טכנולוגי על הבוקר: אוליגרכיה 2.0
לפייסבוק יש מראה חדש ולכם יש חברים תאגידיים חדשים, היא גם נתבעת בשל בריונות-רשת, איך סוכל השוד הגדול בהיסטוריה, ולארכיבישוף איטלקי יש רעיון לצום מעניין
דמוקרטיה 2.0? לאט לכם
אחת הסיסמאות המלהיבות ביותר של קמפיין אובמה בבחירות האחרונות - סיסמה ששורשיה כבר בקמפיין של הווארד דין ב-2004 - היתה "דמוקרטיה 2.0". הביטוי המתומצת הזה אמר הכל: צעירים מעורבים, חמושים במיטב הטכנולוגיה, יכולים לשנות את המצב. כל בן אדם - אם רק יהיה לו מחשב, הכרה טכנולוגית, וחיבור רשת - יוכל להיות מעורב במהפכה החדשה: המחסומים הגיאוגרפיים והחברתיים נמסים, וכל אחד יכול להביא את המיטב שבו לשירות רעיונות פרוגרסיביים חדשים. זה חזון מרתק, ואין ספק שמה שעושים אובמה ואנשיו מערב הרבה יותר אמריקאים בפוליטיקה וגורם לקנאה עזה בקרב פעילים פוליטיים במדינות אחרות, כולל במדינה מסוימת שמעדיפה לא לשים לב שהיא שוכנת לחופי הים התיכון ולא לחופיו של האוקיינוס השקט.
הרבה יותר אנשים מעורבים, אכן, אבל איזה אנשים? ממחקר עוכר שלווה שערך הנרי בריידי מאוניברסיטת ברקלי עולה שפעילות פוליטית מקוונת היא לעשירים: רק 11% מהחמישון התחתון של האוכלוסייה השתתפו בפעילות פוליטית מקוונת, לעומת 65% בחמישון העליון. ההכנסה הממוצעת השנתית של החמישון התחתון היא 15 אלף דולר; של העליון, 110 אלף דולר.
פעילות פוליטית מהזן הישן - שליחת מכתב לנציג שלך או לעיתון, חלוקת עלונים, עמידה עם שלטים ברחוב - הרבה יותר שוויונית מהחדשה: אמנם 75% מהחמישון העליון נטלו חלק בפעילות כזו, אך כך גם 35% מהחמישון התחתון. המסקנה של בריידי היא שהרשת הרחיבה את הפערים הפוליטיים-כלכליים, לא צמצמה אותם.
והאמת, זה לא צריך להיות מפתיע. פעילות פוליטית מקוונת מצריכה מחשב (מוצר שמצריך הוצאה חד-פעמית גבוהה למדי, אם כי נטבוקים משנים את זה) וחיבור רשת, אבל לא פחות מכך הוא מצריך קליטה של תרבות מסוימת, תרבות פנאי מסוימת - ופנאי, ושימוש נכון בשעות הפנאי, הוא עדיין נחלתו של חלק מצומצם מאוד מהציבור.
לא עבד? לא נורא. חזרה לשולחן השרטוטים. בפעם הבאה, אולי, זה יעבוד.
לפייסבוק יש פרצוף חדש, אתם מקבלים סמיילי הפוך
פייסבוק הכריזה אתמול (ד') על שינוי העיצוב השני שלה. צוקרברג ושות' דיברו ארוכות על השינויים, שבמרכזם יעמוד הניוזפיד, שיאפשר למשתמשים לחלוק יותר ויותר פרטים. צוקרברג ציין שפייסבוק עברה שינוי מרכזי ב-2006: כשהרשת הוקמה (נגנבה?) ב-2004, היא היתה מיועדת בעיקרה לשמש כספר-מחזור. אנשים, הוא ציין, לא נטו אז לחלוק יותר מדי פרטים על עצמם. ב-2006 זה התחיל להשתנות.
המטרה של פייסבוק היא לקשר את כולם עם כולם ולגרום לכולם לחלוק כמה שיותר מידע עם אנשים אחרים. צוקרברג הזכיר בדבריו בקצרה את טוויטר, והסטרים - השם החדש לניוזפיד - אמור לחקות את טוויטר ולהיות הרבה יותר מיידי.
