכחישות את השואה, למה הקינדל לא יציל את העיתונות, ולמה בעצם אנחנו מוגבלים ל-160 תווים ב-SMS
היילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?
החדשה החמה של היממה האחרונה היא שגוגל מוצאת את עצמה שוב תחת חקירת ממשלה בארה"ב, והפעם גם אימפריית טכנולוגיה אחרת, אפל, צריכה לתת כמה הסברים.
מוצר הדגל של אפל הוא האייפון – היא פתחה לאחרונה בקמפיין שקשה מאוד להתעלם ממנו כדי לקדם את הגרוטאה – שהוא, כידוע, סמארטפון. האייפון רווחי מאוד לא רק לאפל, אלא גם לגוגל, שחלק ניכר ממשתמשי האייפון מזרימים לה הכנסות. אבל, במקביל, גוגל אחראית להשקת מערכת הפעלה לסמארטפונים בשם אנדרויד, שכבר הורכבה על חורבה אחת – G1, דרים, גוגלפון, ג'יפון: יש לה הרבה שמות – וצפויה לעלות על כמה ערימות פלסטיקה ואלקטרוניקה אחרות בקרוב. לשתי החברות יש דפדפנים משלהן. טכנית, הן יריבות, ואם גוגל אכן תוציא יום אחד את מערכת ההפעלה, הן תהיינה יריבות בשלוש חזיתות שונות.
חובש שני כובעים שונים ומנוגדים: מנכ"ל גוגל ודירקטור באפל. אריק שמידט צילום: בלומברג רק טכנית, כמובן: במהלך שמזכיר משהו את השטיק המסריח של הבנקים הישראליים – שהמפקחת על ההגבלים העסקיים מצאה שתיאמו ביניהם את העמלות ויצרו קרטל אבל, כמה משונה, שכחה לפתוח נגדם בהליכים כלשהם - לשתי החברות יש דירקטורים שיושבים זה בדירקטוריון של זה. אריק שמידט, מנכ"ל גוגל, הוא דירקטור באפל. דירקטור משותף נוסף הוא ארתור לווינסון, המנכ"ל לשעבר של ג'ננטק.
על פניו, החליט משרד הסחר האמריקאי, יש כאן: א. ניגוד אינטרסים וב. עבירה מפורשת למדי על חוק ההגבלים העסקיים מ-1914. שתי החברות התבקשו לתת הסברים. נראה שכריסטין וארני, הממונה החדשה על ההגבלים העסקיים בארה"ב, התכוונה לכל מילה כשאמרה שיש מקום לחקור את גוגל על הפרת חוקי ההגבלים העסקיים, ושמדובר בחברה שמסוכנת הרבה יותר ממיקרוסופט. בהצלחה, כריסטין. זכרי שטדי רוזוולט בנה את שמו הגדול כששבר את הקרטלים הגדולים של תחילת המאה ה-20. אל תיכנעי. זה הולך להיות קשה.
האח הקטן בועט
יכול להיות ששרת הפנים של בריטניה, ג'קי סמית', הלכה צעד אחד יותר מדי: הפרסום על תוכנית ההאזנה של ה-GCHQ מאתמול (ב') עורר סופת אש לחלוטין לא מינורית בבריטניה. כפי שנכתב, ה-GCHQ – שהמוטו שלו הוא "השושואיסטים המקוריים, מפצחים קודים מאז 1919" – מטביע במרץ מיליארד ליש"ט בפרויקט שיאפשר לו להתחבר לווריד של ספקיות הרשת והסלולר בבריטניה ולשתות את המידע שעובר שם באמצעות "קופסאות שחורות".
אף על פי שבריטניה נמצאת תחת מתקפת טרור כמעט בלתי פוסקת מאז שנות השמונים של המאה ה-19 (טרוריסטים אירים פוצצו אז את הרכבת התחתית והצליחו לפגוע במה שהניו יורק טיימס כינה "עריצים קטנים" - ילדים), התושבים שם מסרבים לקבל בשוויון נפש את התפיסה שלממשלה מותר להעביר אותם לדיקטטורה-לייט כדי לשמור על ביטחונם. כפי שאמר בנג'מין פרנקלין, מי שמוותר על חירויות עבור בטחון זמני, אינו ראוי לחירות ולא יזכה בביטחון.
