דואר אדום ועידות

תשעה טריקים לצילומים טובים יותר

איך לדאוג שאף אחד לא ימצמץ, מתי כדאי להשתמש בפלאש וכיצד תחתכו את התמונה בלי לפגוע בפרטים. הכירו את הטיפים הטכניים הקטנים שיסחטו מכל תמונה את המקסימום

רן יניב הרטשטיין 17:1910.12.08

שכחו מקומפוזיצה וכלל שני השלישים. אל תחשבו על אלכסוניים או על קו האופק. התעלמו מהפרספקטיבה ומנקודת ההתכנסות. אל תנסו להנחות את עיני המתבונן בתמונה ואל תשקיעו יותר מדי במסגור. רובנו לא רואים בצילום צורת ביטוי אמנותית - זו פשוט שיטה טובה לתיעוד זכרונות חזותיים.

מה שאתם מגדירים "כתמונה טובה" תלוי בציפיות שלכם. בתמונה הקבוצתית של הילדים במסיבת יום ההולדת בגן, ניסיתם למסגר את התמונה בצורה מעניינת או שהתרכזתם בעיקר בלתפוס תמונה אחת בה כולם מסתכלים על המצלמה ומחייכים? בתמונות מהנופש בטורקיה, חשבתם יותר על זווית צילום יצירתית או על השמש הבוהקת שתשרוף לכם את הרקע? כשאתם מצלמים חברים בבית, אתם טרודים יותר לגבי המיקום שלהם ביחס למרכז התמונה או לגבי היכולת שלכם להחזיק את המצלמה יציבה מספיק בשביל לצלם בלי פלאש?

אחרי שיהיו באמתחתכם כמה טריקים טכניים פשוטים, אפילו כאלה שלא ממש קשורים לתהליך תכנון התמונה, תדעו להתמודד בהצלחה עם כל המצבים הנ"ל ועם מצבים אחרים, ולצלם תמונות מוצלחות יותר. אז, תוכלו להתפנות לחשוב על התמונות עצמן.

צלמו הרבה, שמרו מעט

כפתור להפעלת מצב Burst במצלמה של Canon. ייתכן שבמצלמה שלכם תצטרכו להפעיל את מצב הצילום הרציף דרך אחד התפריטים צילום מסך: canon.com

ידוע שצילום דיגיטלי לא עולה כסף, אבל צלמים רבים שוכחים את העובדה הזו אחרי הצילום הראשון של כפות הרגליים מיד עם שליפת המצלמה מהאריזה. אם כבר טרחתם להוציא את המצלמה מהכיס ולהרים אותה לעין, אל תסתפקו רק בתמונה אחת.

כמעט כל המצלמות הדיגיטליות מהשנים האחרונות תומכות בצילום במצב Burst או Continuous Shooting, בו המצלמה תמשיך לשמור תמונות נוספות כל עוד כפתור הצילום לחוץ. כמות התמונות שאפשר לצלם במצב זה וקצב הצילום משתנים בין מצלמה למצלמה (וגם מהירות כרטיס הזיכרון משפיעה), אבל המינימום המקובל הוא שלוש תמונות במספר שניות.

עיינו בהוראות השימוש כדי להפעיל את מצב הצילום הרציף. במצלמות רבות ישנו כפתור ייעודי עם ציור של ערימת תמונות מונחות אחת על השניה, שעובר בין מצבי הצילום הרציף השונים.

אם המצלמה מאפשרת זאת, השאירו אותה במצב זה באופן קבוע. במיוחד כשנושא התמונה הוא בני אדם, צילום מספר תמונות ברצף מהיר יגדיל את הסיכויים לקבל תמונה טובה יותר, ובמקרים רבים התמונות הכמעט-זהות מחמיאות זו לזו כשהן מוצגות יחדיו. כשתשבו עם התמונות מול המחשב, יהיה קל יותר לסנן עשרות תמונות דומות מאוד כדי למצוא מביניהן את התמונה האחת המושלמת, מאשר לנסות לשחזר את התמונה המושלמת שכלל לא צילמתם.

