טכנולוגי על הבוקר: מעמידים את הפיראטים אל הקיר
גוגל חשודה בהעלמת מס בבריטניה, המודל המשונה של חלונות 7 סטארטר, יש כבר מי שמתפרנס מ"ריגול פייסבוק", והחור השחור שאליו נשאבת ההיסטוריה הדיגיטלית
גם ליצרני התוכן יש תותחים
יוליוס קיסר הצעיר נפל בשביים של פיראטים. הוא חי בקרבם כחודשיים, עד שהגיע הכופר שדרשו. כל יום הוא הבטיח להם שיצלוב אותם, מה שמאוד שעשע את הפיראטים. מששוחרר, ארגן הדיקטטור-לעתיד צי קטן, חזר למקום שבו הוחזק, ושבה את הפיראטים המופתעים למדי. מילה של יוליוס היתה מילה: הוא צלב את כולם. אבל, בהיותו אדם הידוע ברחמיו, הוא שחט אותם קודם.
עונש מוות היה העונש הקבוע לפיראטים בכל הדורות – בהנחה שמישהו טרח בכלל להקפיד על הליך משפטי. הרומאים סבלו מפיראטיות במשך שנים, עד שנמאס להם, ופומפיוס הגדול מעך אותם בשלושה חודשים. תור (ביזת) הזהב של הפיראטיות, בראשית העת החדשה, נמשך כל זמן שהממלכות האירופיות היו חלשות; אחר כך הוא נגמר באש ודם. בקצרה, הפיראטיות הצליחה כל זמן שלא הצליחה לעצבן יותר מדי; כשזה קרה, היא נדרסה.
הם לא היו באמת טיפוסים רומנטיים: אידיאל של פיראט (אילוסטרציה) צילום: Shutterstock זה יכול להיות גם המסר של משפט פיראט-ביי: ליותר מדי אנשים נמאס, וגם להם יש כלי נשק. שלושת ההיפים והניאו נאצי חשבו במשך שנים שאף אחד לא יגע בהם. הם טעו. בהחלט יתכן שהגלגל התהפך, אולי גם בזכות הדלפת הסרט וולברין קודם יציאתו לאקרנים, שעצבנה אפילו חלק מהפיראטים.
מאמר בסינט מציין כמה אירועים שעשויים להוות מגמה: הניקוי הדרסטי שעבר על יוטיוב – בעבר מוצב פיראטי חשוב - בשנה האחרונה, כניעתה של אמזון לדרישת הסופרים להפסיק את הפיצ'ר שאיפשר הקראת ספרים בקינדל, והעובדה שספקית הרשת האמריקאית הגדולה AT&T החלה לשלוח מכתבי התראה למשתמשים שחשודים בשיתוף קבצים. בנורבגיה, החליטו לאחרונה הרשויות שהגנת הפרטיות לא תעמוד עוד לחשודים בפיראטיות, ובצו בית משפט אפשר לחשוף את זהותם ולהעביר את פרטיהם לידי בעלי הזכויות, כדי שיועמדו אל הקיר.
בסינט מציינים עוד שאחת הסיבות לכך היא שחברות התוכן החלו להגן בפראיות על המוצרים שלהם – וזה נובע מכך שהחלום באספמיה ההוא, "כלכלת החינם", עלה בעשן. אי אפשר לחיות רק מפרסום, וחברות שניסו לעשות זאת נכשלו. גוגל מתכוונת להתחיל לדרוש כסף עבור חלק מהתוכן ביוטיוב, למשל. זה לא צריך היה להפתיע: אין ארוחות חינם. קיפלינג ידע את זה מזמן. אבל מי זוכר היום את קיפלינג?
עוד מכה לתדמית של גוגל
זמנים לא טובים עוברים על החברה שעד לפני כמה שנים כולם אהבו לאהוב, ועכשיו גוגל חשודה בעוד משהו שמקושר לחברות מכוערות מהזן הישן: התחמקות מתשלום מיסים.
הרוחות בבריטניה סוערות, לאחר שהתברר שאף שגוגל הכניסה בממלכה כ-1.25 מיליארד ליש"ט, ועל כן היתה צריכה להוריד לטמיון – אוצר הממלכה, ביוונית – כמאה מיליון ליש"ט, היא שילמה רק 600,000.
איך? פשוט למדי. גוגל פשוט העבירה את רוב הפעולות הכספיות שלה דרך אירלנד, שם מס החברות נמוך משמעותי מזה של בריטניה (12.5% לעומת 28%). חוקר שבדק את הנושא טוען שגוגל מוססה כך עוד 135 מיליונים במסים בשנת 2007, באמצעות חברה-בת שנבנתה במקלט המס הידוע ברמודה. ראש הממשלה הבריטי, גורדון בראון, זועם. הוא גם קצת מושפל: הוא התארח לאחרונה בגוגל והפליג בשבחיה.
