פאנל מנכ"לי חברות הייטק: "המשקיעים דורשים למתוח את התקציב"

אותות המשבר הנוכחי עדיין לא ניכרים בגיוסי ההון של חברות ההייטק בחודשים יולי־ספטמבר: 124 חברות גייסו יחדיו 600 מיליון דולר ממשקיעים זרים וישראליים ברבעון השלישי של השנה. נתונים אלו, שהתקבלו מחברת המחקרים IVC, מצביעים על עלייה של 45% לעומת הרבעון המקביל ב־2007, ועלייה של 29% לעומת הרבעון השני של השנה.

ההון שגייסו חברות ההייטק הישראליות עשוי לסייע להן לצלוח בשלום את המשבר הכלכלי. מערכת "כלכליסט" זימנה נציגים מחמש חברות הייטק שכבר פתרו את בעיית המזומנים שלהן, לפחות לשנה הקרובה. סבבי הגיוסים שהשלימו מוקדם יותר השנה פוטרים מהן את הדאגה לשרוד את המחר - אבל לא מהצורך להתמודד עם ירידה צפויה בביקוש העולמי למוצרים שלהם. עכשיו הן גם צריכות לגבש אסטרטגיה להתמודדות עם השוק, ואולי אפילו לרכוש כמה מתחרות שנפלו ברשת.

האווירה בענף ההייטק פסימית: נראה שלא עובר יום בלי הודעת פיטורים. איך העובדים שלכם מתמודדים עם האווירה הזו?

אנשים עובדים קשה יותר. משה שטיינר, לוסיד לוג'יקס צילום: בועז אופנהיים

משה שטיינר, מנכ"ל לוסיד לוג'יקס: "נאלצנו להיפרד מחמישה עובדים, שהם בעצם 10% מהחברה. זה היה מהלך לא פשוט: פעלנו יחסית מוקדם, בתחילת החגים. אז עוד היו בשוק שהרימו גבה. אם פעם הרגשתי שהעובדים שאננים בעניין בחירת מקום עבודה, ושאין שום בעיה לדלג בין מקומות בשביל עוד אלף שקל במשכורת, היום בהחלט מרגישים הבדל. אנשים עובדים קשה יותר. המשקיעים מעבירים מסר מאוד ברור למתוח את התקציב לאורך זמן רב יותר, אבל אני לא חושב שיש כאן רעידת אדמה".

העובדים מנסים להוכיח

ציון חדד, מנכ"ל ומייסד ראנקום: "אנחנו ממשיכים לרוץ קדימה. החברה גדלה, אבל התקופה מעוררת בנו את הצורך לבחון את התרומה של כל עובד ולוודא שהוא נותן לנו את מה שאנחנו צריכים ממנו. התקופה הזו מאפשרת להוציא את המיטב מהעובדים במקום לגייס נוספים. כדי לנסוך בהם תחושת ביטחון, אמרתי לעובדים שאין לי כוונה לפטר".

דוד יעיש, מנכ"ל וויזאיר: "צמצמנו את מספר העובדים שלנו כדי להתמודד עם הירידה בתחזית המכירות שלנו. היה לנו חשוב לדעת שעשינו כל מה שאפשר כדי להשאיר את מי שאפשר. זו תקופה של אי־ודאות גם עבורנו, וכיום כל אחד מנסה להוכיח את עצמו, גם העובדים".

יהודה הולצמן, מנכ"ל מוביילאקסס: "אנחנו פועלים מבעד לערפל קרב. צמחנו ב־50% בשנה בשנים האחרונות, אבל את תחזית הצמיחה ל־2009 הורדנו. אם בעבר היתה תוכנית לגייס עשרות עובדים, עכשיו נכנסנו להקפאה עד שיתבהר. אין לנו כוונה לפטר עובדים, שמרביתם ותיקים וחשוב לנו לשמר אותם. מכיוון שהמתחרים שלנו גדולים מאיתנו, בטווח הארוך נהיה חייבים לגדול. מתוך 160 עובדים, 60 בחו"ל, כך שההוצאות התפעוליות שלנו גבוהות".