בעת קניית מצלמה דיגיטלית חדשה, אפשר להתייחס למהירות הצילום הרצוף כאחד הקריטריונים בתהליך הבחירה. קצב צילום של 1.5 עד 2 תמונות בשניה נחשב טוב, ועם כרטיסי זיכרון מהירים, מצלמות רבות מאפשרות להמשיך לצלם בקצב מעט איטי יותר ללא מגבלה - מלבד מגבלת נפח האחסון.

צילום בחושך

במקום חצובה, הניחו את המצלמה על משטח ישר והפעילו את הטיימר לצילום עצמי כדי למנוע רעידות. תמונה זו צולמה בחשיפה איטית כשהמצלמה היתה מונחת על גדר אבן, אחרי החשיכה - שימו לב לאורות בחלונות הבתים צילום: רן יניב הרטשטיין

כלל אצבע לגבי תאורה חלשה הוא שבלי ציוד מתאים ויקר למדי, פשוט לא תוכלו לשחזר בתמונה את מה שאתם רואים בעיניים. כדי להצליח לצלם בחושך, המצלמה תאריך את זמן החשיפה (הזמן בו הצמצם פתוח והחיישן חשוף לאור) כדי להספיק להכניס יותר אור לתמונה. מכיוון שהחיישן ישמור את כל מה שהוא רואה בזמן הזה, המצלמה צריכה להיות יציבה לחלוטין - אחרת התמונה תהיה מטושטת ומרוחה.

בהעדר חצובה, כדי לייצב את המצלמה, מקובל להניח אותה על משטח מאוזן כלשהו. לדוגמה, כדי לצלם תמונות משפחתיות בתוך הבית מבלי להשתמש לפלאש, אפשר לצופף את הקרובים על הספה ולהניח את המצלמה על הטלוויזיה; לצילום תמונות של נוף לילי אפשר להניח את המצלמה על אדן החלון.

אבל עצם הנחת המצלמה לא מספיקה. אפילו הלחיצה העדינה ביותר על כפתור הצילום תגרום לרעידות שתקלקלנה את התמונה. הסוד הוא להשתמש בטיימר לצילום עצמי ולעזוב את המצלמה מיד אחרי הלחיצה, וכך לתת לה מספר שניות כדי להתייצב לפני הצילום עצמו.

אם אין לכם אפשרות להניח את המצלמה, יש פתרון אחר לרעידות שנגרמות על ידי הלחיצה על כפתור הצילום: מצב הצילום הרצוף. מלבד הכללים הרגילים לייצוב המצלמה - הצמדת הידיים לגוף, עצירת הנשימה וכו' - הפעילו את מצב הצילום הרציף לפני הצילום, והמשיכו ללחוץ בעדינות אך בתקיפות על כפתור הצילום מבלי להזיז את האצבע. הלחיצה תרעיד את המצלמה והתמונה הראשונה בדרך כלל תהיה מרוחה ומטושטשת, אבל המצלמה תתייצב במהרה והתמונות הבאות כבר תהיינה חדות בהרבה.

דעו מתי להבזיק

האור הקשה של השמש היה מאחורי נושא התמונה - הפלאש סיפק מקור תאורה נוסף והתוצאה הסופית יצאה מאוזנת צילום: רן יניב הרטשטיין

ככלל, צילום עם הפלאש במצלמה קומפקטית רגילה לא מניב תוצאות טובות. נושא התמונה נראה שטוף אור ושטוח, והרקע נעלם בצללים. מומלץ להשתמש בטכניקות לצילום בתאורה חלשה ולהמנע משימוש בפלאש, אבל במצבים מסויימים הפלאש דווקא יכול להציל את התמונות שלכם, אפילו בעת צילומי חוץ בשעות היום.

