דואר אדום ועידות

טכנולוגי על הבוקר: אפל לא מבינה למה מאמינים לה

סאגת ה(אי) רכישה של יאהו נמשכת, הביוגרף של מרדוק טוען שמשתמשי מייספייס "מפגרים" ו"תולעים", יוטיוב ונינג מטהרים אתריהם מתוכן אירוטי, ולשני שליש מהמפרסמים אין עניין בפייסבוק

תגידו, אתם דפוקים? אשכרה האמנתם לנו?

עוד יום, עוד מיצג שווא של אפל: לאחר שבבריטניה כבר הוסרו שתיים מן הפרסומות שלה לאייפון, מתוך תפיסה מיושנת שהן שקריות בעליל ולכן פסולות, הודיעה אפל לאחרונה לבית משפט אמריקאי שבטח, היא משקרת, איזה שאלה. והאשם הוא הלקוח, אלא מה.

אמת בפרסום? איזה רעיון... משונה. מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס צילום: בלומברג

תביעה ייצוגית, אחת מני רבות. טוענת שאפל הונתה את הלקוחות כאשר פרסמה את האייפון מהדור השלישי כמאפשר מהירות גלישה כפולה מזו של הדגם הראשון. בתשובתה לכתב התביעה, הכלילה אפל את הפסקה המוזרה הבאה: "טענותיו של התובע, ושל התביעה הייצוגית, נבלמות על ידי העובדה שההצהרות הכוזבות לכאורה היו כאלו, שאף אדם סביר במעמדו של התובע לא יכול היה לקבלן, ולא היה יכול לטעות ולראות בהצהרות אפל טענות עובדתיות".

בתרגום ממשפטנית, כתוב כאן שאם אתה מאמין לפרסומות של אפל, אתה אדם לא סביר. היינו, אידיוט. זכרו את זה לקראת בליץ הפרסום הבא של אפל. אם אתם מאמינים להם, הם חושבים שאתם אידיוטים.

ועוד בחזית הדיסאינפורמציה של אפל: אתמול דיוותי, בטעות – שהיו לה שותפים רבים – שיצרנית המקיוואלי העלתה, לראשונה, אזהרה מפני וירוסים. מסתבר שהאזהרה הזו נמצאת שם כבר שנה וחצי, ועדכון תאריך בה גרם לפרסום מחדש שלה. אתמול עשתה אפל את הדבר המתבקש מחברה שלמדה יחסי ציבור מהקרמלין ופשוט הסירה את ההודעה. אז, אם במשך שנה וחצי אמרה אפל שהמקיוואלי צריך אנטי-וירוס, מאתמול כבר לא. כנראה שהוא הבריא.

תיאטרון האבסורד של יאהו בהפקה חדשה

אחרי שבתחילת השבוע פורסמה ידיעה בטיימס הלונדוני על כוונת מיקרוסופט לרכוש את מנוע החיפוש של יאהו, ידיעה שהוכחשה על ידי כל המעורבים, צצה לה שמועת יאהו חדשה: הוול סטריט ג'רנל מדווח שהטייקון ג'ונתן מילר, לשעבר מנכ"ל AOL, מנסה לקושש די כסף כדי לרכוש את יאהו. בתגובה, דידו מניות יאהו כלפי מעלה.

רק שלא ברור למה מילר, ששמו הוזכר כמעורב גם בעסקה-לכאורה עם מיקרוסופט, צריך להכניס את הראש הבריא שלו למיטה החולה הזו. מעבר לכך, הוא לא מחזיק בסכום המופרך שמציין הוול סטריט ג'רנל – 20 עד 30 מיליארד דולר, היינו פי שניים עד שלוש מערכה הנוכחי של יאהו – וכפי שמציין מייקל ארינגטון, הסכם הפרישה שלו מ-AOL אוסר עליו להיות מעורב בשטיקים כאלה.

