עופרת יצוקה למכורי האקטואליה ברשת
מעבר ל־ynet ואתרי החדשות הקונבציונליים, האינטרנט עמוס אתרים שמספקים זוויות אישיות, לעתים מוזרות, המתוספות לעדכונים השוטפים מעזה
מתנדבי היח"צ של המדינה
הישראלים סובלים מחיסרון ברור ברשת. רובם לא נמצאים באזור ההפגזות, והם נאלצים להסתפק בדיווחי העיתונים. "פרום־יזראל" מנסה להשלים את החסר. כותבים אותו כמה מתנדבים, שמנסים לסייע ליחסי הציבור של המדינה.
ובכל זאת, קשה למצוא שם חומר מקורי. אפילו לצה"ל יש טוויטר, שנפתח בחופזה וכמעט אינו מתעדכן. הטוויטר השימושי היחיד הוא "קסאם־קאונט", שנפתח על ידי יזם אינטרנט בשם דן פגין, ומספק דיווחים על כל קסאם שנורה.
ערוץ חדשות הקסאם
ובאמת, נראה שעדיף כי את ההסברה הישראלית יעשו מתנדבים. פגין ואריק פריימוביץ' העבירו את הטוויטר לשלב האבולוציוני הבא שלו: אפליקציית פייסבוק. האפליקציה משתלטת על סטטוס המשתמש שלכם, והופכת אותו לערוץ חדשות קסאמים מקומי. בכל פעם שייפול קסאם, הסטטוס שלכם יתעדכן. המטרה, כותב פריימוביץ' בבלוג שלו, היא "להמחיש את המצב של תושבי הדרום" ל"אנשים מחו"ל".
הזווית האנושית של הגולשים
ובכלל, לישראלים מאוד חשוב להמחיש לאנשים מחו"ל, ומסיבות מובנות. לדובר צה"ל יש אמנם ערוץ וידיאו ביוטיוב, אבל הוא לא נתפס כאמין, ואין לו את אותה "זווית אנושית" שרק גולשים יכולים להציע. האתר "עזרו לנו לנצח", שהוקם על ידי המרכז הבינתחומי בהרצליה עם ארגונים כ־StandWithUs, מבקש מגולשים ישראלים להפיץ ברבים את המסר - בבלוגים, בטוקבקים וביוטיוב. המסר, אגב, נכתב מראש. למקרה שהזווית האנושית תהיה קצת אנושית מדי.
מה שרואים בקטן מכאן, לא רואים משם
דווקא בפליקר יש לישראלים סיכוי רציני יותר. המשתמש בעל השם הבלתי אפשרי "יזראל־ניוז־פוטוס־קום" מספק תמונות של בניינים מחוררי קסאמים.
בניינים מחוררי קסאמים צילום מסך: flickr.com
זה היה יכול להיות מוצלח בהרבה לו אותו משתמש היה מאפשר לגולשים לראות את התמונות כמו שצריך, בלי שחתימתו תתנוסס עליה בענק. קבוצה אחרת, בשם "פשעי המלחמה הטרוריסטיים של הפלסטינים" דווקא מאפשרת לצפות בתמונות כמו שצריך. זה לא תמיד נעים.
הצד הפלסטיני הרבה יותר ויזואלי
היוזר "עזה־ניוז" בטוויטר יספר לכם את הצד הפלסטיני של הסיפור. תוכלו לדעת ש"הצבא הישראלי נכנס עכשיו לבתי פלסטינים באזורים צפופי אוכלוסין. עתה מתחיל מאבק קטלני יותר". "פלסטיני", שחי בעזה, כותב מזווית אישית יותר: "שוב דיברתי עם הדודה בעיר עזה. היא נעשית היסטרית, מתחננת שנעזוב, אבל אין לאן ללכת. הפצצות מטלטלות את העיר. עשן מכסה את השמים".
גלויות נוף מעזה צילום מסך: facebook.com
רגע של פסטורליה מעזה הישנה
הפלסטינים, מצדם, לא בקטע של אנדרסטייטמנט. קבוצת הפליקר "שואת עזה" מציגה את הצד השני של המטבע. תינוקות מוכתמים בדם, חיילים ואנשים בוכים. המלחמה הזו מצטלמת היטב מכל צד, וכל הצדדים יודעים זאת. למרות הרעש, אפשר למצוא רגעים קטנים של כנות: אפליקציית פייסבוק אנכרוניסטית שמספקת תמונות פסטורליות מעזה, לפני ההפצצה; או קבוצה קטנה בפליקר, שמציגה תמונות של תושבי הרצועה. בלי מדים, בלי מגָפון, בלי דובר. רק בני אדם.