בראון לא לבד: חבר הפרלמנט הליברל-דמוקרטי וינס קייבל אמר ש"נראה שגוגל היא אחת מכמה חברות הפועלות כאן, שיש להן עובדים מקומיים ושמשתמשים בשירותים ובתשתית המקומית, אבל מנסות לשלם את מסיהן במקום אחר כשהן חושבות שישלמו שם פחות... המציאות היא שככל שגוגל מתחמקת מתשלום יותר מסים, עומס המס נופל יותר על כתפי האזרחים. כעת ברור שבזמן שהשמרנים והלייבור היללו את גוגל כמחדשת של המאה ה-21, היא היתה עסוקה במנוסה מגובה המסים". אאוץ'.
הנון-סטארטר של מיקרוסופט
ככל שמתקרב תאריך ההשקה של חלונות 7, מתגברים הסימנים שמשהו שם פגום מאוד. אלו היו שמועות, אבל עכשיו זו ידיעה ברורה למדי: מיקרוסופט מתכוונת להוציא גרסה קלה יחסית של מערכת ההפעלה, שמכונה חלונות 7 סטארטר, שמיועדת בעיקר לנטבוקים, אבל לא רק.
הבעיה עם סטארטר היא שהוא מאפשר למשתמש להפעיל רק שלושה יישומים במקביל. כלומר, אתה יכול לגלוש, לכתוב, ולשמוע מוזיקה – אבל לא שום דבר אחר בו זמנית. היא גם לא תכיל את השטיקים הגרפיים שוויסטה ידועה בהם. סטארטר תהיה זולה יחסית לשאר המערכות, מה שאומר שסביר שרבים מאוד יבחרו בה – וחרופתם תעלה בהם להשחית כשיסתבר להם מה קנו, בעצם.
מיקרוסופט אומרת שהמשתמשים שירצו להפעיל קצת יותר משלושה דברים, יוכלו לשדרג את מערכת ההפעלה שלהם תמורת תשלום. מה שסביר הרבה יותר שיקרה הוא שלקוחות ששילמו עבור מערכת הפעלה יחושו מרומים – במיוחד אם הם באים מ-XP - ובמקום לשדרג בתשלום הם יורידו גרסה פיראטית. מי צריך את המגפה הזו?
הג'וב: מרגל פייסבוק
הניסוח הרשמי מעודן יותר: הם קוראים לזה "ניהול סכנות מקוונות ומוניטין", אבל מה שחברת SR7 האוסטרלית עושה הוא סיפוק שירותי מודיעין-פייסבוק (ושאר מדיה חברתית) לתאגידים החוששים מפגיעה בשמם הטוב.
בעידן שבו רשת דומינוז פיצה צריכה להסביר איך שני משועממים הרסו לה מוניטין שנבנה במשך שנים, זה אולי לא רעיון כל כך רע. תמורת תשלום סביר, SR7 תעקוב אחרי כל מה שנאמר על החברה שלך במגוון אמצעי מדיה חברתית, ובין השאר תבלוש אחרי מה שאומרים העובדים שלך. מישהו בחברה מודיע לכל העולם וכלבו שהוא ממש לא מרוצה לעבוד אצלך? אתה כבר לא צריך לחפש אותו בעצמך. SR7 תביא לך את הראש שלו על מגש.
לא כולם מרוצים מהרעיון, כמובן, ויש כבר מי שטוען ש- SR7, אם היא לא עוברת על החוק, כנראה מבצעת כמה עבירות אתיות, אבל החברה הטרייה – בת שמונה חודשים בלבד – כבר יכולה להתהדר בשורה של תאגידים מכובדים ומשרדי ממשלה ששוכרים את שירותיה, ולמרבה הצער מתקבל הרושם שהיא תחילתו של גל עתידי.
ולנבואת הזעם של יום שני
פעם, מזמן, ההליך ההיסטורי נראה כך: מישהו היה מקים ספרייה גדולה, למשל באלכסנדריה, ואחר כך אנשים אחרים – מתקוממים נגד כיבוש זר, אספסוף נוצרי זועם, כובש מוסלמי אירוני – היו שורפים אותה. רצוי כמה פעמים. אחר כך, הרבה אחר כך, היה מגיע למקום ארכיאולוג, אומר "הממ, היתה פה שריפה", ומנסה לפענח את שרידי הקלף והפפירוס שנותרו. היו סתם מאות שבהן פשוט לא היה חומר, תרתי משמע: את כל הטקסט שנכתב במערב במאה השביעית אפשר כנראה לדחוס לקיר ספרייה לא רחב במיוחד. זה נבע מכך שעם כיבוש מצרים על ידי המוסלמים פסקה באחת אספקת הפפירוס לאירופה, לקח זמן עד שהבינו איך הופכים עדר כבשים לספר, וזה היה נורא יקר. ואה, כן – המקום שרץ ברברים, שספרים נראו להם כמו חומר בערה נהדר בלילות הקרים.
