טכנולוגי על הבוקר: פייסבוק מנופפת ב(עוד) דגל לבן
האם קונסולות המשחק סיימו את תפקידן ההיסטורי - והענן יחליף גם אותן, גוגל משפצרת את מנוע החיפוש שלה, MIT החליטה להעביר את פרסומיה לרשות הציבור, ואפל עולה למפתחי האייפון על העצבים
עיצבתי, נבהלתי, נכנעתי
ההיסטוריה של פייסבוק מתחילה להיראות כמו ההיסטוריה הצבאית של צרפת. המקבילה של שתי ההבקעות הגרמניות בסדאן, ב-1870 ו-1940, היא שתי כניעות בתוך חודש ורבע. הראשונה היתה לזעם ההמון (המוצדק לחלוטין) כשהתברר שפייסבוק ניכסה לעצמה, באמצעות שינוי תנאי השימוש, את כל המידע של המשתמשים. השנייה באה אתמול (ג'): מסתבר שללחץ של מיליון יבבנים יש השפעה.
גאון בלתי מובן שנכנע ללחץ ההמון? מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק צילום: בלומברג
הפעם מארק צוקרברג לא עשה את זה בעצמו, אלא שלח את מנהל המוצר של החברה, כריס קוקס, להתנצל בהכנעה בפני המשתמשים. פייסבוק לא חוזרת לעיצוב הישן – יש גבול; אם זה היה קורה, אפשר היה פשוט להעביר את ניהול החברה למשתמשים אקראיים באיזו קבוצה – אבל היא מקבלת רבות מהדרישות של המורדים. חלק מהשינויים בוצעו כבר עכשיו, חלק יתבצעו בעתיד – לא פורסם תאריך יעד.
בזה, כנראה, נגמר כל המלל על "חברה מערערת שוק", ועל הגאון הבודד צוקרברג הניצב מול ההמון שלא מבין אותו. הבלוגר מייקל ארינגטון קרא לפייסבוק, באיחור קל, "לא להיכנע לעולם למשתמשיה". בזאת נגמרה הסערה-בכוס-תה הזו, ש-99% ויותר ממשתמשי פייסבוק לא טרחו להתעניין בה. נחכה לבאה בתור. בקצב הנוכחי, היא תגיע בתוך שבועיים.
מוזיקה מוזרמת ברשת, סרטים מוזרמים בה – למה לא משחקים?
במהלך תערוכת המשחקים השנתית (GDC) הציגה חברה צעירה, OnLive, רעיון שעל פניו נראה מהפכני, ושאם הוא אכן מעשי צפוי לשנות את פני תעשיית המשחקים. התפיסה פשוטה להדהים: כבר שנים שאנחנו רגילים לצרוך מוזיקה וסרטים באמצעות הרשת. למה, בעצם, לא לעשות את אותו הדבר גם עם משחקים?
מייסד החברה, סטיב פרלמן, חרג – כמקובל באירועים כאלה – והגדיר את הפרויקט שלו כ"מערכת המשחקים החזקה ביותר בעולם". לדבריו, החברה פיתחה שיטה חדשנית לדחיסת תוכן, המשחקים יהיו מאוכסנים על שרתי רשת, שגם יעשו את כל העבודה הקשה של חישוב והרצה, וכל מה שהמשתמש זקוק לו הוא חיבור רשת מהיר. באמצעות קונסולה ייחודית של אונלייב, אפשר יהיה לשחק את המשחקים גם על גבי מסך טלוויזיה. לדבריו, הדבר יביא את הקץ על "חומרה יקרה, שדרוגים, הורדות אינסופיות, דיסקים, החזרת משחקים, ומערכות שאבד עליהן הכלח. עם אונלייב, המשחק שלך תמיד מעודכן".
נשמע מבטיח – לפחות אם אתה יצרן משחקים ל-PC. שורה של חברות מובילות כבר הביעו התעניינות, ביניהן אוביסופט, אלקטרוניק ארטס ואחרות. אונלייב אומרת, בעצם, שתם זמנן של הקונסולות ושאין באמת עוד צורך במחשבים כבדים ועתירי חומרה. על פניו, זה עוד צעד בדרך לחיסולו של ה-PC, שיוכל מעתה לפנות את מקומו לנטבוקים – אלא אם אתה עוסק בעיבוד גרפי כבד. אם זה יעבוד, והספקנות שלי אומרת שכדאי לחכות לגרסה הבאה, זה אכן יהיה מהפכני. בלוגרים ברחבי הרשת כבר התחילו לרייר.