במקום לחשוב על הפלאש כתאורת חירום לחדרים חשוכים, חשבו עליו כאביזר משלים לסביבות מוארות היטב. אם הנסיבות מחייבות להציב את נושא הצילום עם מקור אור חזק וקשה מאחוריו (לדוגמה, שמש הצהריים יוצרת אור בהיר מאוד וצללים חדים מאוד), הרקע יצא מואר היטב אבל נושא התמונה יראה חשוך ומוצלל. אם תאריכו את זמן החשיפה כדי לפצות על כך, נושא התמונה יהיה ברור ומואזן אבל הרקע יהיה שטוף אור או אפילו לבן לגמרי.

הפתרון במקרה זה הוא להפעיל את הפלאש כדי להאיר את נושא התמונה מקדימה. כך תקבלו חשיפה מאוזנת ואחידה הן של הרקע והן של הנושא. עיינו בהוראות השימוש כדי להפעיל את הפלאש ידנית - ברוב המצלמות יהיה כפתור ייעודי עם סמל של ברק להחלפת מצבי הפלאש השונים.

בעת צילום בתאורה חלשה, אפשר בכל זאת להשתמש בפלאש ולקבל תוצאות מעניינות - במצב Slow Synchro, שרוב המצלמות תומכות בו. צילום במצב Slow Synchro מתחיל בחשיפה איטית שמאפשרת לשמור יותר פרטים מהרקע מרוחק, ומסתיים בהפעלת המבזק, כדי שמאיר את נושא התמונה הקרוב למצלמה, וכך חושף אותו היטב "ונועל" אותו במקום.

החשיפה האיטית מחייבת לשמור על המצלמה יציבה, אלא אם כן תכננתם ליצור אפקט של רקע מטושטש בכוונה. בכל מקרה, הפעלת הפלאש בתום החשיפה גורמת לכך שהעצמים הקרובים ביותר למצלמה בדרך כלל לא יהיו מטושטשים מדי.

רחב מדי? גבוה מדי?

התמונה המקורית היתה רחבה מכדי להדפיס בפרופורציות המקובלות - עם Rsizr, דחסנו את הקומפוזיציה מבלי לפגוע באיכות התמונה במספר לחיצות בודדות צילום: רן יניב הרטשטיין

אם אתם רוצים להדפיס או לפרסם ברשת תמונה אבל פשוט לא מצליחים לחתוך אותה בממדים הרצויים מבלי לאבד חלק חשוב מהנושא - לדוגמה, אם שני אלמנטים חשובים בתמונה נמצאים בשני הצדדים הקיצוניים שלה - תוכלו לדחוס או למתוח אותה אוטומטית באמצעות טכנולוגיה שנקראת Seam Carving, ושהדרך הקלה ביותר להסביר אותה היא שמדובר בקסם.

באתר Rsizr תוכלו להעלות תמונה ולשנות את הפרופורציות שלה פשוט על ידי גרירת הקצוות לרוחב או לגובה הרצוי, בלי שום נסיון גרפיקאי. מאחורי הקלעים, האתר יזהה את נושא התמונה, וידחס את הרקע תוך שמירה על העיקר; מלבד מקרים קיצוניים, צופה מזדמן יתקשה לנחש שהתמונה הסופית עברה ריטוש מסיבי כל כך. גם הגרסה האחרונה של Photoshop כוללת כלי לשינוי פרופורציות בטכנולוגיה זו.

תגידו גבינה

שילוב שתי תמונות קבוצתיות בהן רק חלק מהילדים הסתכלו על המצלמה לתמונה אחת מוצלחת באמצעות Photomerge Group Shot ב-Photoshop Elements צילום מסך: adobe.com

אם צילמתם מספר תמונות של אותו נושא אבל אף אחת מהן היא לא בדיוק מה שרציתן - לדוגמה, אם צילמתם ברצף מספר תמונות של קבוצת אנשים, אבל לא הצלחת לתפוס תמונה אחת בה כולם מסתכלים על המצלמה ומחייכים - נסו לשלב את כולן לכדי תמונה אחת מוצלחת.

