טכנולוגי על הבוקר: אפל מציגה - אוזניות לכותל
אפל משתילה שבב בעייתי באוזניות של האייפוד שאפל החדש, הצצה נדירה לתוך בוטנט - אחד מאותם רובוטים המשתלטים על המחשב באמצעות וירוסים, ומירוץ יצרניות המחשבים אחר הסמארטפון
הגן הסגור הוברח עוד יותר
משתמשי אפל תמיד ידעו שהם משלמים "מס אפל": המחשבים של אפל יקרים יותר ממחשבים רגילים שמספקים את אותה רמת הביצוע. פעם, כשהכת היתה סגורה באמת והוגבלה פחות או יותר למתכנתים או לחובבי תכנות, הם שילמו ברצון, או לפחות שכנעו את עצמם שהם משלמים ברצון. אם אתה רוצה להיות אחד מהנבחרים, הגיוני שתצטרך לשלם גם על זה.
אולי הטעות הגדולה ביותר שעשתה אפל היתה להרחיב את טווח מוצריה אל מחוץ לזה של המשוכנעים. האייפודים למיניהם והאייפון מיועדים לשיווק לקהל הרחב, והוא לא מורגל לשלם מס, ומיילל. זה בערך מה שקרה עכשיו עם האייפוד שאפל החדש, שיצא לפני כשבוע.
שליטה עד הפרט האחרון, כולל האוזניות. מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס, מציג אייפוד צילום: אי פי אי הייתי ספקן מהרגיל כלפי הנגן היומרני: הפנאטים (אתם יודעים שזה שורש המילה fan, כן?) היללו את העיצוב החדשני, שהקטין את המכשיר לגודל של גלולה, ואת הממשק האולטרה-פוסט-מודרני, שהעביר את ניהול הנגן לאוזניות דווקא. לי זה הזכיר את הפרודיה המדויקת להכאיב של האניון על המחשב המהפכני של אפל, שנפטר מהמקלדת (ומהשימושיות).
מסתבר שגם סתם משתמשים מן היישוב לא ידעו איך לאכול את הגאדג'ט המבריק-מדי הזה, ולצד נהמות הנאה אקסטטיות על החדשנות נשמעו גם קריאות אכזבה. ואז זה קרה: מישהו פירק את האוזניות כדי לראות מה יש בפנים, וגילה מה שדומה באופן חשוד לשבב DRM, ובדיקות ראשוניות מעלות שסביר שזה המצב.
תרגום: DRM היא מערכת הגנה, בדרך כלל מערכת הגנה על תוכן. קבצי מוזיקה מוגנים ב-DRM, למשל, אמורים למנוע את העתקתם ממכשיר למכשיר. המשמעות של שבב DRM באוזניות (!) של נגן אייפוד היא שהנגן יסרב לפעול אם האוזניות לא יכילו את השבב. כלומר, בשקט בשקט, מאלצת אפל את משתמשי האייפוד שאפל לרכוש אוזניות רק ממנה, לא מספקי צד שלישי – והיא יכולה לתקוע על האוזניות איזה מחיר שהיא רוצה, או להציב תנאים קשים מאד בפני יצרניות הצד השלישי.
פתאום כל הדיבורים על חדשנות נראים מגוחכים. חדשנות, אכן – שיטה חדשה לסחוט עוד כמה דולרים מהמשתמש. ואם אנחנו מכירים את אפל, ואנחנו מכירים, ככה יגיעו כל האייפודים מעכשיו. אבל זה בסדר, פנאטים שלי – הם ממלאים את הרשת בצווחות ה"בחייאת" שלהם – אמא אפל ואבא סטיב אוהבים אתכם.
מבט לתוך בוטנט
גניבת זהויות היא בעיה בוערת, כזו שתעשיית האבטחה אינה מצליחה למצוא לה פתרון. שיעור העליה בגניבת זהויות, על פי נתוני חברת האבטחה Panda Labs, צפוי לעלות ב-336% (זו לא טעות הקלדה) מדי חודש במהלך 2009.
חוקרים של חברת האבטחה הבריטית Prevx זכו לאחרונה לחוויה נדירה: הם הצליחו לפרוץ לשרת של בוטנט, רובוט השתלטות עוין, שהכיל פרטי מידע שנאספו מ-160,000 מחשבים. ב-Prevx ציינו במרירות שלמרות שדיווחו לרשויות באוקראינה על קיומו, הוא המשיך לתפקד חודש נוסף.
