להציל את העולם - ולהרוויח כמה ג'ובות
בכנס TED שנסגר בסוף השבוע דיברו על השראה ופילנתרופיה, אבל לא שכחו לספור את המזומן במדרגות
11:5809.02.09
כנס TED
ה־25, שנסגר בסוף השבוע, היה אקלקטי ומרשים כתמיד. הכנס, שנועד להפגיש בין אנשי טכנולוגיה, בידור ועיצוב (ראשי התיבות של TED), הפך לאחד האירועים השנתיים המרתקים בעולם הטכנולוגיה. במסגרת חגיגות חצי היובל לאירוע החליטו המארגנים שכל מרצה יציג משהו חדש: המצאה שלא הוצגה בעבר, סימפוניה שמעולם לא נוגנה וכדומה. ביל גייטס הציג כמה פרויקטים פילנתרופיים. הוא הביא צנצנת של יתושים ופתח אותה בחלל האולם
כדי להמחיש את סכנת המלריה שעדיין מאיימת על העולם השלישי. "אין סיבה שרק העניים יסבלו מזה", הוא צחק.
דיבר על ההבדלים בין קליפורניה למזרח אפריקה. ביל גייטס בכנס TED צילום: cc-by Magnify.net
קשה לחשוב על פער גדול יותר מזה שקיים בין ילדי מזרח אפריקה הגוועים ממלריה לבין המוזמנים של TED, 1,500 אנשים מהשכבות העליונות של העסקים, הבידור, הטכנולוגיה, המדע והשלטון, שמשלמים 6,000 דולר על כרטיס הכניסה.
דיבר על ההבדלים בין קליפורניה למזרח אפריקה. ביל גייטס בכנס TED צילום: cc-by Magnify.net
גם מארגני הכנס מודעים לכך שיש משהו מתנשא ושבע עד גיחוך באירוע נופש של כמה מאות גברים אמריקאים לבנים ועשירים שבו הם מנסים לנווט את עתידו של העולם. דף מיוחד באתר הכנס מוקדש לשאלה "האם TED אליטיסטי?", כשהתשובה היא "כן ולא". המארגנים מציינים שהם מעניקים הנחה ל־20 נציגים מעולמות החינוך והמלכ"רים ומזמינים 30 דמויות מעניינות מהעולם להגיע בחינם.
הכנס משדר אידיאליזם טכנו־היפי של גיקים שמסתכלים בעיניים נוצצות אל העתיד. אבל אחת הסיבות שהוא נהפך לפופולרי כל כך אצל האליטה הסיליקונית היא שהוא תמיד ידע איפה הכסף. זה נכון לא רק לגבי מצגות טכנולוגיות במובהק, כמו מחשב השולחן של מיקרוסופט, Surface, שנחשף שם ב־2007. גם הפילנתרופיה של TED קשורה לרוב קשר הדוק לרווחים אישיים. כשהעתידן חואן אנריקז הרצה בשבוע שעבר על מהפכת הגנטיקה, או כשהמומחה הצבאי פ. ו. סינגר הרצה על רובוטים בשדה הקרב, היה ברור שמדובר לא רק בהצצה מרתקת לעתיד, אלא גם בהצצה אל מנועי צמיחה פוטנציאליים של חברות טכנולוגיה. כנ"ל לגבי ההרצאות הרבות על איכות הסביבה, שמיתרגמות אצל אנשי עמק הסיליקון לתעשיית הקלין־טק.
ניקולס נגרופונטה הציג כאן ב־2006 פרטים חדשים על פרויקט OLPC שלו, שייצר את "המחשב במאה דולר" במיוחד עבור ילדי העולם השלישי. הפרויקט עדיין מקרטע, אבל המילים היפות של נגרופונטה והמחשב שהציג סייעו להצמיח את תעשיית הנטבוקים, שעושה חיל. זה סמל לא רע לגישה של TED, שהיא גם הגישה של חברות כמו גוגל כשהן מדברות על ארגון המידע של העולם או מנסות להתקין שרתי חיפוש מתקדמים בכפרים נידחים באפריקה. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה כדי להציל את העולם, אבל אנחנו גם יודעים שזה צריך להיות רווחי. אולי מגזין "וויירד" סיכם זאת בצורה הכי טובה, כשהגדיר את TED "התשובה הגיקית לוועידת דאבוס".
