יו"ר יישום גיורא ירון: "גוגל ושאר מנועי החיפוש דווקא פוגעים בתעסוקה"

גיורא ירון, מי שחתום על כמה מהאקזיטים הגדולים של חברות תקשורת ישראליות בעשור האחרון, מאמין כי תחום המחשוב, השבבים והאינטרנט בארץ נמצא בתהליך של גסיסה מהירה, וכי יש צורך להמציאו מחדש. "חברות אינטרנט כמו eBay, אמזון ויוטיוב פשוט לא מתאימות לפעול במדינת ישראל", אומר ירון. "יש לנו הצלחות ספורות בתחום זה, והן אינן מעידות על היכולות שלנו. אנחנו רחוקים ממרכז העניינים שנמצא בעמק הסיליקון בקליפורניה, ולא חולקים את הידע שיש לאנשים שחיים שם את העולם הזה".

ההיסטוריה של גיורא ירון רצף של אקזיטים יו"ר יישום, חברת מסחור הפטנטים של האוניברסיטה העברית, נושא מאחוריו רשימה ארוכה ומכובדת של חברות סטארט-אפ שהקים ומכר, מפנטאקום ופי-קיוב ועד קומסיס ופורליפיי מאיר אורבך ואסף גלעד לכתבה המלאה 

לדבריו, למרות המשבר שעובר כעת על התעשייה כולה, לא צריך לעודד השקעות בתחום האינטרנט בארץ. "האינטרנט אינו מייצר מקומות עבודה. ממאמרים שקראתי לאחרונה גיליתי שגוגל ושאר מנועי החיפוש דווקא פוגעים בתעסוקה, והופכים את הכלכלה ללא יעילה. לדוגמה, אם בעבר רכשת כרטיס טיסה באלף דולר, כיום אתה יכול לרכוש אותו דרך האינטרנט בחצי מחיר. אתה אולי תהיה מאוד מרוצה, אבל חברת התעופה תיאלץ לפטר את העובדים שלה כדי לכסות על אובדן ההכנסות".

גיורא ירון, יו"ר יישום צילום: אוראל כהן

לדברי ירון, חברות שרשמו הצלחה בתחום האינטרנט, כמו קרן ההון סיכון סקויה, עשו זאת בזכות יכולתן להשקיע במספר רב של חברות, שנמצאות כולן בסביבה הטבעית שלהן. מציאות כזאת אינה קיימת בישראל.

העתיד הוא בתוכנה מכשור רפואי ובקלינק

לדבריו, לחברות כמו פנטקום - שפיתחה יישומי תקשורת, וקומרנט - שפיתחה מערכות וירטואליזציה, שהוא עמד מאחורי מכירתן, אין עתיד בישראל. "לצערי, טכנולוגיות המחשוב הארגוני והתקשורת הגיעו לרוויה. העולם הולך לכיוון של חברות ענק, ולשחקנים הקטנים אין שם מקום. ראיה לכך היא הרכישה של אורקל את סאן בשבוע שעבר, תמורת 7.4 מיליארד דולר. אני כן מאמין בתחום של מחשוב הענן - Cloud Computing, אף על פי שזהו תחום חדש שעדיין יש בו הרבה בעיות שדורשות פתרון, למשל בתחומי האבטחה והאחסון".

"האנשים הם הבסיס של החברה"

תעשיית ההייטק בישראל פיטרה מאז תחילת המשבר הפיננסי יותר מ־6,000 עובדים. ירון אינו אוהב את היד הקלה על הדק הפיטורים. לדבריו, "פיטורים הם תמיד הצעד האחרון. האנשים הטובים הם הבסיס של החברה, וצריך להחזיק אותם כמה שיותר. כשהייתי מנכ"ל צעיר בנשיונל סמיקונדוקטור, רציתי לקצץ בשכר העובדים במקום לפטר. קיצצתי בשכר של עצמי ב־20%, ובשכר הכפופים לי ב־10%, אבל התוצאה של הקיצוץ היתה שהעובדים התמרמרו ועברו למוטורולה ישראל. כלומר, גם בקיצוץ בשכר ובהוצאות צריך להיות איזון עדין". לדברי ירון, "הצעד הראשון הוא אף פעם לא לפטר, אבל אם המשבר מתמשך, מגיע הרגע שבו אין ברירה".

