סאגת פיראט-ביי: גיבורי החופש האינטרנטי או פושעים?
בשביל מיליוני גולשים, המפעילים של אתר ההורדות "מפרץ הפיראטים" הם גיבורים - אבל את בית המשפט זה לא הרשים. הסיפור שלהם משלב תנועה עממית נגד זכויות יוצרים, תאוות בצע, הרבה חוצפה של סטודנטים וניאו-נאצי אחד
לדורות קודמים היו דמויות של פורעי חוק אגדיים כמו ג'סי ג'יימס ובוני וקלייד. לנו ישנם פטר סונדה, פרדריק ניי וגוטפריד סוורטהולם, שלושה חנוני-מחשבים משבדיה שהפכו עבור מיליוני גולשים לגיבורי החופש האינטרנטי. בשש השנים האחרונות, שלושת השבדים הצעירים הפעילו את Pirate Bay, מוקד ההורדות הפיראטיות הגדול ביותר בעולם, עם כ-1.4 מיליון מבקרים ביום. בעזרת האתר ניתן למצוא ולהוריד סרטים, מוזיקה, ספרים דיגיטליים, תוכנות ועוד, כולל סרטים שטרם יצאו ב-DVD ואלבומים שטרם החלו להימכר.
פיראט-ביי נוהל בתעוזה המתובלת בחוש הומור חצוף. כשחברת אלקטרוניק ארטס האמריקאית פנתה לאתר בטענה שהוא מפר את זכויות היוצרים שלה, האתר כתב בתשובה: "בעקבות בקשתכם, אנחנו סוגרים את האתר. סתאאם! בניגוד למדינות אחרות, כמו המדינה שלכם, חוקי זכויות היוצרים כאן הם שפויים. מצד שני, יש כאן דובי קוטב ברחובות". בתגובה לאיומים מעורכי הדין של חברת אפל, הפיראטים שלחו אותם "לבצע בעצמם מעשה-סדום עם אלה מתקפלת", ואף הפנו אותם לדגם מומלץ של אלה כזו.
לאורך כל הדרך, למרות איומים משפטיים, פשיטות משטרתיות ואפילו במהלך המשפט המתוקשר, הביטחון העצמי המשועשע של שלושת הפיראטים לא התערער לרגע. כעת, אם לא יצליחו לערער על הפסיקה, הם והשותף המסחרי שלהם קארל לונדסטרום יישבו בכלא שנה שלמה ואף ישלמו פיצויים בסך 30 מיליון קרונות (14.8 מיליון שקל). המעריצים לא שתקו על כך: גזר הדין הוציא לרחוב מאות מפגינים בשטוקהולם בשבוע שעבר.
מייסדי אתר פיראט ביי בבית המשפט בשטוקהולם. תעוזה וחוש הומור חצוף צילום: איי אף פי
עד המשפט, סונדה, ניי וסוורטהולם מיעטו להתראיין לתקשורת והעדיפו להסתתר מאחורי כינויים ולהתחמק משאלות ישירות בעזרת הומור. כיום הם מתארים את עצמם כשלושה גיקים פשוטים, שהקימו את האתר מאהבת הטכנולוגיה, והמשיכו להפעיל אותו מול ההתנגדות המשפטית כמרד עקרוני נגד חוקי זכויות היוצרים הקיימים. לעומת זאת, כתב התביעה נגדם צייר תמונה של שלושה חמדנים ציניים, שמתיימרים לאידיאולוגיה אנטי-תאגידית בעוד הם מוכרים פרסומות סביב התוכן הגנוב שלהם ביותר מ-3 מיליון דולר בשנה. נראה כי בית המשפט סבר כי התיאור האחרון הוא הנכון.
