טכנולוגי על הבוקר: ברכותי, אתם רכוש פייסבוק
מי באמת עורך את ויקיפדיה, איך לעבוד בקלילות ובזול על מערכות ביומטריות יקרות, גוגל רוצה את הרעיונות שלכם אבל לא רוצה לשלם, ואתר השמועות דבקה נופל קורבן להתקפת האקרים
פייסבוק מסמנת טריטוריה (קרי: משתינה על המשתמשים)
ביום רביעי, בזמן שכולם התכוננו נפשית להנגאובר הראשון של 2009 ואף אחד לא שם לב מה קורה, הגישה פייסבוק תביעה צווחנית במיוחד כנגד הסטארט-אפ Power.com. החברה הקטנה והאומללה הואשמה בפגיעה בסימנים רשומים של פייסבוק, בתחרות בלתי חוקית, וב"גרימת נזק בלתי הפיך ובלתי ניתן לחישוב" לפייסבוק.
מה הבעיה של פייסבוק עם פאואר? ובכן, פאוור הוא אגרגטור שמאפשר למשתמש לעבור בו זמנית על כל הרשתות החברתיות שלו. המשתמש מוסר לפאוור כמה פרטים הכרחיים – שם משתמש וסיסמה – ופאואר מושך באמצעותם את כל הפרטים עליו משל רשתות חברתיות.
קבלו את הבעלים החדש שלכם. מרק צוקרברג, מייסד (?) פייסבוק צילום: בלומברג אז מה הבעיה? הבעיה היא שפאוור הופך את הביקור בפייסבוק לבלתי הכרחי. המשתמש מקבל את כל המידע שהוא צריך מפאוור. מה שאומר שהמודל הכלכלי של פייסבוק, שעומד גם כך על כרעי תרנגולת שחופה, מתמוטט: המשתמש לא מקבל אפילו הזדמנות להתעלם מהפרסומות שפייסבוק מציגה בדף שלו.
הדבר המעצבן באמת בתביעה של פייסבוק הוא הטענה שהמידע שאוסף פאוור, ברשותו המלאה של המשתמש, שייך לפייסבוק. הפרופיל שלך, עולה מטענת פייסבוק, הוא לא תוכן שתרמת בעצמך, ששייך לך, ושיש לך זכות כאדם בוגר להחליט מה לעשות בו; הוא שלה. כשאתה מרשה לאתר אחר לראות אותו, אתה פוגע בה. ואם זו לא סיבה למרד משתמשים, אני לא יודע מה כן.
מי באמת עורך את ויקיפדיה?
סו גרדנר, מנכ"לית ויקימדיה – המוסד-ללא-כוונת-רווח-לכאורה שעומד מאחורי ויקיפדיה – יכולה לנשום לרווחה: את ה-160,000 דולרים שלה היא תמשיך לקבל גם ב-2009. מסע ההתרמות של ויקיפדיה עבד, והקרן גייסה כ-6,200,000 דולרים, 200 אלף יותר מהרף שהציבה לעצמה.
כחלק ממסע גיוס הכספים, טען מייסד ויקיפדיה, ג'ימי "ג'ימבו" וויילס, שוויקיפדיה נכתבת למעשה על ידי מספר מצומצם מאד של אנשים – 1,400, ליתר דיוק, או כשני אחוזים מכלל הכותבים. לדבריו, כ-1,400 איש אחראים לכ-73.4% מהתוכן של ויקיפדיה, ויש לתת להם את הכבוד המגיע להם.