אבל לפני שאתם מתכוננים נפשית למות מעודף מידע, הביאו בחשבון שאחד הפיצ'רים המרכזיים של הסטרים הוא לאפשר לחברים התאגידיים שלכם להציף אתכם ביותר תוכן שיווקי. פייסבוק זקוקה נואשות למקור הכנסות: יש לה כסף, אבל רבעון אחר רבעון בלי עליה בהכנסות נראים די רע, והיא מאבדת כסף עם כל משתמש חדש. ומאחר שהיא יודעת על המשתמש פחות או יותר הכל (באמצעות Connect, היא עוקבת ומעדכנת אחר פעילותיהם של משתמשים גם באתרים אחרים), ומאחר שהגדרת הפרטיות הבסיסית שלה היא "חלוק את חיי עם בני סלע", היא מוכרת למפרסמים את הטענה שהם יוכלו להתאים לך מודעות אישיות.
זה לא יעבוד, כמובן; הפרסום בפייסבוק לא עובד. אבל זה לא ימנע ממנה לנסות. יהיה מתסכל, למי שעדיין שם. מצד שני, צוקרברג כבר מורגל בהתקפלות מול זעם המשתמשים, אז אולי כדאי להתארגן למחאה מראש.
עד כמה אחראית פייסבוק לבריונות רשת?
לרשת החברתית החדשה יש לא רק מראה חדש (החל מהשבוע הבא), יש לה גם כאב ראש חדש. לשם שינוי, מדובר בכאב ראש עם השלכות עקרוניות חשובות.
חייה של דניס פינקל בבית הספר התיכון אושנסייד שבניו יורק היו כנראה גיהנום קטן. עורך הדין שלה אמר בעדינות ש"עבר עליה זמן קשה, הם וידאו שהיא לא תהיה רצויה שם". "הם" מתייחס לארבעת חבריה למחזור שפינקל תובעת בשל בריונות רשת.
לטענתה בכתב התביעה, ארבעת החלאות-לכאורה - מייקל דאובר, ג'פרי שוורץ, לאה הרץ ומלינדה דנוביץ' - הקימו קבוצת פייסבוק סגורה, שמטרתה היתה "לחשוף את התובעת לשנאת הציבור, ללעג ולחרפה". בין השאר - על פי כתב התביעה - כתבו הארבעה שם שפינקל קיימה יחסי מין עם חיות, לקתה באיידס והזריקה סמים.
עד כאן, שום דבר יוצא דופן. בריונות היא דרכם של אנשים חסרי ביטחון עצמי לחזק את עצמם על חשבונם של הבטוחים פחות מהם. היא קיימת בכל חברה אנושית. החדש פה הוא שפינקל צירפה כנתבעת גם את פייסבוק: היא סיפקה, אחרי הכל, את הפלטפורמה לבריונות, ובמרומז אומרת התביעה שלפייסבוק יש אחריות למה שנכתב בה. פייסבוק, כמובן, הודיעה שתיאבק בנחישות בתביעה נגדה.
זה לא כל כך נלעג כמו שזה נראה: חוקי הדיבה, בישראל ובמקומות אחרים, רואים כאחראי לא רק את מוציא הדיבה, אלא גם את מי שסיפק לו במה. מקומון במעלה צחנה, עם תפוצה של שישה קוראים אנאלפבתים, שהיה מפרסם את מה שפרסמו ארבעת הבריונים מאושנפילד, היה מאבד את המכנסיים בבית המשפט. לפייסבוק יש תפוצה של 175 מיליון קוראים (פוטנציאליים, אכן). מה המעמד שלה? בתי המשפט יקבעו.
השוד המוצלח בהיסטוריה, כמעט
כשגיקים חושבים על פריצה ממוחשבת, הם בדרך כלל נוטים לחשוב על קוד, הגנות, וקריפטוגרפיה. המציאות, כפי שיודע היטב XKCD, נראית אחרת לגמרי. יו רודלי, בן 61, ודיוויד נאש, בן 47, הלכו גם הם על הפתרון הישן והקל.
במקום לבנות תוכנת פריצה מתוחכמת כדי להגיע לנתונים של בנק סומיטומו מיצואי בלונדון, הם שיחדו את אחראי האבטחה במקום, הגיעו לבנק עצמו, דחפו למחשב המרכזי דיסק-און-קי עם תוכנה שרושמת את התווים שהמשתמשים מקלידים - ה-FBI השתמש בתוכנות כאלה כבר בשנות ה-80 - ואחרי שבוע אספו את הדיסק-און-קי עם השמות ועם הסיסמאות של אלפי לקוחות.