ובסטירה נוספת ליאהו, הודיע מנכ"ל נוקיה, אולי-פקה קלאסוואו – כאן המקום להזכיר שפינית לא דומה לשום שפה אחרת, חוץ מהונגרית ואסטונית – שחברתו איננה מעוניינת לרכוש את יאהו. הרעיון הזה לא הצליח לצמוח ולו לכדי חצי שמועה משומשת, אבל קלאסוואו מיהר להרוג אותו.

משתמשי מייספייס בהלם

או, לפחות, היו חוטפים הלם אילו היו יודעים לקרוא. זו, בתמצית, דעתו של מייקל וולף עליהם. מיהו וולף? ובכן, לאחרונה הוא הוציא ביוגרפיה חושפנית על טייקון התקשורת שכולם אוהבים לשנוא, רופרט מרדוק. הלז הוא בעליהם של שורה של כלי תקשורת ימניים, מרשת פוקס ועד הוול סטריט ג'רנל, אותו רכש לאחרונה. הוא גם הבעלים התאגידי של מייספייס.

בראיון לביזנסוויק, אמר וולף – אלוהים יודע למה – ש"אם אתה נמצא במייספייס עכשיו, אתה תולעת מ(נמחק במקור). ואתה לא רק תולעת מ(נמחק במקור), אתם גם עני. אף אדם שיש לו השכלה מעבר לכיתה ח' לא נמצא במייספייס, זה מקום למפגרים". בחדשות אחרות, וולף גם שונא בלוגים, בלוגרים, ואת המילה "בלוג". הוא גם מכנה את עצמו מבקר תקשורת. הבלוגוספירה האמריקנית עדיין משתמשת במלחי הרחה.

תגובתו של מרדוק, ושל משתמשי מייספייס, טרם נמסרה. הנתונים האמיתיים, אגב, מראים שמשתמשי מייספייס אינם עניים בהרבה ממשתמשי פייסבוק. לינקדין זה כבר סיפור אחר.

אירוטיקה? לא ביוטיוב ונינג

בנסיון נואש לגרד כמה דינרים, ממציאה יוטיוב את עצמה מחדש מדי שבוע, בערך. עכשיו מגיע הנסיון הבא: יוטיוב פוצחת במסע כנגד ספאם, וזה בסדר – אבל מורידה גם סרטונים אירוטיים. לא פורנו – פורנו היה אסור ביוטיוב מלכתחילה, למרות שנראה שחלק ניכר ממעלי הסרטונים לא שמעו על זה – אלא חומר אירוטי "גבולי". הנימוק הרשמי הוא חוסר רצון להסתבך עם ה-FCC, סוכנות השידור הפוריטנית של ארה"ב. אולי כך אפשר יהיה להגיע ליוטיוב באמצעות הפס הרחב להמונים שהסוכנות שוקלת. נימוק חשוב יותר הוא דעתם של המפרסמים, שגם ככה לא מתלהבים מיוטיוב.

גוגל לא לבד. גם נינג, רשת חברתית שמאפשרת לך ליצור לעצמך רשת חברתית, הודיעה שהחל מינואר, לא ניתן יהיה ליצור רשתות חברתיות למבוגרים. הסיבה? מנכ"לית נינג אומרת בפשטות שהן לא מצליחות לעמוד בזכות עצמן, צריכות למשוך תוכן ממקומות אחרים – ודוחות מפרסמים.

איכס, פייסבוק

זו, בערך, דעתם של יותר ממחצית מהמפרסמים האמריקאים שנדגמו. רק כשליש – 35%, ליתר דיוק – הביעו עניין מפוהק בה, או ברשתות חברתיות אחרות. ויש לזה סיבה.

על פניו, פייסבוק – עם מספר משתמשים שנמדד לאחרונה בכ-120 מיליונים, שכולם מחוברים זה לזה ומשתפים תוכן זה עם זה – היא שטח פרסום נהדר. בפועל, לא ממש. אנשים נפגשים שם כדי לדבר ולהתבדר, לא כדי להשתתף בפולחן כת הצריכה.