מה היה שם? המפתחות לאוצרות שונים. מיילים אישיים של משתמשים, שתמיד יוכלו לשמש סחטנים; רישום מלא של תנועות הרשת של משתמש בן 22 מקליפורניה – שרשם דומיין על שמו, שינה את הסיסמה שלו ביאהו והזמין פיצה, תוך שימוש בפרטי כרטיס האשראי שלו, שכמובן נגנבו – וגם היהלום שבכתר: דלת אחורית למחשב של בנק בג'ורג'יה, שהעניק גישה לפרטי הלקוחות שלו.
אז מה עושים? אין הרבה מה לעשות. אם אתם רוצים לדעת אם בוטנט השתלט על המחשב שלכם, אפשר למצוא הסבר איך עושים את זה כאן. אם אתם חושבים שאכן, יש לכם שותפים סמויים מחבר העמים, הורידו תוכנת אבטחה נוספת. אחרי הכל, זו שלכם כבר הכשילה אתכם.
יש כסף בסמארטפונים
למרבה הצער, זה הכסף שלכם.
אחד הטרנדים הלוהטים, מאז שפרץ האייפון לחיינו, הוא הסמארטפון, טלפון נייד שיודע לעשות הכל חוץ מקפה. כלומר, עוד קודם היה את הבלאקברי, אבל הוא לא היה סקסי ומלהיב ואשכרה היתה לו קליטה – מה שאי אפשר לומר על האייפון; כפי שגילו השבוע שוב מאות משתמשי אייפון, יש לו מגוון שימושים, אבל כטלפון הוא לא בדיוק הצלחה. במיוחד כשיש הרבה משתמשים בו באותו אזור.
הכסף הגדול נמצא לא במכשיר עצמו, שעלול להיות יקר מאוד, אלא באותיות הקטנות של הסכם השימוש בו, שבהן מוכר המשתמש את נשמתו ומשעבד את איבריו הפנימיים תמורת חבילת תוכן שבדרך כלל מנוסחת כך שלא יבין את תנאיה. משתמש אומלל אחד דיווח שקיבל חיוב, ככל הנראה חוקי לחלוטין, עבור 2,458.67 דולרים לחודש אחד.
המפקח האוסטרלי על תעשיית הטלפוניה (יש כזה, כמסתבר, ואולי זה לא רעיון רע גם כאן) מסר כי במהלך 2008 עלה שיעור התלונות של משתמשי סלולר ב-50% (!) בהשוואה ל-2007, ושחלק ניכר מהתלונות נוגע לחיובים – תלונות שנובעות, ציין המפקח ביובש, מכך שהמשתמשים לא מבינים את מהות המושג "גבול עליון". קבוצות זכויות צרכנים באוסטרליה מתלוננות על כך שההסברים על ה"גבול העליון" מעורפלים מאד, ושיש למעשה "גבולות עליונים" למגוון סוגים של תוכן: שיחות קול, הודעות SMS, גלישה ברשת, ועוד. רמז דק: זה לא חכם להוריד סרטונים לסלולרי שלך, גם אם הוא מסוגל לנגן אותם.
אז, כאמור, יש כסף בסמארטפונים, מה שמסביר...
המירוץ אל הזהב
...למה כל כך הרבה חברות טכנולוגיה נכנסות לתחום. את אפל אין צורך להזכיר, אבל גם גוגל בפנים (עם הגוגלפון), אסוס (במקורה יצרנית מחשבים) עומדת להיכנס אליו, כך גם אייסר (גם היא יצרנית מחשבים), ודל. ועכשיו מגיע גם תורה של אינטל, בשיתוף פעולה עם LG.
המעבר ממחשבים לסלולריים הגיוני, בהתחשב בכך שמכירות המחשבים רשמו ירידות ניכרות בשנה האחרונה – ושהמחשבים שרשמו מכירות מוצלחות היו הנטבוקים, מחשבים זעירים וקלים שהגבול ביניהם ובין סלולרים הולך ומתערפל.
