ללכת מעבר לעיתון היומי

ב־17 במרץ התרחשה פיסת היסטוריה קטנה, כשה"סיאטל פוסט-אינטליג'נסר", עיתון שקיים מאז מלחמת האזרחים האמריקאית, הדפיס את גיליון הדפוס האחרון שלו, פיטר את מרב עובדיו, ונכנס לתרדמת הגולם שלו, רק כדי להתעורר בבוקר שאחרי כעש אינטרנטי, אתר חדשות קטן המקבל את מרב הידיעות שלו ממקורות אחרים. ב־17 במרץ מת אחד העיתונים הוותיקים בארצות הברית, והתמוטט כליל אל תוך האינטרנט, מותש ומובס.

בלוגים מחליפים את התקשורת הישנה. המגה בלוג האמריקני האפינגטון פוסט צילום מסך: huffingtonpost.com

זה קצת המשבר הכלכלי האחרון והרבה המשבר המתמשך של העיתונים בעולם, אבל בזמן האחרון עיתונים בעולם נופלים כמו זבובים, שלא לומר כמו בנקים. עשור לאינטרנט, ולכולם כבר ברור שהעיתונות כפי שאנחנו מכירים אותה היא נחלת העבר.

מובן שיש מי שנתפס לראיית שחורות. בעיקר מי שמחזיק בעיתון או עובד בעיתון. רואי השחורות אומרים לכל מי שרוצה לשמוע שזו שעה קשה לדמוקרטיה, שמי יהיה לה כלב שמירה עכשיו. שעה קשה?

לא בטוח.

לפני כמה שבועות ניקיתי את קורא ה־RSS שלי מכל מיני בלוגים מסקרי הייטק והתחלתי לאכלס אותו בהדרגתיות בבלוגים ובאתרים שמתעסקים בפוליטיקה, בחברה, בכלכלה. אתרים ישראלים, כולם שייכים לזן העצמאי, כלומר אין מאחוריהם מו"ל ששופך כסף על עיתונאים ומבקש תמורה. תוך כמה ימים הקורא התמלא מעבר ליכולת שלי לקרוא, ואני סורק את הרוב ומתעכב על מעט. כיוון שאני משתמש בקורא ה־RSS של גוגל, נוספה לסל הקריאה שלי גם חטיבה של המלצות מחברים, שסורקים את שלהם ומשתפים במובחר.

יוצא, בתור התחלה, שאני מבקר לעתים רחוקות מאוד באתרי החדשות הגדולים. אולי פעם בשלושה-ארבעה ימים, בניגוד ל־5-6 פעמים ביום לפחות עד לפני כמה שבועות. כשמפספסים את אתרי החדשות הגדולים במשך כמה ימים, אפשר לפספס דברים שלכאורה אין חשובים מהם, כמו פיגוע שנהרגים בו שני שוטרים, או ההתפתחויות בסאגת השבי המדכדכת של גלעד שליט. יוצא, כאילו, שאני מאבד קצת קשר עם מה שחשוב.

מצד שני, בזמן האחרון אני לומד על מה שקורה במדינה שאני חי בה הרבה יותר ממה שידעתי עד עכשיו. המידע הכתוב והלינקים שאני מקבל מהמקורות השונים שלי הביאו אליי מידע שמי שניזון מהעיתונים הגדולים, ואפילו המובחרים שבהם, פשוט לא מגיע אליו.

זה מתחיל מדיונים על ההיסטוריה של המקום וסכסוכיו, בבלוג "אמת מארץ ישראל". זה ממשיך בתיאוריות כלכליות־חברתיות שמתקיפות את המשבר הכלכלי הנוכחי עמוק יותר ורחב יותר מכל מה ששמעתי עד עכשיו, באתר "העוקץ"  ובבלוג "משרתם של בעלי ההון". אני מתעניין גם במידע ובחשיבה סביבתית ותכנונית, שאפשר למצוא, בבלוג "סביבות"  והבלוג האורגני של עמותת מרחב.