הבעיה של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 היא הפוכה: גודש עצום של תוכן. ההיסטוריון של העתיד, אללה ירחמו, לא יוכל עוד להתמחות ב"תרבות המאה ה-21": לכל היותר, הוא יוכל להתמחות ב"תרבות דרום תל אביבית בעשור השני". יש טונות של חומר כתוב.
או שלא. רוב מוחלט של התוכן שנכתב היום הוא דיגיטלי, היינו נטול קיום במציאות, מה שפעם קראו hard copy. וקיומו של טקסט דיגיטלי, עד כמה שזה נשמע מפתיע, עמיד אפילו פחות מזה של הטקסט של אריסטו על הקומדיה.
הספרייה הלאומית של אוסטרליה מזהירה שאם לא יינקטו צעדים מיידיים לתיעוד תרבות הרשת, חלקים גדולים ממנה פשוט יתנדפו, וישאירו מאחוריהם חורים ענקיים בהיסטוריה. למשל, בלוגים עשויים להתייחס לסרטון, אבל אי אפשר יהיה להבין אותם, כי הלינק לסרטון לא יעבוד, כי יוטיוב פשטה רגל 40 שנה אחר כך (אני אופטימי הבוקר).
דואר של פעם נשאר: אנחנו עדיין יכולים לקרוא מכתבים ששלח מרקוס אנטוניוס למי שיהיה אוגוסטוס. מכתבים, ויומנים, הם קריטיים להבנת התרבות, להבנת מה שאנשים אמרו בינם לבין עצמם ולא רק לתצרוכת ציבורית. אבל מי יוכל לשמר מיילים? בקיצור, מישהו צריך להכין ארכיון ענק, שהעולם עוד לא ראה כמותו, שיאגור את כל זה, למען יטבעו הדורות הבאים בעודף מידע נרקיסיסטי.
או שאיזה אספסוף ברחוב יעשה להם טובה וישרוף את השרת.
קצרצרים
Tweenbots הוא ניסוי מקסים ומעורר השראה, ודאי בבוקר: מישהו יצר רובוטים קטנים, חמודים ומאוד פגיעים ושלח אותם למסע ברחבי העיר, כאשר העוברים והשבים מתבקשים להכווין את הרובוטונים ליעד שנרשם עליהם. התוצאה היתה מדהימה: האזרחים הקפידו להפנות את הרובוטים ליעדם – אבל, חשוב יותר, אם המסלול הישיר של הרובוט היה מוביל להשמדתו, הם הפנו אותו למסלול עוקף ובטוח. אחד מהם דיבר אל הרובוט בקול, כנראה כדי שהוא יבין אותו: "אתה לא יכול ללכת לכיוון הזה, זה יביא אותך לכביש".
האם ההתפתחות הטכנולוגית, שזינקה לפני עשור, מדשדשת עכשיו? האם יש משמעות לעובדה שאנשים לא מעוניינים בנגן Blue-ray או באייפודים חדישים במיוחד? מאמר ב-PC Plus טוען שייתכן שהגענו לנקודת רוויה, למצב שבו הססטוס של הטכנולוגיה "טוב דיו", ואנשים אינם חשים צורך בשדרוג נוסף.
בעוד צעד לקראת התברגנותו של יוטיוב והפיכתו למשהו שאפשר להופיע איתו בציבור – או, בניסוח ציני יותר, שאפשר למכור בו פרסומות – הודיעה גוגל לרשויות הפדרליות שהיא תתחיל לסנן (שזו המקבילה האורווליאנית של "לצנזר") תגובות באתר.
ברגע של שפל בתרבות הפוליטית הצרפתית, יצאו כמה עשרות פריזאים לרחוב כדי להפגין כנגד העיצוב מחדש של פייסבוק. כנראה שנגמרו הצרות בעולם.
אופרה ווינפרי, אייקון תרבותי אמריקאי, עשתה משהו לא ברור בטוויטר בסוף השבוע, ובכך ככל הנראה הפכה אותו לחלק מהמיינסטרים שם. התוצאה היתה מקהלה של קינות מצד טכנוראטי שראו בבעתה איך הפלבאים מגיעים לצעצוע שלהם. לשרה לייסי, שכמעט תמיד שווה קריאה, יש כמה מילים שקולות לומר על התופעה הזו, וזו תופעה.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