גרסאות אחרונות של Photoshop ו-Photoshop Elemenets (המהדורה הביתית הזולה יותר) מציעות תכונה בשם Photomerge, שמשלבת מספר תמונות דומות לכדי תמונה אחת באופן כמעט אוטומטי. אחרי טעינת מספר תמונות דומות וסימון החלקים הרצויים מכל תמונה, Photomerge תעשה את כל העבודה הקשה בשבילכם ותיצור שילוב חלק ומדויק בין כל התמונות שבחרתם.

עם קצת ניסיון, תוכלו להשתמש בכלי זה גם כדי לסלק תיירים שתעו לתוך התמונה, למחוק ציפורים או מכוניות שחלפו מול העדשה, ועוד - בתנאי שצילמתם מספיק תמונות דומות של אותו הנושא.

עשו זאת בעצמכם

למרות שכל השיטות הנ"ל יאפשרו לכם להפיק תוצאות טובות גם עם מצלמה זולה וללא ציוד ייעודי, תוכלו לשפר אותן עוד יותר בהשקעה מינימלית אם תצרו את ציוד הצילום שלכם בעצמכם. השיפורים הקלים ביותר שתוכלו לעשות קשורים ליציבות המצלמה ואיכות הפלאש - כדי לשפר משמעותית את איכות התמונות שתצלמו בתאורה חלשה.

הבעיה העיקרית עם הפלאש המובנה במצלמה קומפקטית היא האור הקשה שהוא מפיק. המבזק יוצר צללים חדים ולא מחמיאים, גורם לבוהק בפניהם של מצולמים ובדרך כלל משחית את גוון עורם, ומקצין את הניגודיות בין נושא התמונה לרקע, שלעיתים נותר פשוט שחור לגמרי. חלק מהבעיות האלה הן פשוט תופעות לוואי של אופן הפעולה של הפלאש ואין להן פתרון אחר מלבד להדליק את האור. לבעיה החמורה ביותר, האור הקשה והחד, אפשר לתת מענה באמצעות אביזרים פשוטים מתוצרת בית.

יש שתי אפשרויות לפיזור האור של הפלאש בצורה כזו שתמנע את הבוהק על פני המצולמים והצללים הקשים מאחוריהם. בצילום בחדרים קטנים, אפשר לכוון את הפלאש לתקרה במקום ישירות על המצולמים, ולהאיר אותם באמצעות האור העדין והמאוזן יותר שישתקף חזרה למטה. אם אין אפשרות לכוון את הפלאש, אם אין בנמצא תקרה שתחזיר את האור, או אם האור שחוזר לא מספיק כדי להאיר את הנושא, אפשר להשתמש בדיפיוזר, שמכסה את הפלאש ומפזר את האור שלו בצורה אחידה ונעימה יותר, בדיוק כמו אהיל על מנורה. כל אחד משני מהפתרונות האלה יניבו שיפור ניכר כמעט בכל התמונות שתצלמו בתאורה חלשה.

דיפיוזר ביתי אפשר ליצור ממרכיבים פשוטים כמו מיכל פילם ישן, חפיסת סיגריות, שקית של שואב אבק, קרש חיתוך של IKEA, ועוד. כל חומר לבן ושקוף למחצה יעשה את העבודה הנחוצה של פיזור האור האלים של הפלאש המובנה. סביר להניח שחיטוט במגירות המטבח או חדר העבודה יגלה עוד מגוון אפשרויות אחרות ליצירת דיפיוזר.

כיוון הפלאש לתקרה הוא מעט מורכב יותר, במיוחד במצלמות קומפקטיות בהן הפלאש הקטנטן מוטמע בגוף המצלמה. לפי ההוראות במדריך זה, תוכלו לאלתר התקן מנייר אלומניום, מעט קרטון וסרט הדבקה.

אם אתם עדיין מתעקשים להמנע משימוש בפלאש, יש כמה פתרונות זולים וקלים במיוחד לייצוב המצלמה בעת הצילום. במקום חצובה, השתמשו בבקבוק מים מלא עם פקק מותאם. במקום מייצב תמונה חיצוני, השתמשו בחוט שבקצהו משקולת קטנה.

למדריכים נוספים - לחצו כאן