משבר הפרסום המקוון הוא כללי: 80% מהמשתמשים, עולה ממחקר אחר, הקליקו על פרסומת פעם אחת בשנה או מעט יותר. קצת קשה לחיות מזה. והמצב ברשתות חברתיות גרוע יותר: רק 60% ממשתמשיהן טרחו להקליק על פרסומת פעם בשנה לפחות. ואיש השיווק טד מקונל לא מופתע: "מה, בשם אלוהים, גרם לכם לחשוב שתוכלו להפוך את השטח שבו מישהו נפרד מהחברה שלו לנדל"ן מניב?"

שאלה טובה. ואם מרק צוקרברג ושות' לא ימצאו תשובה או מודל עסקי אחר במהירות, לא בטוח שכשנצא מהמשבר הכלכלי (תמיד יוצאים, אבל זה יכול להימשך כמה שנים, או במקרים קיצוניים - עשור ומלחמת עולם), פייסבוק עדיין תהיה איתנו.

קצרצרים

העולם המוסלמי חי כבר הרבה מאד זמן בסרט רע מאד, שבו קושרים הבונים החופשיים עם היהודים והקומוניסטים כדי להשתלט על העולם. ה"פרוטוקולים של זקני ציון" הם חומר קריאה רשמי שם. עכשיו מנסים הקיצונים שביניהם – אלה שמממשים את האידיאלים שלהם, אלה שעינו במשך שעות את בני הערובה הישראלים במומבאי, עד כדי כך שצוות חדר המתים שם סבל מהלם – ללמוד איך להעלות את הסרט הזה ליוטיוב, ו"להשפיל את הצלבנים על ידי פרסום קליפים בהם מוצגת התבוסה שלהם, אותה הסתירו זמן כה רב".

ולהבדיל, שימוש אחר ביוטיוב נעשה על ידי צוות מדיניות הבריאות של הנשיא האמריקאי המיועד, ברק אובמה. לפני שבוע, ביקש הצוות מהגולשים באתר-המעבר של הממשל לשלוח את רעיונותיהם; אתמול, הם שחררו סרטון שבו הם מגיבים לתגובות הגולשים. מסתבר שהם בהחלט הקשיבו למה שיש לגולשים לומר. מדהים.

מיקרוסופט צפויה לשחרר מחר את גרסת הבטא של SP2 לחלונות ויסטה. תאריך ההשקה הרשמית של החבילה הוא במחצית הראשונה של 2009. בחדשות מיקרוסופט אחרות, ידיעה רשמית למחצה – בבלוג של מיקרוסופט אבל ללא אישור רשמי – אומרת שגרסת הבטא של חלונות 7 תגיע, למספר מצומצם של משתמשים, כבר בינואר 2009.

ומסתבר שככל שחלונות 7 תמהר לצאת, כך ייטב למיקרוסופט: תופעה משונה נרשמה לאחרונה, במסגרתה קונים עסקים מחשבים משומשים – כדי לקבל מערכת ההפעלה חלונות XP. אפשר, אמנם, להזמין מחשב חדש עם ויסטה ואז לשדעך ל-XP, אבל מסתבר שהשדעוך יקר מדי.

אם החלטתם לרכוש נגן MP3, אל תעשו זאת בצרפת: המדינה הטילה מס של 40% (!) על הנגנים, וזאת – מתוך תפיסה שכל משתמש הוא גנב עד שיוכח אחרת – כדי לפצות את תעשיית ההקלטות על הנזקים הצפויים להגרם לה. בית משפט צרפתי קבע שהחוק חל גם על אזרחים זרים, וגם אם הם מזמינים את המכשיר מאתר מכירות צרפתי מקוון. אז, בקיצור, קנו אותו במקום אחר.