חקיקה מטרידה נגד הטרדות
חוק במיזורי אוסר על בריונות באמצעים אלקטרוניים, וכבר הביא לכתב אישום נגד חשודה בשליחת SMS פוגעני. נראה שכדי להעליב מישהו במיזורי עדיף לשלוח מכתב
אחת הנתבעות הראשונות
כדי להבין את המצב האבסורדי הזה צריך לחזור אחורה, להתאבדות המפורסמת של מייגן מייר בת ב-2006. אשה בשם לורי דרו החליטה ככל הנראה להתנקם במייר בת ה-13 על כך שרבה עם בתה. דרו פתחה פרופיל פיקטיבי ברשת החברתית מייספייס, שם התחזתה לתיכוניסט נאה, והשתמשה בפרופיל כדי לחזר אחרי מייר. לאחר שמייר התאהבה בנער הפיקטיבי, דרו כתבה בשמו הודעת נאצה ארוכה, שבה בין השאר איחלה למייר להיעלם. מייר תלתה את עצמה.
המשטרה חקרה את דרו, זנחה את המקרה מחוסר ראיות, וחקרה את דרו שוב רק כשהתעורר גל נוסף של רעש בתקשורת. בסופו של דבר הוגש כתב אישום נגד דרו – אבל רק על עבירת מחשב, שכן לא נמצא סעיף בחוקים נגד הטרדה שמתאים למקרה. תושבי מיזורי מחו על האימפוטנציה של הרשויות, במיוחד הורים זועמים שגם הילדים שלהם ספגו סוגים שונים של רשעות באינטרנט. המחוקקים הקשיבו בצייתנות ושינו את חוקי מיזורי כדי למנוע טרגדיות נוספות כמו זו של מייגן מייר.
הבעיה היא שהחוק החדש מנסה לחסל בעיה קטנה עם פצצה גדולה מאוד. במיוחד עם הפוביה הציבורית מהאינטרנט, קל לדמיין ניצול שלו לרעה. כל מי שקילל, החרים ואיים עשוי לשמוע נקישה של שוטר בדלת, בתנאי שעשה זאת באמצעות טלפון סלולרי או מחשב. אם ניקול וויליאמס הזועמת מוגדרת כפושעת, אולי כך גם הרבה מאוד מילדי וצעירי מיזורי.
הטרדה באינטרנט היא לא בדיחה, במיוחד כשמדובר בילדים. מי שפעם לעגו לו בבית הספר, חוזר כעת הביתה ומגלה שמחרימים אותו גם במייספייס ופותחים קבוצות נגדו בפייסבוק. התחושה של הלבנת פנים ציבורית, וההרגשה שאין לאן לברוח, ודאי קשות לילדים. בתי מחוקקים רבים בארה"ב ומחוץ לה דנים בדרכים להגן על ילדים ברשת. נקווה שהם ימצאו פתרון קצת יותר חכם.