$
משחקים

Empire Total War: המשחק שכל גנרל-כורסה חייב

המשחק האחרון בסדרה של Total War עוסק בלוחמה המהפכנית של המאה ה-18, מאפשר לראשונה לשלוט גם בקרבות ימיים, ומנוע הדיפלומטיה שלו עובד. שווה את הכסף, אבל מי יחזיר את הזמן האבוד?

יוסי גורביץ 11:2103.04.09
שם המשחק: Empire: Total War

הפצה: Sega

ז'אנר: אסטרטגיה

מערכת הפעלה: חלונות XP/חלונות ויסטה

דרישות הפעלה: מעבד 2.4 מגהרץ, כרטיס וידיאו 256 מגהבייט, נפח כונן קשיח 15 ג'יגהבייט, 1 ג'יגהבייט זיכרון  ל-XP, או 2 ג'יגה לוויסטה

מחיר: 42 דולר (באמצעות Steam, ראה להלן)

 

חובבי משחקי אסטרטגיה מכירים היבט את סדרת משחקי Total War: לאחר התחלה צולעת ביחס אך עדיין מוצלחת מהמקובל עם Shogun, הגיע ב-2002 Medieval: Total War, שנחשב למהפכני; Rome: Total War, שהגיע שנתיים אחר כך, המשיך את ההצלחה המסחררת; Medieval II לא חידש הרבה, אבל היה גם הוא הצלחה כשיצא ב-2007; ועכשיו הגיע האחרון בסדרה עד כה, Empire: Total War) ETW).

 

כמו קודמיו בסדרה, ETW מאפשר לשחקן לשמש כשליטה הכל-יכול של אומה, ותפקידו לקבל החלטות אסטרטגיות: מה לבנות בכל אחד מכל מחוזות הממלכה; מי ימונו למושלים; מה יהיה אחוז המסים וכדומה, ולבצע פעולות טקטיות. הסדרה ידועה בשילוב המוצלח שלה בין אסטרטגיה ותכנון – הקמפיין מתנהל מתור לתור – ובין קרבות מרהיבים בזמן אמת. כאשר השחקן (או השחקנים) מורה לצבא לתקוף צבא אחר, המפה האסטרטגית מפנה את מקומה לשדה הקרב. השחקן הנבון יודע כיצד לסחוט ניצחון גם כאשר כוחות האויב עולים עליו במספר, תוך ניצול נכון של תנאי השטח והכרה עמוקה של יכולות היחידות העומדות לרשותו.

 

לא רק קרבות

 

ETW מפגין שיפור כמעט בכל תחום. הוא מאפשר שלוש מפות מערכה, ולא רק אחת (הזירה האירופית, הזירה ההודית, והזירה האמריקאית). חיל הים, תחום זנוח מאוד במשחקים הקודמים, הפך לכלי מרכזי – ולראשונה אפשר גם לשחק קרבות ים, לא רק להניח למחשב לעשות את חישוביו ולהודיע על התוצאה. המשחק מתרחש במאה ה-18, ולראשונה הוא דורש מהשחקן לא רק לבנות מערך שיאפשר לו להציב צבא אימתני בשדה הקרב, אלא גם להשקיע מחשבה בדיפלומטיה ובצורת השלטון של ממלכתו.

 

חידוש נוסף שמשתלב היטב במשחק הוא "עץ הטכנולוגיה". במשחקים הקודמים, כאשר עיר היתה גדלה מספיק, יכולת לבנות בה מבנים חדשים ולקבל יחידות שלא היו זמינות קודם לכן. כעת, אי אפשר לבנות מבנים בלי לחקור קודם את הטכנולוגיות המאפשרות אותם, מה שאומר שיש צורך לבנות אוניברסיטאות. אבל זהו עידן הנאורות, והטכנולוגיות החדשות כרוכות גם בתפיסות חדשות – על שוויון ודמוקרטיה, למשל. זאת לא בעיה כאשר השחקן מנהל את מעט הממלכות החוקתיות והרפובליקות שבעולם – הנאורוּת היא כשמן בעצמותיהן – אבל זו בעיה ניכרת לממלכות אבסולוטיות, והמשחק מדגיש זאת.

