טכנולוגי על הבוקר: אפל ממשיכה להתעלל במפתחי האפליקציות לאייפון
בריטניה נפטרת מההיסטוריה שלה לטובת טוויטר, שמצידו מתחיל להציע מנויי פרו בתשלום; אובמה עורך "פגישות עירייה" וירטואליות ובגרמניה המשטרה מחפשת את שרתי וויקיליקס
אפל ומפתחיה: סאדו-מאזו
אתמול (ד') דיווחנו על כך שאפל מעכבת את התשלומים למפתחיה. הסיפור התפתח, והתפתח רע: דיווח ההמשך טק'קרנאץ' הותיר אותי ללא מילים. אם מישהו ממשיך לפתח אפליקציות אייפון אחרי זה, אז מגיע לו.
מסתבר שמדיניות האפסטור, החנות המקוונת לאפליקציות אייפון ואייפוד טאץ', גורסת שהמשתמש יכול לוותר על האפליקציה ולקבל החזר על כספו תוך 90 יום מרגע המכירה. מפוקפק, במיוחד בהתחשב בחייה הקצרים של אפליקציה – שיעור המשתמשים באפליקציה 90 יום מיום רכישתה הוא אפס עגול – אבל איכשהו עדיין בגבול הסבירות. מה שבעייתי יותר הוא שאפל מתחייבת להעביר למפתח את הכסף שמגיע לו תוך 45 יום – כך שיכול להיות ש-45 יום לאחר מכן הוא יצטרך להחזיר לה כסף שכבר היה בכיסו.
אם הוא היה מפתח, הוא כנראה לא היה מחייך. משתמש ואייפון צילום: בלומברג
אבל המכה האמיתית היא השטיק הבא. כזכור, אפל גובה עמלה של 30% מכל מכירת אפליקציה, לכאורה כדי לתחזק את החנות ובפועל כדי למלא את אוצר החברה. כאשר משתמש מחליט שהוא בעצם לא רוצה את האפליקציה שרכש, הוא מקבל החזר של 100%. אבל אפל לא משתתפת במשחק: היא את ה-30% שלה שומרת. מפתח האפליקציה האומלל, שהזיע שעות מתוך הזיה שהוא יתעשר מזה, יכול להרוויח 70% מהמכירות לכל היותר – אבל יכול להפסיד 100% ממחיר האפליקציה. והכל נמצא בחוזה, ואלא אם בית משפט יחליט שזה חוזה עושק, זה כנראה חוקי.
נותרתי ללא מילים. לפחות לא כאלה שראויות לדפוס (והדפוס כמטאפורה, כמובן).
עזוב אותך מהיסטוריה, עבור לטוויטר
משהו משונה עובר על הממלכה המאוחדת. המירוץ להפיכתה ל-Cool Britannia, סיסמת הבחירות הישנה של טוני בלייר, כלל השלכת חלק ניכר מהמטען ההיסטורי והתרבותי של מולדת הפרלמנטים והשנינות הממוסדת לטובת תקינות פוליטית רדודה. זה לא חדש כל כך: שקיעת השמש הבלתי צפויה על האימפריה שלהם ("לא נבחרתי לראש ממשלה כדי לפרק את האימפריה", אמר צ'רצ'יל בקדנציה השנייה שלו – ופירק אותה) הובילה את הבריטים למשבר זהות ארוך. ובכל זאת, נראה שהפעם נחצה איזה קו נסתר.
על פי תוכנית החינוך החדשה לבתי הספר היסודיים, מדווח הגארדיאן, תלמידים לא יצטרכו עוד ללמוד על התקופה הוויקטוריאנית ועל מלחמת העולם השנייה. אמנם, כמה בתי ספר בבריטניה – בהכנעה שהיתה מרשימה את הצרפתים, אם עוד היו מסוגלים להתרשם ממשהו – כבר הורידו את לימודי השואה ומסעות הצלב, כי זה מעליב תלמידים מוסלמים, אבל זו היתה יוזמה מקומית; התוכנית החדשה היא תכנית ממשלתית.
