השקעות החייאה: פרופיל השקעות ההון סיכון ב-2009
לאחרונה חזרנו לשמוע על גיוסי מיליוני דולרים על ידי סטארט־אפים שונים. האם זה סימן ליציאה המשבר? לפי הסכומים המגוחכים והעובדה שהם מוזרמים לחברות ותיקות שנקלעו לקשיים - אל תבנו על זה
גם עכשיו יש גיוסי הון. בסוף השבוע נודע על השקעת 4.7 מיליון דולר בסטארט־אפ אקטליס נטוורקס, שמפתח טכנולוגיה להאצת התקשורת בכבלי נחושת. יום לפני פרסום ההשקעה באקטליס נודע על גיוס של 5 מיליון דולר לחברת אקסנה של מומחה אחסון המידע משה ינאי, ושבוע קודם לכן גייס הסטארט־אפ קומקס 3.5 מיליון דולר, זאת לאחר שבספטמבר האחרון פיטר שליש מעובדיו. גם חברת טכנולוגיית השיחות באינטרנט ג'ג'ה גייסה כ־3 מיליון דולר בספטמבר.
האם זהו אות ראשון לכך שההייטק מתחיל לצאת מהמשבר? לא. ההשקעות הללו, שהיקפן מזכיר גיוסים ראשונים של סטארט־אפים מתחילים, הן בבחינת פעולות החייאה לחברות בוגרות ופעילות, כדי שאלו לא יתרסקו ויצליחו איכשהו לשרוד את התקופה הקרובה.
מאז הקמתה ב־1999 גייסה אקטליס 134 מיליון דולר. בשנה שעברה הושקעו בה 15 מיליון דולר בסבב גיוס שישי, ומחזור המכירות שלה עמד בעבר על כ־50 מיליון דולר בשנה. 5 מיליון הדולרים שהושקעו בה בסוף השבוע לא נועדו לעזור לה לצמוח, אלא לתת לה חמצן לאחר שהמשבר היכה במכירותיה. קומקס גייסה בקיץ שעבר 7 מיליון דולר, פי שניים מהסכום שקיבלה לפני שבועיים. את הכסף קיבלה ממשקיעיה המקוריים, שבוודאי לא תיארו לעצמם לפני שנה שהם משקיעים בחברה רק כדי להידרש כעבור שנה להשקיע בה שוב. גם אקסנה, שזהו סבב ההשקעה השני בה, גייסה בסבב הראשון יותר.
כך נראית מציאות השקעות ההון סיכון באביב 2009: סבבים קטנטנים ופנימיים, שבהם משתתפים המשקיעים הקיימים ללא שותפים חדשים – כשבכמה מקרים גם חלק מהמשקיעים המקוריים מעדיפים להישאר בחוץ. המגייסים אינם סטארט־אפים מבטיחים אלא חברות בוגרות, שבעליהן מאמינים שהן יהיו רלבנטיות ורווחיות אחרי המשבר, ושכעת צריך רק למנוע מהן מלהתפרק. התקווה שבה נאחזות החברות ונאחזים בעליהן, היא שהמשבר יסתיים לפני שדמי הכיס ייגמרו.
2. הלואו־טק חוזר
לליז שוב לונדון, שותפה בחברת ההשמה להייטק "נישה", יש הרבה עבודה. היא מגייסת מהנדסים. אבל לא מהנדסי תוכנה או רשתות, אלא מהנדסי מים, חשמל וביוב. "אנחנו מחפשים כרגע מהנדסי מתח גבוה לעבודה עם לוחות חשמל ומפסקים", היא אומרת.
לדבריה, חברות בארץ ובעולם צופות שבשנים הקרובות תחול עלייה בהשקעה במיזמי תשתיות, אם במסגרת התוכנית האמריקאית למלחמה במשבר ואם מסיבות אחרות. וכך, בעוד שמי שנהרו בשנים האחרונות לפקולטה למדעי המחשב מחפשים עבודה בהוראה ובמלצרות, מי שלמדו הנדסה אזרחית נהפכים לסחורה אטרקטיבית עבור חברות ההשמה.