האמריקאים לישראלים: התחברו לכבלים
מפגש סגור בין חברות הייטק ישראליות לבין נציגי תעשיית הכבלים האמריקאית מאטלנטה עורר את זכרונותיהם המרים של הישראלים שכבר ניסו ונכוו. עכשיו, אומרים האמריקאים, זה הזמן לנסות שוב
חברות כבלים הן לא מה שחשבתם. בארצות הברית ספקיות ענק של תשתיות כבלים כמו קומקאסט וקוקס עוברות בהדרגה למודל המשלב רשתות תקשורת מסוגים שונים, ובעיקר מובילות את מהפכת האלחוט בדור הרביעי - תקשורת נתונים אלחוטית בפס רחב.
חברת הכבלים הגדולה בארה"ב, קומקאסט, המחזיקה ב-24.5 מיליון משתמשים, תקים תשתית לאספקת תקשורת ווימקס, שתהווה את תשתית התקשורת האלחוטית הגדולה ביותר בארה"ב, בשיתוף עם ספרינט-נקסטל, טיים-ורנר, גוגל ואינטל. חברת קוקס, ספקית הכבלים השלישית בארה"ב עם 5.4 מיליון משתמשים, קיבלה לאחרונה זיכיון להפעלת רשת אלחוטית בדור הרביעי, שתפעל ככל הנראה בתקן LTE, תקן שאושר רק לאחרונה, ומהווה מתחרה לתקן הווימקס.
על פי נתונים שהוצגו לאחרונה בידי לשכת המסחר הישראלית-אמריקאית, 75 מיליון מנויים מחוברים כיום לתשתיות הכבלים בארה"ב, חדירה של 58% מכלל בתי האב במדינה. תעשייה זו עוברת מהפכה טכנולוגית אחת לשנתיים-שלוש והוצאותיה בתחום התשתית גבוהות. מתוך 75 מיליון המנויים, 32 מיליון מחוברים גם לתשתיות משלימות כגון טלפוניה ואינטרנט. עד אמצע 2008 הצטרפו 33.5 מיליון לקוחות לשירות האינטרנט המהיר בכבלים (HIS). שירותי טלוויזיה בלוויין (DBS) דווקא נמצאים בהאטה יחסית ורשמו השנה שיא שלילי בגידול במספר המצטרפים.
תעשיית התוכן הטלווזיוני מייצרת לא פחות מזומנים. לספקיות התוכן הבולטות בכבלים בארה"ב - ערוץ דיסקברי, ערוץ הספורט ESPN, ערוץ החדשות CNN וערוץ הבידור TNT - כ-90 מיליון מנויים כל אחת, המתבססים על תשתית הכבלים או הלווין.
מצד שני, קשה לשכנע את החברות הישראליות שניסו להשתלב בתעשיית הכבלים האמריקאית, שאכן מדובר בהזדמנות עסקית משתלמת. למעשה, כמעט כל שחקן ישראלי שניסה את מזלו בתחום בארה"ב - נפגע. חברות כגון רזולוט נטוורקס, ואיו וביגבנד זכו לעדנה כאשר חתמו על עסקאות ענק עם קוקס או קומקאסט בשנים 2005 ו-2006, אך התחרות הגדולה בענף החלישה אותן. רזולוט פיטרה את מרבית עובדיה וכך גם ואיו, וכיום שתיהן פעילות במתכונת מצומצמת. רזולוט נמכרה בתחילת השנה במחיר הפסד של 2 מיליון דולר לאחר שהושקעו בה 32.8 מיליון דולר, לפי IVC.
מגי בלוויל: "חוקי המשחק בארה"ב משתנים" צילום: יונית עמר
"לעשות שיעורי בית לפני שמגיעים לשוק האמריקאי"
במפגש סגור שהתקיים אתמול (ג') בחברת רד, כונסו מנהלי חברות הייטק ישראליות, ושטחו את הבעיות שבהן הם נתקלים בבואם לשוק האמריקאי. מולם עמדה מגי בלוויל, בכירה לשעבר בענקית הכבלים קוקס (Cox Communication). בלוויל מבקרת בישראל בימים אלה במסגרת משלחת אנשי עסקים מאטלנטה, ובחסות לשכת המסחר ישראל-ארה"ב. מסביבה ישבו מנהלים מחברות כגון BATM, סקופוס, ג'יאנט-סטפס, ואיו וסייפקום. "חברות הכבלים האמריקאיות שמרניות", אמר אבנר קול מחברת ואיו. "לא מנהלים אותן אנשים טכנולוגים, כפי שקורה בחברות טלקום, ולכן החברות הישראליות, שהן בדרך כלל קטנות וחדשניות, זוכות תחילה לתגובות חמות ולאחר מכן לתחרות דוחקת".
"על החברות הישראליות לעשות שיעורי בית לפני שהן מגיעות לשוק האמריקאי", אומרת מגי בלוויל, שמסלול הקריירה שלה כולל את ענקיות התקשורת וורייזון, קוקס, וצ'רטר. "הן צריכות להכיר את הלקוחות ואת מקבלי ההחלטות המרכזיים. בלי נגישות לאנשי מפתח, זה יהיה קשה כפי שזה היה לכם בעבר". בלוויל לוקחת חלק פעיל בפתיחת דלתות עבור חברות ישראליות. היא חברה בלשכת המסחר הישראלית-אמריקאית ומקורבת לצמרת תעשיית התקשורת האמריקאית. "ארה"ב היא ארץ מובטחת לחברות מתחומים רבים וכרגע מתרחשת שם מהפכה", אמרה בלוויל. "יש דרישה לטכנולוגיות חדשות שמתורגמות להיקפים גדולים של פריסה ומכירות. חוקי המשחק בארה"ב משתנים: הספקיות צריכות להציע שירותי העברת מידע מהירים יותר ובעלי נפח גדול יותר בשביל לשרוד, אפשרויות גישה מגוונות יותר כגון VOD, אלחוט ואינטרנט ותכנים רבים ומגוונים יותר".
"חברות אמריקאיות נכשלות בארה"ב לא פחות מהישראליות, וזה עוד ללא מחסום השפה", אמר טום גלסר, ראש לשכת המסחר הישראלית-אמריקאית, ממארגני משלחת אנשי העסקים מאטלנטה. "הטעות של החברות הישראליות היא שהן ניסו לגשת לשוק האמריקאי ישירות במקום להסתמך על אנשי קשר, כגון לשכת הסחר או קרן בירד, להם מומחיות בשטח. נגמרו הימים שבהם מתקשרים לדוד שלמה רק בגלל שהוא גר בברוקלין".
אנשי המשלחת מאטלנטה מייצגים ריכוז גבוה יחסית של חברות הייטק מובילות, בהן בלסאות' ו-AT&T - חברת הטלקום הגדולה בארה"ב, קוקס - חברת הכבלים השלישית בגודלה בארה"ב, חברת התכן הגדולה Turner, והחברות יבמ, סיסקו, TTI, אמדוקס ארה"ב, חברת התרופות GSK, קימברלי-קלארק, קוקה-קולה, UPS ואקסנצ'ר. אטלנטה נמצאת במקום החמישי בריכוז חברות מרשימת הפורצ'ן 500 של המגזין פורבס בארה"ב.