השוק כולו באי-ודאות. ישראל מזין, אופטיר צילום: בועז אופנהיים

ישראל מזין, מנכ"ל ומייסד אופטיר: "כשבנקים בסכנת היעלמות - השוק כולו באי־ודאות. שלושת הרבעונים הראשונים היו מצוינים, הביצועים עקפו את התחזיות וגדלנו השנה ב־100%. את הרבעון האחרון טרם בחנו. אני מניח שקצב גיוס העובדים החדשים יקטן או יוקפא. את התוכנית לרכוש חברות השארנו בעינה. רכישת חברות ומכירת מוצרים משלימים מאפשרים להגדיל את כוח המכירות, וכך להוזיל עלויות פיתוח".

האם זה הזמן לרכוש חברות או להתמזג עם חברה גדולה?

יהודה הולצמן, מוביילאקסס: "אין לנו שאיפה לקנות חברה מחר בבוקר, אבל זה ללא ספק על הפרק. חברות בתחום שלנו נמצאות בקשיים היום, ואנחנו בוחנים אותן כדי לאתר הזדמנויות שצצות בגלל המצב".

לוטשים עיניים לקניין הרוחני של המתחרים שנסגרו. דוד יעיש, וויזאיר צילום: בועז אופנהיים

דוד יעיש, וויזאיר: "שתי חברות מהתחום שלנו נסגרו, ואנחנו לוטשים עיניים לכיוון רכישת הקניין הרוחני שלהן. שתי חברות בתחום התמזגו לאחרונה. המצב הקשה גורם למשקיעים רבים להרים ידיים, מותירים אחריהם חברות שכבר השקיעו שנים בפיתוח פטנטים אטרקטיביים - ולחוצים עכשיו לכסף".

ציון חדד, ראנקום: "מאז ספטמבר קיבלנו שלוש הצעות מחברות המעוניינות שנרכוש אותן, כמה מהן מעניינות. אנחנו מחפשים דרכים להגדיל את כמות הפטנטים שלנו, כדי לחסוך עלויות של פיתוח מאפס. נוסף על כך, רכישת חברות בתחום דומה לשלנו תאפשר לייצר תזרים מזומנים מהיר, גם אם אין להן פטנטים".

משה שטיינר: "על אף שיש הזדמנויות חדשות, איננו בוחנים כרגע רכישות".

הדולר חצה בשבוע שעבר את רף הארבעה שקלים לדולר. איך זה משפיע?

יהודה הולצמן: "בסוף 2007 תכננו את תקציב השנה הנוכחית לפי שער של 4.2 שקלים לדולר. מאז שהדולר התחיל לרדת נגרם לנו נזק משמעותי, כיוון שההכנסות שלנו ממכירות הן בדולרים בשעה שהמשכורות משולמות בשקלים. לצערי, המדינה הגיבה בצורה אטית מדי.

"עד השנה פעלנו בעיקר בארה"ב, וירידת הדולר גרמה לנו להעביר חלק מפעילות הייצור למדינות שבהן העובדים מקבלים שכר דולרי. מובן שעליית הדולר לאחרונה היא חיובית, ומבחינתי שער של 4.2 שקל לדולר מספק".

חלופות לאמריקה

לאור הפגיעה בשוק האמריקאי, האם אתם מחפשים שווקים חדשים?

ישראל מזין: "התחלנו להתרחב למדינות שונות באירופה, וכיום השוק האמריקאי מספק רק מחצית מההכנסות שלנו. אבל התרחבות לשווקים חדשים יוצרת דילמה: כניסה לשוק חדש דורשת משאבים, דווקא בתקופה שבה אתה מנסה לקצץ".

משקיעים בשווקים חדשים. יהודה הולצמן, מוביילאקסס צילום: בועז אופנהיים

יהודה הולצמן: "96% מההכנסות שלנו מצפון אמריקה, אבל נשקיע 20% מתקציב השיווק והמכירות בשווקים חדשים, כדי שב־2009 הם יהוו 20% מההכנסות".

משה שטיינר: "הלקוחות הישירים בשוק הגיימינג הם יצרני הכרטיסים, שאמנם נמצאים במזרח, אבל כולנו תלויים בשוק הצרכנים הפרטיים שפזורים בכל העולם".