 

כלומר, חקרת טכנולוגיה חדשה, ובזכות זאת נפתחו לך שדות מחקר חדשים – אך במקביל, היא העלתה את הדרישה העממית לרפורמה, שיכולה להגיע לכדי מרד. אתה יכול להגדיל את כוחות הצבא בערים – אבל זה מגדיל את ההוצאה התקציבית שלך על צבאות שלא עושים בעצם כלום. יתר על כן, היזמות צונחת. בלונדון הייאוש יותר נוח, וגם יותר רווחי. בתוך כמה תורות, אתה מוצא את עצמך במצבה של ספרד במאה ה-18: ממלכה דועכת, אמנם עדיין חזקה צבאית, אבל מפגרת מכל בחינה שהיא. כשהגעת לשם, אין יציאה. יש רק פתרון אחד: מהפכה. איך לעשות את זה – זה כבר יהיה ספוילר.

 

גם הדיפלומטיה – תמיד סרח עודף במשחקי Total War – מקבלת את הכבוד המגיע לה. לבריתות יש משמעות, הן לא סתם הפסקות אש משודרגות כמו במשחקים הקודמים. המדינות ברחבי העולם נחלקות למעצמות: בריטניה; ספרד; הולנד; רוסיה; פולין; אוסטריה; צרפת; טורקיה; שתי ממלכות הודיות – ומדינות קטנות. המטרה היא להעביר כמה שיותר מדינות קטנות לצידך, ולכמה וכמה מדינות קטנות יש מעצמות שתומכות בהן, או מגינות עליהן. כניסה למלחמה איתן היא כניסה למלחמה עם מעצמה, ואולי יותר מאחת. משום שכל מדינה שרוצה שהכלכלה שלה תצמח נשענת על מסים נמוכים וסחר עם כל דבר שזז – ההנחות של המשחק הן בהחלט ליברליות-קלאסיות – לדיפלומטיה יש משמעות רבה מאי פעם, ומלחמה לא זהירה יכולה להוביל להתרוששות מהירה, גם אם היו ניצחונות בשדה הקרב.

 

הדגש על פיתוח כלכלי קיים גם במפת המשחק. המחוזות אינם סתם עוד "עיר" מוקפת שדות, אלא מכילים שורה של משאבים, שיש לנצל כיאות – בדרך כלל תוך פיתוח הטכנולוגיה הנדרשת. לדוגמה, תתקשה לסחור אם אין לך נמלים, או סחורות להציע. כל זה לוקח הרבה יותר זמן מהקרבות עצמם, והוא לא פחות מעניין.

 

ובין תור לתור, כאמצעי בידורי/חינוכי, מציין המשחק אנקדוטות מחיי המאה ה-18 – אלו של העולם התחתון הבריטי היו מבדרות במיוחד.

 

מחוזות הם לא רק ערים, אלא גם משאבים שיש לנהל. מפת הקמפיין החדשה מחוזות הם לא רק ערים, אלא גם משאבים שיש לנהל. מפת הקמפיין החדשה צילום מסך: empire total war

 

ובכל זאת, קרבות

 

גם הקרבות עברו מתיחת פנים. הם נראים נהדר, אבל מעבר לכך – יותר מאי פעם יש צורך בחשיבה טקטית זהירה. השיטה הישנה, כלומר, לקחת יחידה כבדה ולהסתער איתה על המטרה הקרובה, מתוך הנחה שהיא תקרוס מתישהו – יכולה להתפקשש קשות כאן.