פיל צימרמן, הזכור לטוב כמי שפיתח את תוכנת PGP שמאפשרת שליחת מיילים מוצפנים, יצא בחריפות כנגד התוכנית, ואמר שבריטניה מחליקה לאיטה לעבר מדינת משטרה. "כשאתה גר שם, והשינויים הם איטיים, אתה מתקשה להבחין בהם", אמר, "אבל מבחוץ זה בולט יותר". האמרה הוותיקה היא שאם אדם אחד אומר לך שאתה שיכור, אפשר להתעלם מזה. אבל אם שניים או יותר אומרים את זה – הגיע הזמן לדדות הביתה ולישון. אם גם פעיל הפרטיות הידוע וגם המרגלת בהא' הידיעה לשעבר אומרים אותו דבר, אולי הגיע הזמן לשלוח את הממשלה לישון בבית.
הפאניקה הממשלתית גדולה כל כך, ש-GCHQ יצאה בהודעה רשמית והכחישה את המיוחס לה. או, ליתר דיוק, הכחישה למחצה. זה נדיר כל כך, שאפשר להשוות את זה למצב שבו השב"כ ימסור תגובה לעיתון שלא מורכבת רק מהמשפט "שירות הביטחון הכללי איננו מגיב על דיווחים על פעולותיו". הסוכנות מכחישה, בין השאר, את הטענה שהיא מתכוונת "לסמן כמטרה את כל תושבי הממלכה המאוחדת" – טענה שאף אחד לא העלה ושמשמשת לה כנראה כאיש קש.
מתקבל הרושם שהאנגלים התעוררו ונזכרו שביתם הוא מבצרם, לא זה של איזה שושואיסט במשקפי שמש ואוזנייה שמבטיח להם שהוא מרגל אחריהם לטובתם. יהיה מעניין.
הסקנדל החדש של פייסבוק
נראה את מארק צוקרברג מסביר את זה להורים: עורך הדין ברייאן קובאן (אחיו ועוכר דינו של היזם מארק קובאן), מאשים את פייסבוק בכך שהיא מאפשרת את קיומן של קבוצות המקדמות את הכחשת השואה. וקובאן טוען באופן משכנע – ששכנע גם אותי, פנאט מוצהר בתחום – שלא מדובר בהפרה של זכות הביטוי של השרצים הניאו נאצים הקטנים.
קובאן איתר חמש קבוצות הכחשת שואה: אחת מהן נקראת HoloHoax (משחק מילים על "שואה" ו"הונאה"). הכחשת שואה, מדווח סינט, אסורה בשורה של מדינות, בהן גרמניה, אוסטריה, בלגיה, צ'כיה, צרפת, פולין, ליטא, רומניה, סלובקיה, שוויץ וכמובן ישראל. כשפייסבוק מאפשרת קבוצות כאלו, טוען קובאן, היא מבצעת עבירה על חוקי כל המדינות הללו.
ההגנה האוטומטית של החלאות היא זכות הביטוי. בדרך כלל אני תומך בה, ולו מהסיבה הפשוטה שכך מזהים בקלות זבל אנושי מהלך. אלא שקובאן מראה יפה שתנאי השימוש של פייסבוק לא בדיוק תומכים בחופש הדיבור: כמו במקרה של קבוצת ה"קו קלוקס קלאן" בשנקל מהאי מאן, הקבוצות עוברות על סעיפי הסכם השימוש שאוסרים על הפצת שנאה.
היי, זה עולם חופשי. הניאו נאצים יכולים לפתוח לעצמם בלוג כמו כל אחד אחר. זה עשוי להחזיר את הימים הטובים ההם של יוזנט, שבהם נכנס איזה סטודנט אסייאתי לקבוצה הניאו נאצית שם – שעיקר דיוניה, אם אפשר לקרוא לגבב ההוא כך, היו על בירה – והסביר להם בעדינות שהוא עליון עליהם גנטית מבחינת אינטליגנציה, הוא ישיג את הג'ובים הטובים ביותר בזמן שהם ינהגו משאיות, ושהוא גם ידפוק את אחותם. אחחח, היו זמנים. אה, כן – שיפתחו לעצמם בלוג, אבל אם הם לא עפים מפייסבוק, מארק צוקרברג יצטרך לתת עוד הסברים.
הקינדל לא יציל שום דבר
כל העולם וכלבו מדברים על מסיבת העיתונאים המתוכננת למחר של אמזון, במסגרתה היא אמורה להציג מוצר חדש, שכולם מנחשים שהוא קינדל גדול במיוחד. הניו יורק טיימס, שהשיג את הסקופ אבל מזמז אותו, העלה שורה של טענות על פיהן המוצר החדש יציל את העיתונות.
אז זהו, שלא. שורה של כותבים ברחבי הרשת התנדבו להסביר למה. מ.ג'י. סיגלר מסביר שהבעיה של העיתונות היא לא שהיא עשויה מעצים מתים שיש לעבד, לערבב עם דיו ולשנע ברחבי העולם, אלא במודל החדשות שלה. אנשים רוצים חדשות עכשיו, לא מחר בבוקר. אז, איך לומר, הן לא תהיינה חדשות. אם זה לא ישתנה, שום קינדל לא יציל את המצב.