אז הם ניסו להעביר כספים מחשבונות של לקוחות לחשבונותיהם שלהם, ולא מעט כסף: בכמה עשרות העברות היו 229 מיליוני ליש"ט. כולן, בלי יוצא מן הכלל, נכשלו. לא בגלל שלפורצים לא היה המידע, לא משום שמישהו עלה עליהם - אלא משום שהם לא הבינו נכון את הטפסים להעברת כספים בינלאומית מקוונת. עכשיו יהיה להם הרבה זמן לחשוב על זה, כאורחי המתקנים המיוחדים של מלכת בריטניה.
התנזרו מהודעות טקסט, בבקשה
האפיפיור בנדיקטוס ה-16 אולי שמרן בכל תחום אחר, אבל טכנולוגיה הוא מחבב: יש לו אייפוד והוא שולח הודעות טקסט חתומות BXVI, ראשי התיבות של שמו. הוא גם אישר ספר תפילות לאייפון. לא כל ראשי הכנסיה מאושרים מהקידמה הטכנולוגית הזו, והאפיפיור עצמו שם לה גבולות: הוא הזהיר לאחרונה שאנשים השוהים זמן רב מדי מול מסכי מחשב מסתכנים בבידוד ודכאון.
הארכיבישוף של מודנה שבאיטליה, המונסיניור בניטו קוצ'י, קרא לצעירי איטליה לוותר במהלך חודש הלנט – חודש ההסתגפות שקודם לחג הפסחא, שבו נמנעים קתולים, בין השאר, מאכילת בשר ושתיית יין - על שליחת הודעות טקסט, גלישה ברשתות חברתיות ומשחקי מחשב. איטליה נמצאת במקום השני אחרי בריטניה מבחינת מספר הודעות הטקסט הממוצעות לנפש, וקוצ'י חושב שהגיע הזמן "להתנקות מהעולם הווירטואלי ולחזור וליצור קשר עם עצמם". היוזמה זכתה להדים חיוביים בשאר הכנסיה. אחרי הכל, בהחלט אפשר לטעון שאם פעם - אנחנו מדברים על העולם הרומי - כוס יין היתה עונג עליון, היום הוא חשוב הרבה פחות לצעיר הממוצע, ולא רק האיטלקי. השמרנות הזו, למעשה, היא למעשה התאמה של קודים עתיקים לעולם ההומו דיגיטליקוס.
התנזרות מהתמכרות? יש לזה סיכוי. אבל רק לחודש. כפי שאמר כבר אוגוסטינוס, "אלוהים, רפא אותי מתאוותי - אבל עוד מעט."
קצרצרים
יוטיוב שומרת על מעמדה כאתר הווידיאו הפופולרי ביותר, שמשאיר את המתחרים באבק: 42% מהגולשים האמריקאים שצפו בווידיאו ברשת בחודש ינואר עשו זאת באמצעות יוטיוב. המתחרה הקרובה ביותר, אם אפשר לקרוא לה כך, היא מייספייס, עם 3.7%. יוטיוב רשמה שיא אישי בינואר: יותר ממאה מיליון צופים בארה"ב.
אדובי חוזה שחורות: באזהרת רווח שפרסמה אתמול, היא העריכה שלא תעמוד ביעדי ההכנסות שהעמידה לעצמה לרבעון הראשון, אם כי, בשל קיצוצים נרחבים שעשתה, היא מעריכה שתעמוד ביעד הרווחים.
מיקרוסופט עושה צעדים נוספים כדי להרחיק מעליה את ההאשמות בחריגה מחוקי ההגבלים העסקיים: משתמשים שבודקים את חלונות 7 מדווחים שאחד הפיצ'רים שלה מאפשר שלא להכליל את הדפדפן אינטרנט אקספלורר בין התוכנות שחלונות מפעילה. במקביל, הודיע האיחוד האירופי שהוא מוותר על המעקב הקבוע אחרי מיקרוסופט.
מנכ"לית יאהו החדשה, קרול בארץ, ידועה בכך שהיא אומרת את מה שהיא חושבת. לאחרונה היא הודתה בכנות שהיא מעדיפה את שירות המפות של גוגל על זה של החברה שלה. סביר להניח שזה לא היה היום המאושר בחייהם של צוות שירות המפות של יאהו.
בצעד שנוי במחלוקת, מאפשרת גוגל למנויי שירות הבריאות שלה - שמאפשר להעלות את פרטי המחלות והבעיות הבריאותיות שלהם - לחלוק את פרופיל המשתמש שלהם עם קרובי משפחה וידידים קרובים. אולי זה מועיל לכמה אנשים, אבל הסיכון לדליפת מידע נראה חריג ביחס לתמורה האפשרית.
· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.