 

הזמן הוא המאה ה-18: צבאות נעים במבנים נוקשים, ועיקר התרגול שהם עוברים הוא בירי – כמעט כל היחידות חמושות באבק שריפה – ובתמרון. למיקום שבו נמצאת יחידה, ולאופן שבו היא פונה אל האויב, יש חשיבות קריטית. המטרה היא להביא את לועי הרובים שלך למצב של T – שבו השורה הרחבה שלך פונה אל שורה צרה של האויב. כלומר, תקיפה מהאגף. יחידה שסופגת אש אגפית תקרוס בתוך זמן קצר.

 

לתנאי השטח יש חשיבות עליונה. חלק ניכר מהקרבות מתרחש בשדות, ולאלה יש גדרות. הסתערות על יחידת רובאים שהתבצרה מאחורי גדר אבן היא, בחלק ניכר מהמקרים, המקבילה להתאבדות. יחידות כאלה יש לאגף, לתקוף מהכיוון שבו הגדר איננה מספקת להן כל מחסה. אז הן פגיעות כמו כל יחידה אחרת. לא מומלץ להעמיד יחידת רובאים מאחורי יחידת רובאים אחרת – זה מתכון להרוגים מאש ידידותית. זה נכון עוד יותר לגבי תותחים, שבכלל רצוי להעמיד על איזו גבעה, כדי לתת להם שדה אש ראוי.

 

חומת אבן מגינה מהרבה דברים, אבל לא מאיגוף. גופותיהם של אדומי מעיל מוטלים שורות-שורות חומת אבן מגינה מהרבה דברים, אבל לא מאיגוף. גופותיהם של אדומי מעיל מוטלים שורות-שורות צילום מסך: empire total war

 

כל פלאי הארטילריה של המאה ה-18 מגיעים אט אט לביטוי במשחק. התותחים המאוחרים יותר הם כלי נשק מסוכן מאוד לאויב, אבל הראשונים מסוכנים גם למשתמשים בהם, ויכולת התנועה שלהם מוגבלת מאד.

 

קרבות ימיים מאפשרים לשחקן לשלוט, לראשונה, גם בספינותיו – מה יהיה עידן המפרש בלי קרבות ימיים? אבל זהו במובהק החלק החלש של המשחק. קשה מאד לשלוט ביותר משתיים או שלוש ספינות, ואף שזו כנראה סימולציה לא רעה בכלל של התוהו ובוהו שהיו הקרבות הימיים של התקופה, היא מתסכלת למדי. זו, למעשה, תלונה חוזרת ונשנית כנגד המשחק בפורומים העוסקים בו.

 

כהדגמה של עקרונות המשחק, מעביר ETW אתכם ישר אל יומנו הפרטי של אחד ג'ורג' וושינגטון, ובאמצעות זיכרונותיו וההיסטוריה של אבותיו מלמד אתכם את העקרונות - ומשחק המערכה הראשון שלכם הוא מלחמת העצמאות האמריקאית.עשוי היטב, אם כי היועצים הממוחשבים הנודניקים נשארו מתסכלים כתמיד.

 

בקצרה, משחק מומלץ מאוד, שיאכיל את גנרל-הכורסה הפנימי שלכם עד שובע. הבעיה העיקרית היא שהוא ממכר למדי, ועשוי לשתות את ימיכם ולילותיכם. יש מה לשפר בתחום הקרבות הימיים – אבל פרט לכך, מדובר בהצלחה טוטאלית.

 

שיטת המכירה של המשחק מעניינת: ניתן לרכוש אותו ישירות מהחנות ולקבל את הקופסה המקובלת – או להוריד אותו בתשלום באמצעות שירות Steam. ההורדה מהירה יחסית לבעלי חיבור מהיר, והמחיר זול יחסית לזה של המשחק בקופסה. אבל, מצד שני, אין לך עותק פיזי של המשחק. הסקירה הזו בוצעה באמצעות משחק שהורד דרך Steam. 
בטל שלח
    לכל התגובות
    x