וואליוואג שואל אם מישהו באמת מתכוון ברצינות לומר שאם הוא ייקח את המוצר שלו, יטפיש אותו קצת, ויבקש מאנשים לשלם כסף עבור חדשות בשחור לבן, בלי לינקים, זה יציל את מצבו. זו גם שאלה של דמוגרפיה: העיתונים מצליחים בעיקר בקרב קשישים. הקינדל, איך לומר, קצת פחות. רצוי גם לזכור שגם העיתונים המודפסים יעברו לקינדל, עדיין יהיו אתרי חדשות. ורוב אתרי החדשות, לרוע המזל, הם חינמיים. בקיצור, מעבר של העיתונות לקינדל יהיה שווה ערך לכריתה של הענף עליו היא – עדיין, זמנית – יושבת.
למה, בעצם, רק 160 תווים?
אחד הכללים החרותים בלוחות אבן, עוד מימי האשורים והשומרים, הוא שהודעת טקסט לא תעלה על 160 תווים. טוב, לא בדיוק, אבל לכל מי שתהה למה הודעת SMS מוגבלת ל-160 תווים דווקא, התשובה הזו די קרובה למציאות.
הכירו את פרידהיים הילדברנד, חוקר תקשורת גרמני. הוא האיש שאחראי למגבלה הזו. יום אחד, ישב לו הילדברנד מול מכונת הכתיבה שלו – כן, כן – וניסח שורה ארוכה של משפטים קצרים. אחר כך הוא הלך וספר את התווים שבמשפטים הללו. הממוצע היה 160. הילדברנד, שהתבקש לקבוע תקן לשליחת טקסט בסלולר, החליט שזה יהיה התקן, שכן המספר הזה "מספיק בהחלט".
השנה היתה 1985.
כמה עובדות מאותה שנה: חומת ברלין עדיין עמדה, האמן-שבעבר-נקרא-פרינס עדיין נקרא אז פרינס, קומודור 64 היה עדיין מחשב מכובד, הטרנד הלוהט בתחום המוזיקה היה ה-CD, מנוחתו עדן, ומוזיקה מזרחית נקראה אז מוזיקת קסטות. רייגן היה נשיא, גורבצ'וב היה המזכיר הכללי, הפוליטיקאי החשוב בישראל היה ראש הממשלה שמעון פרס – כמה דברים לא משתנים – ומארק צוקרברג היה בן שנה.
אז קבע הילדברנד את התקן. מדהים. הוא קצת מריר, אגב: הוא לא ראה פני שחוק אחד מכל זה.
קצרצרים
יתכן שהטירוף מאחורינו: ברבעון האחרון, עקפו מכירות הבלאקברי בארה"ב את אלה של האייפון. סך כל מכירות הסמארטפונים בארה"ב היוו כ-23% מכלל מכירות הסלולרי, לאושרן של חברות הסלולר – שכל משתמש סמארטפון מכניס להן 150% ביחס למשתמש רגיל.
ואם כבר בלאקברי, מסתבר שמכשירי בלאקברי ישנים הם סחורה לוהטת בלאגוס, בירת מזימות המיילים שבחלטורה משמשת גם כבירת ניגריה. העוקצנים הלא כל כך חמודים לא מעוניינים בחומרה או בתוכנה: הם מעוניינים במידע שבעלים קודמים נוטים לשכוח על המכשיר.
כאילו לא היה לגוגל מספיק כאב ראש, עכשיו קמו עליה גם ארגוני הספרנים האמריקאים. הם מתנגדים לתוכניתה של גוגל להשתלט על הספרים "היתומים" – אלה שבעלי הזכויות עליהם לא ידועים – ומציינים שהטכנולוגיה של גוגל תאפשר לה להפוך למונופול בתחום הספרים הסרוקים. ומונופולים, הם אומרים שם, נוטים להעלות מחירים.
אפל ממשיכה לחזק את מחלקת השבבים שהיא ממשיכה להכחיש שיש לה, ושמה יד על בכיר לשעבר במחלקת ה-X-Box של מיקרוסופט. המטרה היא ככל הנראה ייצור שבבי אייפוד ואייפון משלה. זה חשאי יותר.
סינט מציג את רשימת הפוליטיקאים האמריקאים המשתמשים בטוויטר, וממליץ אחרי מי לעקוב ואחרי מי אין טעם. והפוליטיקאים הישראלים? כנראה שהם שאלו מהילדברנד את מכונת הכתיבה שלו.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
