מלחמת המשחקים: אימת הפאנטום
פוטנציאל ההתלהבות הטמון בתחום משחקי המחשב הוליד יומרות גדולות - שהביאו אחריהן אכזבות גדולות לא פחות. הנה כמה מההבטחות שלא התממשו בעשורים האחרונים
עולם משחקי המחשב והקונסולות כבר ראה בעשרות השנים האחרונות לא מעט הבטחות מלהיבות שהתבררו לבסוף כמוצרים שלא היו מוכנים לשיווק, ובהם קונסולה אלחוטית של אטארי (שעקב טעות בתכנון כללה בקרי משחק עם טווח של 300 מטר, כך שלחיצה עליהם שלטה גם על הקונסולה של רבים מהשכנים); Action GameMaster, שהבטיחה קונסולה ניידת שתריץ משחקי מחשב, כמו גם נינטנדו וסגה (אבל מנהליה "שכחו" להסדיר את רישיונות השימוש בכותרים עם החברות הללו);
ואפילו Pippin, הניסיון הכושל של אפל להיכנס לעולם קונסולות המשחקים. כמה חברות שהגיעו למסקנה שלא יוכלו להמשיך כיצרניות קונסולות, כדוגמת אטארי, 3DO וסגה, נהפכו ליצרניות משחקים עבור פלטפורמות אחרות.
בעשור האחרון נהפכה רשת האינטרנט לגביע הקדוש של עולם הקונסולות, ולכן לא מפתיע שגם הכישלונות המפוארים שנרשמו מתחילת המילניום ועד כה התהדרו בניצול חדשני של הרשת, אך לא ממש מצאו את הדרך להפוך את היומרה למעשה. ב־2002 הגיחה משום מקום חברת Infinium Labs והכריזה כי בקרוב תשיק קונסולה חדשה בשם Phantom, שתעניק ללקוחותיה חוויית משחק חדשה: לא עוד רכישת תקליטורים וקלטות עם משחקים חדשים, אלא מינוי חודשי שיאפשר הורדת משחקים אלו מהרשת.
ב־2004, באיחור של שנתיים, הציגה החברה אב־טיפוס, והבטיחה שבנובמבר של אותה שנה ייצא המוצר לחנויות, אף על פי שעד לאותו רגע לא חתמה על הסכם עם אף יצרן משחקים, ולמעשה לא סיימה אפילו את הקמת מערך הניהול של רשת המשחקים שביקשה להקים. מובן שתאריך היעד נדחה שוב, למרץ 2005 ואז לשלהי 2005, ובפברואר 2006 התברר שהחברה הפסיקה את העבודה על הקונסולה באופן סופי, ושהיא שורפת 63 מיליון דולר (מתוכם, נטען, רק 3.5 מיליון דולר על פיתוח הקונסולה עצמה). אינפיניאום שינתה את שמה ל־Phantom Entertainment, וכיום היא מציעה בעיקר מקלדות אלחוטיות לגיימרים.