שזה נחמד, אבל לא נכון. ג'ימבו התבסס לצורך הנתונים על מספר העריכות שמבצע משתמש ממוצע מול משתמש כבד בטקסט. הנרי בלודג'ט מ-Silicon Alley Insider השקיע זמן, מאמץ וכסף והגיע למסקנה שאמנם, אותם 1,400 אחוזי האובססיה אחראים לחלק הארי של העריכה, אבל רוב מוחלט של הכתיבה מתבצעת על ידי אנשים שאינם משתמשים "כבדים". כלומר, מגיע אדם, כותב ערך ראוי על נושא שהוא מבין בו – ומיד עטה על הערך להקת העורכים של ויקיפדיה ומתחילה להתאים את הערך לסטנדרטים של האנציקלופדיה. תוך כדי עריכה, הלהקה עורכת אלפי שינויים מינוריים למדי בטקסט – אבל רק לעיתים נדירות מוסיפה ולו מילה אחת של תוכן מקורי. ומה לעשות, למרות שיש צורך בעורכים, הכותבים עדיין חשובים יותר.
סלוטייפ: 234,785, מערכות ביומטריות:0
באוגוסט, נזקק מומחה אבטחת המחשבים חרון ואן בק לקורא כרטיסים סטנדרטי (בעלות 40 ליש"ט), לשני שבבים (10 ליש"ט כל אחד), לתוכנה שכתב בעצמו ולשעתיים עבודה כדי לפרוץ את מערכת הזיהוי הביומטרית של בריטניה, שעלותה ארבעה מיליארדי ליש"ט.
עכשיו מסתבר שהוא עבד קשה מדי והשקיע יותר מדי כסף. בסוף השבוע עצרה משטרת ההגירה היפנית תושבת דרום קוריאה, שגורשה מיפן ב-2007 למשך חמש שנים. אז מה היא עשתה ביפן? ובכן, היא הצמידה נייר דבק לאצבעותיה.
מה? מסתבר שמערכת האבטחה בנמל התעופה בטוקיו, כיאה לאומה שמדע בדיוני הוא כבר שנים חלק מהיומיום שמה, היא ביומטרית לחלוטין. אם המערכת זיהתה את טביעות האצבע שלך – ברוך הבא. האשה הצטיידה בדרכון מזויף, הצמידה נייר דבק לחלקים המסוכנים של האצבעות, הושיטה אותן למערכת – וזו התבלבלה כל כך עד שמיד אישרה את כניסתה.
עלות המערכת: 64 מיליוני דולרים. עלות הסלוטייפ: כמה גרושים. אבל אולי שווה להשקיע בתעשיית הסלוטייפ: משטרת ההגירה היפנית אישרה בחוסר רצון את העובדה שכנראה שאלפים רבים של תושבים זרים השתמשו בשטיק הזה. לידיעת משרד הפנים, שתמיד נלהב להשתמש במערכות שכבר כשלו.
גוגל עוברת למיקור-המון
המשבר הכלכלי לא פוסח על גוגל: ארוחות מקוצצות, המהנדסים גילו שאמנם יש להם עדיין 20% זמן פנוי בשבוע אבל גוגל לא תעזור להם לעשות איתו משהו – ועכשיו מתקבל הרושם שגוגל החליטה שאולי יש לה יותר מדי מהנדסים.
החברה פתחה בלוג – Google Products Ideas – שבו מתבקשים הגולשים לתת לחברה את מיטב תובנותיהם ורעיונותיהם המבריקים, והיא בתמורה מבטיחה לפתח את המוצלחים שביניהם, לעשות מהם הרבה מאד כסף, ולהשמיע צעקות "X הוא בחור כארז" אם הרעיון של X יצליח.
כלומר, גוגל רוצה שתעשו לה כסף, אבל לא רוצה לשלם על זה. והבעיה היא שיש פראיירים – הרבה מהם – שיפלו בפח הזה. מה, אומר לעצמו המתכנת-המתוסכל-לעתיד, השם שלי יגיע למזכר שיונח על שולחנו של סרגיי ברין? קחו 800 שעות עבודה!
