הגיע הזמן להתייחס לחדשות ברצינות
הפריצה לחשבון הטוויטר של פוקס ניוז מעידה שלא כל גופי החדשות המשתמשים בכלי רשת טורחים להתייחס אליהם ברצינות
ההאקר שפרץ לאתר המיקרו-בלוגים טוויטר, והניח לחבריו לפרסם הודעות מטופשות בשמם של משתמשים מפורסמים של האתר כמו ברק אובמה ובריטני ספירס, יכול לצפות לתביעה משפטית. חבל שאתר טוויטר עצמו לא יספוג תביעה כזו על חוסר האחריות שלו. על פי וידויו של גור-ההאקרים בן ה-18, שהתראיין אנונימית
כל מה שהיה צריך לעשות הוא לנחש את הסיסמה של אחד מהעובדים הבכירים באתר. הסיסמה לא היתה מורכבת, והוא פשוט הזין ססמאות שונות עד שעלה על הנכונה, בשיטה שמכונה "שימוש בכוח הזרוע" (Brute Force). הוא נעזר בתוכנת הרצת ססמאות, המיועדת בדיוק למטרה זו. באתרים רציניים, נהוג למנוע את האפשרות הזו באמצעות חסימת משתמשים שמכניסים יותר מדי ססמאות אחת אחרי השניה.
אבל חוץ מההאקר ומהנהלת טוויטר, היה מישהו שיצא אפילו יותר רע מהסיפור. זהו אותו המשתמש של טוויטר שהתגלה כפופולרי אפילו יותר מאובמה וספירס: פוקס ניוז. החברים של גור-ההאקרים, שנהרו לטוויטר כדי לנצל את הפריצה, התלהבו בעיקר מהאפשרות לפרסם שטויות בדף הטוויטר של רשת החדשות הידועה בקו הימני שלה.
אפשר להניח שיש במשרדי פוקס ניוז מנעול על הדלת. גם מערכת המחשבים שמשמשת את דסק החדשות מוגנת מן הסתם במנגנון אבטחה. בלי להיכנס לדיון על האמינות של פוקס, הצופים יכולים להניח שהחדשות שמוגשות להם לכל הפחות דווחו על ידי כתב של הרשת. הן לא הומצאו על ידי תיכוניסט משועמם שנקלע למשרד במקרה והחליט לעשות קצת צרות.
עם זאת, לפוקס ניוז ולגופי חדשות אחרים אין שום בעיה להשתמש בכלים אינטרנטיים כמו פייסבוק וטוויטר, שחלקם לא ידועים בטכנולוגיה אמינה, ולדבר מפיהם. זה אופנתי וזה מעניק פרסום חינם - מה רע? מעטים טורחים לבדוק אילו אמצעי אבטחה יש בצעצוע הווב 2.0 החדש.
נכון שלא צריך להגזים בהשלכות של השתלטות על הכלים הללו. אם בדף הטוויטר של פוקס ניוז מופיעה השורה "ידיעה שהגיעה זה עתה: התנקשות בחיי ברק אובמה", בלי שידיעה דומה תפורסם באתר המקורי של פוקס, מעט מאוד אנשים ישוכנעו בנכונות הסיפור - וממילא לפוקס ולטוויטר יידרשו רק דקות לתקן את הבעיה. עדיין, רבים מהפרשנים וגם חלק מגופי החדשות עצמם מתייחסים לאתרים כאלה כאל העתיד של החדשות. אם זה העתיד, לא הגיע הזמן לקחת אותו ברצינות?