האם גוגל חשה בתחרות?
קשה לזכור, אבל גוגל היא לא רק חברת פרסום: היא עדיין, קודם כל, חברה שעוסקת במנועי חיפוש. ואמש (ג') היא הודיעה על שני פיתוחים בעלי חשיבות בתחום.
הראשון זניח ביחס: היא מאריכה את ה-snippets, התקציר שמופיע בתחתית כל תוצאת חיפוש, כדי שיכיל את האזכורים של כל המילים שהופיעו במחרוזת החיפוש. המטרה היא, ככל הנראה, לעודד אנשים להשתמש במחרוזות חיפוש ארוכות יותר, מה שממקד את תוצאות החיפוש.
הבעיה היא שהחיפוש אינו ממוקד דיו: אנשים מבלים זמן רב בניסיון למצוא את מה שהם מחפשים. כתוצאה מכך, מגיע הפיצ'ר השני, החשוב יותר: אוריון. גוגל רכשה את אוריון, אז חברה פרטית, ב-2006, דחפה אותו לאיזה מרתף, ואנשים שכחו ממנו.
מה שהוא עושה הוא פשוט: בתחתית כל דף תוצאות חיפוש, אוריון מציג "תוצאות קשורות". חיפשתם מידע על הצבא הצרפתי, כדי להבין את מה שעובר על הנהלת פייסבוק? אוריון ממהר להציע, בתחתית העמוד, מידע על "הצבא הצרפתי", דף ויקיפדיה על הצבא הצרפתי, היסטוריה צבאית של המהפכה הצרפתית, ואת מה שחיפשתם: בדיחות על הצבא הצרפתי. אוריון פועל כבר עכשיו בכל 37 השפות שגוגל זמינה בהן.
כל זה מזכיר מאד את הנושא החבוט של מנועי חיפוש המבוססים על "שפה טבעית". מיקרוסופט עושה ניסיונות בתחום, באמצעות חברת Powerset שרכשה בשנה שעברה, ולפני שבועיים הכריז סטיבן וולפראם, ילד-פלא בדימוס, שבקרוב הוא ישיק מנוע חיפוש משלו, שבאמת ינסה לתת תשובות לשאלות, או לפחות כאלה שיש להן תשובה מוסכמת. האם זה מה שנשף בעורפה של גוגל, שמיהרה לשלוף את אוריון מהבונקר המאובטח שלו?
ניצחון לחופש המדע
אחד מאבני הריחיים סביב המחקר המדעי היא העובדה שמחקרים חשובים מתפרסמים בכתבי עת יקרים מאוד, ושכתבי העת הללו נוהגים, כמסורת וכאמצעי קיום, לשמור לעצמם את הזכויות על המאמרים. המשמעות היא שמי שרוצה לקבל גישה למחקר המדעי המתקדם ביותר צריך להיפרד מכמות נאה של מרשרשים. לא כל אחד יכול, וסוד גלוי הוא שהספריות האוניברסיטאיות בישראל, למשל, משקיעות פחות ופחות בכתבי עת, בדיוק בגלל נושא המחיר.
חבר הפרופסורים של MIT, המכון הטכנולוגי הנחשב של מסצ'וסטס, קיבל החלטה מהפכנית בנושא בשבוע שעבר. מעתה, כל פרסום של חבר ב-MIT יהיה פתוח לציבור, וחברי פקולטה שירצו לפרסם מאמרים בכתב עת "סגור", יצטרכו לקבל אישור מיוחד לכך. MIT שומרת לעצמה את הזכויות על המאמרים של חבריה, והיא תפתח אותם לציבור ללא תשלום.
בהצהרה שהוכנה על ידי MIT נאמר שעד כה, תעשיית המאמרים התנהלה באופן שבו המו"לים היו בעלי הכוח ולכותבים היה מעט מאד כוח. הפרופסורים של MIT, בעצם, הקימו איגוד לשמירה על זכויות היוצרים שלהם – ושינו את מאזן הכוחות. MIT מייצרת הרבה מאוד תוכן שכתבי עת מדעיים ירצו לפרסם – ועכשיו הם יצטרכו לעשות זאת בתנאיה-שלה. כולם, חוץ מהמו"לים, מנצחים.