הממשלה החליטה להקצות עוד 200 מיליון שקל לתקציב המדען, ולהעסיק מפוטרי הייטק בהוראה. מהלך נכון?

משה שטיינר: "אני מברך על כל השקעה במדען הראשי, אבל יש מקום להקל על משקיעים זרים להיכנס לישראל. הרעיון להעביר את אנשי ההייטק להוראה מעורר שאלות: איך מהנדסים, שהתרגלו להכנסה מסוימת, יפרנסו את עצמם? כדאי שהממשלה תעזור למגזרים אחרים".

ישראל מזין: "בחברות שהקמתי עד כה נעזרתי בתקציבי המדען. הבעיה במימון חברות הייטק נובעת ממקום אחר: אין היום נגישות לשוק ההון. אחד הפתרונות לטווח הקצר שצריך לשקול הוא מתן אשראי ממשלתי, כדי למלא את הוואקום שנוצר בעקבות הצמצום בהשקעות הפרטיות.

המדען הראשי הוא לא פילנתרופ. ציון חדד, ראנקום צילום: בועז אופנהיים

ציון חדד, ראנקום: "גם המדען הראשי הוא עסק, לא פילנתרופיה. לכן תמוהה ההגבלה שהוא מטיל על משכורות עובדי החברות שבהן השקיע. כשהקרנות נכנסו לארץ, משכורות העובדים זינקו ל־40 אלף שקל בחודש. חברות שממומנות על ידי המדען מגבילות את השכר ל־24 אלף שקל. בכך נגרעים מיליונים ממס ההכנסה שמשולם למדינה - וכולם מפסידים. אסור להגביל זרימת משאבים למשק".

אז שוק ההון התייבש, וגם הבנקים מקשים את הגיוסים.

משה שטיינר: "באשראי כמו באשראי, מי שיש לו יותר, יכול להשיג יותר. זה טבעי בעיניי שהבנקים מסתכלים אחרת על מי שגייס. תמיד כדאי לגלגל את העלות ללקוח בתשלום מקדמי על חשבון פיתוח ראשוני, במקום לממן את זה מהאשראי מהבנק. זה נראה יותר טוב, ומקל על החברות מהיבטים פיננסיים".

ישראל מזין, אופטיר: "לא לקחנו אשראי בנקאי, אבל יש לנו אשראי מקרן פלנוס שנועד לצורך רכישות. עד היום לא השתמשנו בו. אני שומע מאחרים שלבנקים יש בעיה לתת כסף, שהם הרבה יותר זהירים היום, ושהאשראי התייקר".

משתתפי הפאנל

ישראל מזין, מנכ"ל אופטיר (Optier)

מוצר: מערכת מידע לניהול עסקאות במוסדות פיננסיים וקמעונאיים

גיוס אחרון: 63 מיליון דולר בספטמבר

מספר עובדים: 140

שנת הקמה: 2002

משה שטיינר, מנכ"ל לוסיד לוג'יקס (Lucid Logix)

מוצר: שבבים ותוכנות למאיצים גרפיים לשוק הגיימינג

גיוס אחרון: 18 מיליון דולר באוקטובר

מספר עובדים: 50

שנת הקמה: 2003

ד"ר ציון חדד, מנכ"ל ראנקום (Runcom)

מוצר: שבבים לאנטנות סלולריות ולמכשירי קצה בדור הרביעי

גיוס אחרון: 10 מיליון דולר בספטמבר

מספר עובדים: 140

שנת הקמה: 1997

דוד יעיש, מנכ"ל וויזאיר (Wisair)

מוצר: שבב USB אלחוטי, מחליף את הצורך בכבל חיצוני למדפסות ולעכברים

גיוס אחרון: 24.5 מיליון דולר בפברואר

מספר עובדים: 80

שנת הקמה: 2001

יהודה הולצמן, מנכ"ל מוביילאקסס ישראל (MobileAccess)

מוצר: טכנולוגיה אלחוטית כגון סלולר ו־WiFi בתוך מבנים

גיוס אחרון: 11 מיליון דולר ב־2006

מספר עובדים: 150

שנת הקמה: 1998