יחד עם שיעורי ההיסטוריה יעופו גם ערימה של עובדות מדעיות וגיאוגרפיות שעד כה היו צריכים תלמידי בריטניה להכיר עד גיל 11 – כמה מאות מהן. במקום כל המידע המביך הזה, שממילא אפשר למצוא בחיפוש גוגל פשוט – בהנחה, כמובן, שיש לך מספיק ידע בסיסי לזהות אתרי קונספירציה - ילמדו התלמידים מעתה כיצד להשתמש בטוויטר, בוויקיפדיה, בבלוגים ובפודקאסטים.
כלומר, משרד החינוך הבריטי נפרד מכמה מאות שנות היסטוריה ותרבות, הדבק של תושבי הממלכה, לטובת כמה טכנולוגיות ואתרים, שבקצב השינוי שאנו חווים כעת בהחלט עשויים להיות היסטוריה בעצמם עד שהתלמידים יסיימו את חוק לימודיהם. כל זה מעיד על נסיונות התנחמדות לילדים, על נסיון פאתטי מצד הביורוקרטים להיראות מעודכנים – ועל העדר מוחלט של חשיבה רצינית.
טוויטר מפתח חשבונות בתשלום
לחברות רבות יש נוכחות ניכרת בטוויטר, ולאחרונה דווח שחברת Salesforce מפתחת שירות שיאפשר לעסקים לספק שירות לקוחות באמצעות המיקרובלוג הפופולרי. המשמעות היא שהמון חברות עושות כסף על חשבונו. עכשיו גם טוויטר עצמו, שעדיין אין לו מודל עסקי ברור, רוצה את חלקו בעוגה.
אחד משני המייסדים של טוויטר, ביז סטון, אישר שמועות בנושא, ואמר לסיליקון ואלי אינסיידר שהחברה אכן מפתחת כלים שמיועדים לשימושן של חברות – הוא לא פירט, אבל ככל הנראה מדובר בכלים שיאפשרו פילוח ושאר אמצעי ניתוח נתונים – ושהכלים הללו יהיו בתשלום. עם זאת, סטון הבהיר שטוויטר "הבסיסי", זה שהמשתמשים מכירים ואוהבים, תמיד יישאר חינמי; הכלים בתשלום יהיו תוספים.
טוויטר כבר העלה לאחרונה פרסומות טקסט – אבל הן מאוד לא פולשניות. מתקבל הרושם שבניגוד לפייסבוק, בטוויטר מתחילים ללמוד את המלאכה הקשה של גריפת כסף ממדיה חברתית, בלי לעצבן את המשתמשים. ושהבינו שפרסום ברשת חברתית פשוט לא עובד.
"פגישות העירייה" הווירטואליות של אובמה
"פגישות עירייה" הן מושג פוליטי אמריקאי ייחודי: משמעות הביטוי היא ביקור של פוליטיקאי בבית העירייה בעיירה קטנה, כשהוא עונה לשאלות מהקהל. זה היה נפוץ מאוד במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. הטלוויזיה די חיסלה את העסק, כשהתברר שטעות קטנה משודרת בזמן אמת מחוף לחוף. המושג שרד את הטלוויזיה בקושי מסוים; היכולת לעמוד בלי תקלות מול קהל ב"פגישת עירייה" נחשבת לאתגר – מק'קיין, למשל, איתגר את אובמה לשורה של מפגשים כאלה, במקום עימותים טלוויזיוניים – ועל כן אירועים כאלה הם נדירים ביחס.
הנשיא החדש, ברק אובמה, החליט להעביר את הפורמט של "פגישות עירייה" לרשת. האתר של הבית הלבן מכיל עכשיו אתר שאלות, שבו הגולשים יכולים להציג שאלות לאובמה. הם גם יכולים לדרג את איכות השאלות. אובמה צפוי לענות הערב, בשידור חי, על השאלות המוצלחות יותר.
זו לא בדיוק "פגישת עירייה": אין כאן האלמנט ההכרחי של ספונטניות, של פוליטיקאי שנאלץ להגיב, במהירות וללא זמן למחשבה, על שאלה מהקהל. זו לא קרוב בכלל לספורט-המגע שהוא "שעת שאילתות" בפרלמנט הבריטי, שאלות מציקות במיוחד כנראה לא יוצגו. אבל יש כאן, בכל זאת, תקשורת ישירה עם הבוחרים. אשר לספונטניות, אובמה אמר לאחרונה, כאשר נשאל מדוע נזקק לכמה ימים להגיב על שערוריית הבונוסים של AIG, ש"הסיבה שנזקקתי לכמה ימים היא שאני רוצה לדעת על מה אני מדבר לפני שאני מדבר". וזה עדיף על האלטרנטיבה.