אפל למפתחיה: הצ'ק בדואר
נמשכים הקרבות בחזית האפסטור. זה לא סוד שאפל מתייחסת לכולם – מפתחים, לקוחות, שותפים לתעשיה – כמו זבל. בתחילת השבוע כתבנו על חברה שנשברה וויתרה על אפליקציה לאייפון אחרי שאפל טרטרה אותה חצי שנה. למפתחים שאפל משחקת איתם משחקים כאלה כבר נמאס, והם מצטרפים לשתי חנויות אפליקציות עצמאיות.
עכשיו אפל באמת הגזימה: תלונות רבות מצטברות בפורומים הרלבנטיים על כך שאפל אינה מעבירה בזמן את התמלוגים לכותבי האפליקציות. כזכור, אפל שומרת לעצמה 30% מהכנסותיה של כל אפליקציה, בתואנה השקופה מאוד שהכסף נדרש ל"תחזוקת האפסטור". אז את מה שמגיע לה היא יודעת לגבות, אבל המפתחים – קצת פחות עשירים ממנה, בלשון המעטה – לא קיבלו את תמלוגי חודש ינואר, והם היו אמורים להגיע לפני שבוע ויותר.
מפתח אחר מתלונן שאפל רימתה אותו באיזה 10,000 דולר. הניסיונות של מפתחים להוציא תגובה מאפל הם סיוט שדנטה לא היה מעז להכניס לגיהנום שלו. אפל פשוט לא עונה על מיילים ומייבשת את הפונים בטלפון עד שנשבר להם. אם לא נשבר להם, היא פשוט מנתקת. אפל, כמובן, לא הגיבה על הידיעה הזו של טק'קראנצ'.
קצרצרים
כל זה יכול להסביר מדוע צנחה אפל למקום השלישי – מהמקום הראשון – בסקר האמינות של Rescuecom. היא מצאה את עצמה מפסידה בהפרש עצום – 3:1 – ליצרנית הנטבוקים אסוס, ואפילו ללנובו. הסקר מדרג את איכות המוצר ואת איכות השירות שמספקת היצרנית לאחר המכירה.
ממשלת סין הכריזה לאחרונה שהיא "לא מפחדת מהאינטרנט". כדי להוכיח עד כמה היא לא מפחדת, חסמה אתמול סין את הגישה ליוטיוב. הסיבה, ככל הנראה, היא סרטון שמראה את שוטרי סין בפעולה שגרתית בטיבט. גוגל מגישה עכשיו מנחות לבייג'ינג בניסיון לשנות את רוע הגזירה.
מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, היה מאוד לא זהיר לאחרונה, ואמר שהגיע הזמן שהממשלה האמריקאית תפרק בנקים שהם "גדולים מכדי שייתנו להם ליפול". בוואליוואג שואלים אם לא הגיע הזמן להפעיל את אותו ההיגיון כלפי גוגל עצמה, שללא ספק "גדולה מכדי שיתנו לה ליפול". בממשל אובמה יש מי שמסכים איתם, כמו כריסטין ווארני, המיועדת לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים.
משתמשי לינוקס, מערכת הפעלה קטנה ואמיצה, אוהבים להתהדר בכך שהמערכת שלהם איננה סובלת מבעיות אבטחה, ודאי יחסית למשתמשי חלונות. למרבה הצער, זו פונקציה של עלות/תועלת: הרבה יותר כדאי להשקיע בווירוסים וברוגלות המיועדים לחלונות, כי מספר הקורבנות הפוטנציאליים גדול משמעותית יותר. ועכשיו, כשלינוקס מתחילה להיות פופולרית, מגיע הבוטנט הראשון המופנה כלפי משתמשי לינוקס. והוא מצליח, החלאה.
קצת טכנולוגיה נמוכה: האם אתם סובלים מרעש בעת דיבור בסלולרי שלכם? זו תוצאה של גלי רדיו מתנגשים, וזה קורה הרבה כשהסלולרי קרוב למכשיר שמשתמש גם הוא בגלי רדיו, והתופעה נפוצה במיוחד בסלולריים שמשתמשים בשיטת GSM. יש פתרון פרימיטיבי ויעיל: עטפו את הטלפון בנייר כסף.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