לשכת הפיראטים עושה מעשה
פיראט-ביי קם ב-2003, במקביל לאתרי ביטורנט גדולים אחרים, כמו Supernova.org ו-TorrentSpy.org. אבל הרקע של האתר השבדי היה מעניין יותר. בשבדיה כבר פעלה תנועה גיקית-אנרכיסטית ערה, שהתנגדה להפעלת חוקי זכויות היוצרים הישנים על האינטרנט. כמה שנים אחר כך התנועה הזאת תוליד מפלגה של ממש, "מפלגת הפיראטים", שתרוץ לבחירות בפרלמנט ב-2006 (אך לא תעבור את אחוז החסימה). בינתיים, התנועה התבטאה בעיקר בצוות שקרא לעצמו "לשכת הפיראטים" ועסק בהסברה על הפילוסופיה שמאחורי שיתוף הקבצים. פיראט-ביי הוקם על ידי הצוות הזה, שהתלהב מההזדמנות הטכנולוגית.
פרוטוקול ביטורנט, שיטת שיתוף קבצים שפותחה כשנה לפני כן, נראה כמו פתרון מושלם למכשולים שהציב החוק והרגו יוזמות פופולריות כמו נאפסטר. במסגרת ביטורנט, הגולש מוריד חתיכות קטנות מהקובץ ממחשביהם של גולשים רבים אחרים. אתרי הביטורנט אחראים רק על הניהול והמעקב אחרי כל ההורדות המורכבות האלה. מכיוון שהאתרים אינם מחזיקים את הקבצים בעצמם, מנהלי האתרים האמינו שעורכי הדין של תאגידי המוזיקה והקולנוע לא יכולים לפגוע בהם.
סונדה, ניי וסוורטהולם, שלושה גיקים פרועים-למראה בשנות העשרים לחייהם, הפכו למנהלים העיקריים של "פיראט-ביי". בלגלוגים הפומביים שלהם על תאגידי המוזיקה והקולנוע, הם יצרו לאתר תדמית אנרכיסטית ועליזה, שעזרה לו להפוך לאחד מאתרי הביטורנט הפופולריים ביותר. הם התגאו בכך שגופים כמו MPAA, הגוף שמאגד את תעשיית הקולנוע האמריקאית, אינם יכולים לגעת בהם, בגלל חוקי זכויות היוצרים הפחות מחמירים הנהוגים בשבדיה.
פיראט-ביי. חורצים לשון לתאגידים צילום מסך: http://thepiratebay.org/ ב-2004 ניתקו שלושת הפיראטים את האתר שלהם מה"לשכה". לא הרבה אחרי כן הם ספגו את האיום המשפטי הממשי הראשון שלהם, מארגון IFPI, שמופקד על זכויות היוצרים על מוזיקה באירופה. IFPI הגיש נגדם תלונה למשטרת שבדיה, שפתחה בחקירה ארוכה.
הסטודנטים והניאו-נאצי
ב-2006 פשטה המשטרה על המשרד של פיראט-ביי בשטוקהולם והחרימה את השרתים שעליהם אוחסן האתר. האתר חזר לפעולה שלושה ימים לאחר מכן, עם הודעה מלגלגת בדף הראשי, שהכריזה כי האתר מושבת זמן רב יותר כשפרדריק ניי משתכר יותר מדי.
בינואר שלאחר מכן הכריזו שלושת הפיראטים על תוכנית לקנות את "סילנד" – הריסות מבצר ימי ישן מול חופי בריטניה, שמשמשות בית לחבורה של טיפוסים אקסצנטריים. על פי ה"תושבים" של סילנד, מדובר במדינה עצמאית לכל דבר, מכיוון שהאי המלאכותי הזה לא שט במים הטריטוריאליים של אף מדינה. מפעילי פיראט-ביי הודיעו שלדעתם, מדינה משלהם היא דרך מצוינת לפתור את הבעיות המשפטיות שלהם. מובן שהם לא היו רציניים – אבל הם מצאו דרך טובה לחרוץ לשון לתאגידי המוזיקה ולגרוף כותרות.