יצרניות הסלולרים הוותיקות מביטות באי אמון במתרחש, ורואות בכך פלישה לתחומן. יצרניות המחשבים, מצידן, מצהירות על חשש מפלישה בכיוון ההפוך – נוקיה, אחרי הכל, כבר הביעה עניין בייצור מחשבים. לאחרונות יש יתרון מובהק, אם גם זמני: הן יודעות לבנות טלפונים שעובדים. מצד שני, לחברות המחשבים יש יתרון במימון ובצוותי מחקר. יהיה מעניין, וכנראה שיהיה לזה מעט מאוד קשר עם רצונו של המשתמש מן השורה בסלולרי פשוט שמוציא שיחות, מקבל אותן, מראה את השעה ומסוגל בשעת הדחק גם לשלוח הודעת SMS. כפי שהדברים נראים, המשבר הכלכלי והפאניקה בקרב כל החברות המעורבות ידחקו סמארטפון במורד גרונו.
מי יצא נגדנו?
שלב הטיעונים במשפט פיראט-ביי הסתיים, פסק הדין יהיה רק באפריל, אבל הגנבים הקטנים מסרבים לרדת מהכותרות. הפעם, יש לציין, הם חטפו מכה מכיוון לא צפוי.
החל מאתמול (א'), גוגל ופיירפוקס החלו לחסום גישה לחלקים ניכרים מהאתר. לא ממש לחסום: המשתמש יכול להיכנס, אבל הוא נתקל בהתרעה בצבע בורדו מאיים, שמודיעה לו שהאתר שהוא מנסה להיכנס אליו עלול לפגוע בבריאות מחשבו. גוגל גם הכריזה על חלקים ניכרים מפיראט-ביי כ"אתר תקיפה". יש להניח שחלקם הניכר יירתע.
באופן לחלוטין לא מפתיע, האקרים שתלו רוגלות, תוכנות מזיקות ושאר מרעין בישין בתוך פיירט-ביי, מלכודת לפושעים הקטנים שגונבים תוכן שאנשים אחרים עמלו עליו. ומה הם יעשו, כשיתברר להם שהמחשב שלהם שייך עכשיו לאיזה נוכל מזרח אירופי? יתלוננו במשטרה?
מבדיקות גוגל עולה שמתוך 699 עמודים באזור המשתמשים של פיראט-ביי, שניים נגועים בתוכנות מזיקות. זה הספיק לה כדי להודיע על אזור נגוע. חובבי הקונספירציות בקרב הגנבים כבר מיהרו לטעון שאין שם תוכנות מזיקות אצלם, אלא רק דימוי של כאלה – שהגיע באמצעות "מודעות עוינות מצד גורם שלישי". אה-הא. מפיראט-ביי נמסר שהם "עובדים בדחיפות" על תיקון התקלה. המשך יבוא, כנראה.
קצרצרים
מיקרוסופט עובדת על גרסה שניה למחשב ה-Surface שלה, מחשב שולחני במלוא מובן המילה – הוא בגודל שולחן סלון. למחשב יש צג מגע ושלל פיצ'רים שמיועדים לאנשים עם יותר מדי כסף בידיים. תאריך היציאה לשוק עדיין לא ידוע.
קווין רוז, מייסד שירות דירוג הידיעות דיג, הציג "מדריך טלפונים" משלו לטוויטר: האנשים שהוא עוקב אחרי הודעותיהם, מסודרים על פי קטגוריות. אף שהיו כבר "מדריכים" דומים, בהתחשב במספר משתמשי דיג (ובפנאטיות שלהם), זה של רוז צפוי להצליח יותר מאחרים.
הודעה חיובית בקרב כל השחור: סמסונג הודיעה כי בשנים הקרובות, ימשיך מחירם של זיכרונות הפלאש לרדת, עד שמחירו של דיסק קשיח מבוסס פלאש ישתווה לזה של דיסק קשיח רגיל. כרגע זיכרונות הפלאש, היציבים הרבה יותר, גם עולים בהתאם.
ניל בארט יצא גבר-גבר: כשהחליט להתפטר ממקום עבודתו במספנת צי אמריקאית, הוא הגיש לבוס שלו מכתב התפטרות חריג מאוד – כתוב כולו על עוגה ענקית, כדי לציין עד כמה היה מרוצה מעבודתו שם. תמונה של בארט, עם העוגה, אפשר לראות כאן.
סדרת קונסולות המשחק Nintendo DS הפכה לאחת הפופולריות בעולם, ומכרה כ-100 מיליון יחידות בפרק זמן של פחות מחמש שנים. לדברי נינטנדו, הקונסולה הפופולרית הקודמת שלה – גיימבוי – נזקקה ל-11 שנים כדי להגיע למכירות דומות.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