ירון מבקר גם את האטיות שבה ממשלת ישראל מגיבה לדעתו למשבר, ומתמהמהת בסיוע לחברות. "המדינה משותקת בתחום הזה. לצערי, כל המשבר עובר לידה. לי כיזם אין כיום בעיה, אבל המשבר פוגע בהרבה אנשים טובים, שהולכים הביתה. במקום שהמדינה תסייע לנו לשמור על מקומות העבודה, היא מעדיפה לתת דמי אבטלה למפוטרים".

ירון מוסיף כי "חברת מרקורי, שבה הייתי מעורב, העבירה במהלך שנות חייה כ־200 מיליון דולר ממסים למדינת ישראל. האם לא עדיף שניצור עוד מקומות עבודה כאלה במקום לשלם דמי אבטלה?".

לאן, להערכתך, הולכת תעשיית ההון סיכון הישראלית?

"תעשיית ההון סיכון בארץ עוברת כיום מהפך, ותהליך של הפרדת המוץ מהתבן. הוקמו כאן בעבר הרבה קרנות לא טובות, וכיום המצב הכלכלי יגרום לרבות מהן להיעלם. התעשייה הזו צריכה עדיין להתגבש - בארצות הברית היא כבר קיימת מאז תחילת שנות השבעים, ובישראל היא קיימת רק כ־20 שנה".

לדברי ירון, "תחום חשוב שעדיין לא התפתח בישראל, והוא קריטי אם אנחנו רוצים להקים כאן חברות גדולות, הוא תחום הקרנות לשלב מאוחר - late stage. יזמים רבים שמקבלים הצעה לרכוש את החברות שלהם בתמורה למיליוני דולרים בודדים מתפתים לאקזיט המהיר, ולא מוכנים לחכות עד שהחברה תבשיל מהפחד של פספוס האקזיט. קרנות שכאלה מציעות ליזם אפשרות לקניית חלקו בחברה, או אחוזים ממנו, ובכך להבטיח לו כבר בשלב מוקדם אקזיט, עם כוונה להמשיך לפתח את החברה".

"להשקיע בתחום הפוטו־וולטאי"

חברת יישום של האוניברסיטה העברית, שבה משמש ירון כיו"ר, מכניסה לאוניברסיטה, לדבריו, כ־60 מיליון דולר בשנה. "יש לנו היכולת לעשות הרבה יותר", הוא אומר. "האוניברסיטה העברית מייצרת 40% מהקניין הרוחני של ישראל. במקום להרוויח מזה רק פירורים כמו היום, עם תמיכה ממשלתית ראויה יכולות לקום כאן, על בסיס הקניין הרוחני, חברות גדולות שיעסיקו הרבה מאוד עובדים".

לדברי ירון, "עד היום, מרבית ההכנסות שהיו לנו בחברת יישום התבססו על תחום הפארמה, אך אני מאמין שבתוך עשר שנים זה ישתנה, ונראה דומיננטיות רבה יותר בתחומי המכשור הרפואי, מדעי הטבע, החקלאות, והתחום הפוטו־וולטאי, שאני מאוד מאמין בו".

מדוע אתה כה מאמין בתחום הפוטו־וולטאי?

"זהו תחום שמאפשר להמיר את את קרני השמש לאנרגיה חשמלית. כיום, התחום הזה נמצא עדיין בחיתוליו, והוא יקר מאוד. עם זאת, בישראל הצטבר ידע רב בתחום של תעשיית החומרים ותעשיית המוליכים למחצה, שתורמים להתפתחות התחום. זוהי תעשייה שאינה עתירת הון, ודורשת השקעה שישראל יכולה לעמוד בה, לעומת תעשיית התרופות, למשל, שדורשת מינימום השקעה של מיליארד דולר להשקת תרופה".

ד"ר גיורא ירון (61) - תעודת זהות

מצב משפחתי: נשוי + 3

תפקיד כיום: יו"ר חברת יישום, האוניברסיטה העברית

השקעות: משקיע כאנג'ל בתחומי מחשוב ענן, קלינטק, תאים פוטו-וולטאים וציוד רפואי

חברות בפורטפוליו: אקסהנט, קומסיס, פרוליפיי, איתמר מדיקל

תחביב: רכיבה על אופניים