המרדף אחרי הרשימה השחורה
צנזורה אף פעם לא מסתפקת בצנזור הדבר שהיא מתיימרת להילחם בו: היא תמיד מתרחבת, תמיד יש עוד משהו שצריך להגן עליו – לעתים קרובות, הצנזורה עצמה. באוסטרליה מנעה הממשלה גישה לאתר וויקיליקס, לאחר שזה פרסם את "הרשימה השחורה" של האתרים שהיא מצנזרת, שהתבררה כמביכה למדי.
אבל זו אוסטרליה, בכל זאת מדינת חוק אנגלו-סקסית. לגרמניה יש, איך לומר, מסורת חוקית שונה במקצת. וכשהם שמעו שהרשימה השחורה האוסטרלית פורסמה בוויקיליקס, הם לא הרימו טלפון לספקי הרשת במדינה והבהירו שהממשלה תראה גישה לרשימה בעין רעה.
לא, לא: שם אין זמן לצעדים רכרוכיים כאלה. 11 שוטרים גרמנים פשטו שלשום (ג') על שתי כתובותיו הידועות של האחראי על אתר wikileaks.de, החרימו את המחשב הנייד שלו – שבכלל שייך לחברה שבה הוא עובד- התנהגו אליו לא יפה באופן כללי, ודרשו ממנו להסיר את וויקיליקס מהרשת לאלתר (!). הוא ניסה להסביר להם שכל העסק יושב בכלל על שרת במולדת הפיראטים, שבדיה, ושהוא לא יכול לעשות את זה, אבל מתקבל הרושם שהם לא בדיוק הבינו על מה הוא מדבר. האיש – תאודור רפה, בן 22 – מכחיש כל קשר לפרסום הרשימה השחורה, ו-וויקיליקס עומדים מאחוריו. כל זה, כאמור, בתגובה לפרסום הרשימה הסודית של ממשלת אוסטרליה. יהיה המשך, חוששני.
קצרצרים
עוד יום, עוד מוצר דפוק של אפל: חלק מהאייפונים לא הסתדרו עם שדרוג התוכנה האחרון של הגיז'ספון, אין להם עוד קליטת WiFi, ואף אחד לא יודע מה לעשות. מאחר ואפל היא אפל, היא כלל לא טרחה להגיב לתלונות הלקוחות. היי, הם את הכסף כבר שילמו. חלק מהמשתמשים מצאו פתרון נואש: מסתבר שאם שמים את האייפון בפריזר (!) הבעיה נפתרת זמנית. מתקבל הרושם שהג'יזספון מתחמם הרבה יותר מדי – וזה משפיע על שבב ה-WiFi שלו.
דו"ח של ממשלת אירלנד מצא שכאשר פיטרה דל 2,510 עובדים במערב אירלנד, ההשפעה על התעסוקה בכל האזור היתה חדה. לדברי הממשלה, ספקים סביבתיים – ספקי אוכל, רכב, כל השאר – נאלצו לפטר עוד 7,000 איש. איק.
ולפשלת יחסי הציבור של היום: גוגל הציגה אתמול (ד') כמה תמות חדשות ל-iGoogle, השער המותאם-אישית שלה לרשת. אחת התמות הציגה מישהו עם חולצת AIG. בהינתן שחברת הביטוח המאוסה פופולרית כרגע בארה"ב מעט פחות מהדבר השחור, זה כבר גרר את הלעג הנדרש.
אנשים, כבו את המחשבים שלכם בלילה: המחשב צורך חשמל גם כשהוא לא פעיל. עסקים בארה"ב בזבזו כך 2.8 מיליארד דולר ב-2008, ועסקים בבריטניה – 308 מיליון. כשליש מהעסקים בבריטניה משאירים את המחשבים דלוקים בלילות, אבל זו ירידה לעומת 2006: אז, 50% מהמחשבים צרכו חשמל בלילה ללא סיבה.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
