קרב הגרילה של משפחת עופר
אם אכן האחים עופר הם האחראים לסרטוני התגובה ל"שיטת השקשוקה" שעלו ביוטיוב, הרי שהבחירה שלהם לוותר על יתרון העושר ולהילחם בכלים לא קונבנציונליים מחלישה את התדמית הדורסנית שמיקי רוזנטל יצר להם. אבל הם עדיין רחוקים מלשכנע את הציבור
שני סרטוני התגובה ל"שיטת השקשוקה" שעלו אתמול לאתר הסרטונים יוטיוב הם כלי נשק מאוד לא קונבנציונליים - והרבה יותר רלבנטיים במלחמה על דעת הקהל. הסרטונים האלה, שמשפחת עופר אינה חתומה עליהם רשמית, מאמצים את הנימה המלגלגת ואת הבובות הצהובות המונפשות המוכרות מסרטו של רוזנטל כדי להפריך את האשמותיו לגבי העסקה שבה קנתה המדינה את חלקם של האחים עופר בבז"ן.
סרטון התגובה. קרב גרילה במלחמה על דעת הקהל צילום מסך: youtube.com השימוש באנימציה כדי להסביר באופן קל להבנה את ההיסטוריה של העסקה יוצא דופן כשלעצמו. ברור כי הפנייה היא לציבור הרחב, ולא לבית המשפט. אבל מה שיותר מעניין הוא שהסרטונים מתקיפים ישירות את היושר ואת האמינות של רוזנטל כיוצר "שיטת השקשוקה" ושל החשב הכללי לשעבר ירון זליכה, מרואיין חשוב בסרט. רוזנטל מוצג בסרטונים כעיתונאי לא אמין שנתקל בעובדות לא נוחות ו"בחר להתעלם כדי לא לקלקל את הסיפור". זליכה מוצג כאחראי לשתי החלטות אומללות ואימפולסיביות שבזבזו מיליוני דולרים מכספי המדינה בתקופתו בדירקטוריון של בז"ן. על פי הסרטונים, "העובדות מראות בבירור שהשערורייה היא לא של בז"ן ולא של האחים עופר אלא של מר זליכה בעצמו".
עוקפים את רוזנטל מלמטה
עד כמה הסרטונים הללו יוצאי דופן? מיקי רוזנטל ומאבקו לשידור "שיטת השקשוקה" עוררו השוואות מתבקשות למייקל מור, במאי סרטי התעודה האמריקאי הלוחמני. ואכן סרטיו של מור זכו לסרטי תגובה רבים - מ"Manufacturing Dissent", סרט תעודה קנדי שחשף את שיטות ההטעיה ועיוות המציאות של מור, ועד "פרנ-הייפ 9/11", שהגיב לטענות של מור נגד ממשל מור בסרט המדובר "פרנהייט 9/11". אבל יוצרי הסרטים הללו היו במאים תיעודיים או פעילים פוליטיים וחברתיים. אף אחד מהסרטים הללו לא היה חלק מדו-קרב אישי כזה בין מור לבין תאגיד או איל-הון שהפך בהשפעת מור למפיק סרטי-תעודה בעצמו.
אם משפחת עופר אחראית לסרטונים - וקשה לחשוב על מישהו אחר שהיה טורח להפיק אותם - מדובר בצעד מרתק שבו העשיר והחזק מוותר לרגע על היתרון שמקנה לו מעמדו. המאבק נגד יצירת הסרט, תביעת הדיבה נגד רוזנטל, כל אלה כלים שרק מחזקים את התדמית של משפחת עופר שרוזנטל ביקש ליצור, כגורם כוחני ודורסני. גם סרט התגובה התיעודי באורך מלא, שמשפחת עופר דיווחה שהיא מפיקה בימים אלה, עלול רק לשכנע שהמשפחה מוכנה להשתמש בממון רב כדי להילחם בביקורת. התגובה היותר נכונה, אם רוזנטל התקיף בשיטות של גרילה עיתונאית, היא לעקוף אותו מלמטה בעיתונות הכי גרילה שיש: סרטון ויראלי אנונימי שעולה ליוטיוב, ומסריו ברורים ונוחים לעיכול.
עם זאת, מבחינת המלחמה על התדמית של משפחת עופר, המיטב שהסרטונים הללו יוכלו לעשות הוא להעלות סימני שאלה - לא לשכנע ממש. תאגידים וארגונים פוליטיים משאירים לעתים קרובות טוקבקים לכתבות באתרי החדשות בשם נציגי העם הפשוט לכאורה. הגולשים הישראלים מתורגלים בזיהוי טוקבקים כאלה, שנוסחו בבירור על ידי יחצ"נים, ומגיבים להם באגרסיביות. ואכן, אחת התגובות הראשונות ביוטיוב לטוקבק הוויזואלי נגד רוזנטל היתה "הרבה כסף הושקע בסרטון התעמולה הזה".