השלושה גם העניקו ראיון נדיר, ל"גרדיאן" האנגלי. כתב העיתון מצא אותם סרוחים במשרד מאולתר בפרברי העיר מאלמו. לדבריו, הם חיים כמו סטודנטים – קמים מאוחר, יושבים מול המחשב עד אמצע הלילה. פטר סונדה סיפר כי פיראט-ביי אינו אתר רווחי, וכי ההכנסות מהפרסומות מספיקות בדיוק לכיסוי ההוצאות. לדברי סונדה, שלושתם מוצאים עבודות זמניות ופרויקטים עצמאיים כדי להתפרנס. "אני לא אוהב את המילה 'חסינים', אבל אנחנו מרגישים די בטוחים", אמר סונדה לגבי האיומים המשפטיים.
אך תוכנית טלוויזיה שבדית חשפה במרץ 2007 כמה עובדות לא נעימות על האתר. את הציוד הראשוני ואת תשתית רוחב הפס של פיראט-ביי מימן קארל לונדסטרום – מיליונר, מנכ"ל ספקית האינטרנט ריקס טלקום, ודמות שנויה במחלוקת המקושרת לגופים ימניים קיצוניים בשבדיה. על פי פרסומים של ארגון אקספו, החוקר גזענות ואנטישמיות בשבדיה, לונדסטרום היה מעורב בצעירותו בכנופיה ניאו-נאצית אלימה, וכיום הוא מממן מועמדים גזעניים לפרלמנט. במילים אחרות, לא ממש דמות שמתאימה לתדמית ההיפית של האתר.
כשנשאל על המעורבות של לונדסטרום, נציג פיראט-ביי התחמק: "היינו זקוקים לכסף כדי להקים את האתר. עדיף שייתן כסף לנו מאשר למפלגה ימנית קיצונית". אתר הטכנולוגיה האנגלי הפופולרי רג'יסטר פסק כי לפיראט-ביי יש "מאהב ניאו-נאצי עשיר".
המשפט
בינואר 2008 התחיל המשפט של שלושת מפעילי פיראט-ביי ושותפם קארל לונדסטרום. האקלים המשפטי לא נראה מעודד: עשרות אתרי ביטורנט כבר נסגרו בעקבות תביעות של ארגוני הקולנוע והמוזיקה או עמדו להיסגר, בהם Suprnova ו-TorrentSpy. הקמפיין האנטי-פיראטי של תעשיית המוזיקה האמריקאית הופנה לא רק נגד אתרים אלא גם נגד משתמשים בודדים.
אבל אנשי פיראט-ביי שמרו על מורל גבוה. הם הגיעו לבית המשפט באוטובוס היפי צבוע, המקושט בדגל פיראטים עם גולגולת. פטר סונדה אמר בראיון ל"רויטרס" כי "זה אידיוטי, אין בסיס להאשמות הללו". לדבריו, האתר לא אחראי לתוכן שהמשתמשים מפיצים בו.
ביום השני של המשפט רשמו מפעילי האתר ניצחון מפתיע: חצי מהטענות של התביעה על חומרים שהופצו באופן פיראטי בעזרת הנתבעים נדחו על ידי בית המשפט בגלל ראיות לא מספיקות. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את הטענה הבסיסית שלפיה מפעילי האתר אינם קשורים מבחינה משפטית לפיראטיות שמתבצעת בעזרתו. הטענות שנותרו על כנן הספיקו כדי להרשיע את ארבעת הנתבעים ולגזור עליהם עונש מאסר בפועל.
גם זה עוד לא הצליח לשבור את הפאסון של שלושת הפיראטים. הם הודיעו מיד על הגשת ערעור לבית המשפט, וכתבו באתר כי הפסיקה הראשונית לא משנה דבר. לדבריהם, "הגיבורים מפסידים בהתחלה אבל אז בכל זאת משיגים ניצחון אפי בסופו של דבר. זה הדבר היחיד שאי פעם למדנו מהוליווד".