לתופעה הזו קוראים Crowd Sourcing, מיקור המון בעברית, והיא המקבילה של ראשית המאה ה-21 לשוברי השביתה של המאה ה-20: אנשים שעובדים בזול (מאד, במקרה הזה – חברות אחרות מבטיחות לעיתים אבטיפוס של המוצר שהגה המשתמש) ושוברים את מטה לחמם של אנשים שעדיין עובדים. התשובה פשוטה מאד: במקום להזות על סרגיי ברין שקורא מזכר, חשבו על סטיב באלמר. הייתם עובדים בשבילו בחינם? בדיוק. אז למה עבור ברין כן?
אחחח, האירוניה
האקרים ערבים מתוסכלים עובדים שעות נוספות כדי להפיל את מיטב אתרי הרשת הישראלית. לא תמיד הם בוחרים את המטרה הנכונה: הם תקפו, למשל, את "שגרירות סאנידייל בישראל", אתר מעריצי באפי הישראלים. הסיבה: יש לו "שגרירות" ו"ישראל" בשם.
מטרה לא נכונה אחרת היא תיק דבקה: מנהלי האתר טוענים, במייל שהופץ למנוייו, שהגישה לאתר חסומה מאז שבע בערב אמש בשל התקפת האקרים. בעת כתיבת הטור, נראה שההתקפה נמשכת. במקרה הזה, נראה שדבקה נפלו קורבן לקמפיין המוניטין המנופח שלהם עצמם.
דבקה מתיימר להחזיק במקורות מודיעיניים, והצליח להוציא לעצמו שם כזה ברחבי העולם. אבל, איך לומר, הרקורד שלו בתחום לא משהו. אורן פרסיקו מהעין השביעית עלה על מקרה מביך במיוחד: שעות ספורות לפני ההתקפה של חיל האוויר על עזה, בשבת שעברה, פרסם האתר ידיעה פסקנית, שכותרתה היא "בוטל מבצע צה"ל ברצועת עזה". כשהפצצות החלו ליפול, העלים דבקה בזריזות את הידיעה. אלא שהאקרים ערבים, למרבה הצער, לא קוראים את פרסיקו.
קצרצרים
התקפות פישינג מגיעות גם לטוויטר. אז אם אתם רואים הודעה שמובילה אתכם לאתר מצחיק, ושאמורה להוביל אתכם לדף הראשי של טוויטר, עשו לעצמכם טובה ואל תלחצו על הקישור.
פייסבוק מסרבת להיכנס ללחץ מההמון הזועם של אמהות מניקות, הדורשות להפסיק ולתייג תמונות הנקה כפורנוגרפיה, והיא הודיעה שאין לה כל כוונה לשנות את מדיניותה – למרות מחאתם של 11,000 משתמשים. היי, המשתמשים הם הרכוש שלה, אז מה אכפת לה?
מיקרוסופט הודיעה שמשבר הזון – שבו הפסיקו מיליוני מכשירים לפעול עקב תקלה שלא הצליחה לזהות את היום הנוסף ב-2008, שהיתה שנה מעוברת – נפתר, וכי להוציא מקרים בודדים כל המכשירים שבו לפעולה סדירה בראשון בינואר.
אפל רשמה פטנט משונה למדי: כפפה שמיועדת לאפשר להשתמש בצג מגע גם במזג אוויר קפוא. החברה ציינה, בחוכמתה, כי שימוש בכפפות רגילות על צג מגע יכול להוביל לתסכול מצד המשתמש – אבל הסרת הכפפה תוביל גם היא לתסכול דומה. על כן – קבלו את הכפפה הרגישה. המוצר טרם פותח, אבל פטנט כבר יש.
אחד הנתונים המשונים ביותר של 2008 הוא שחלה עליה חדה – של כמאה אחוזים – במכירת תקליטים במהלך השנה. כן, תקליטים – הדבר הישן ההוא מוויניל. ב-2007 נמכרו כ-988 אלף מהם; ב-2008, 1.88 מיליונים.
- "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS "טכנולוגי על הבוקר"
