גיק בשבוע: קורט הרצשטרק

קורט הרצשטרק נולד בווינה ב-28 ביולי, 1902, לאב יהודי ואם קתולית. באותו זמן מכר אביו "מכונות חישוב" – ערימות של מוטות, גלגלי שיניים והילוכים, שנועדו לחשב חיבור, חיסור, כפל וחילוק. המכונות היו ענקיות וזכו לשולחן משלהן במשרדי רואי החשבון. ב-1905 הפך אביו את העסק לחברה, "רכנמשינוורק אוסטריה", שמכרה בהצלחה דגמים משודרגים. שמה מוכר עדיין לאספנים.

התמקד בבעיית הממשק. הרצשטרק צילום: ריק פאר , www.vcalc.net

בגיל 14 החל קורט ללמוד מכניקה עדינה במפעל של אביו. הוא המשיך ללימודי הנדסה בווינה לפני שחזר למפעל, שם זכה ליותר ויותר אחריות. עד 1926 הפך לאחראי המכירות בצ'כיה. כחלק מדרישות התפקיד, הוא נאלץ לדבר עם הלקוחות. רואי החשבון והמתמטיקאים התלוננו ללא הפסק שמכונות החישוב גדולות מדי – והם צדקו. מאז פותחו המכונות לראשונה, בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-19, איש לא הצליח להתגבר על בעיית הגודל. מכונת החישוב של חברת מרצ'נט, למשל, שקלה 10 קילוגרם, והיה צורך לטלטל אותה במזוודה מיוחדת.

הרצשטרק החליט להסתער על הנושא. "הסתכלתי על הבעיה מן הסוף להתחלה", אמר בראיון מאוחר עם היסטוריון המחשבים ארווין תומאש. במקום לחשוב כיצד לבנות את המכונה, הוא ניסה להתחיל מהצורה החיצונית. "המכונה הזאת לא יכולה להיות קוביה או סרגל. היא חייבת להיות גלילית כדי שתוכל להחזיק אותה ביד אחת".

מסביב לגליל, הרצשטרק שרטט סדרת כפתורים. מי שירצה להזין מספר יצטרך רק להזיז אצבע. התוצאות יוצגו על ראש הגליל, וארכובה קטנה תתחיל את פעולת החישוב. התוצאה היתה מעין מכונת טחינה קטנה, שחורה ואלגנטית.

עכשיו היה צריך רק להבין כיצד בונים את הדבר הזה.  

איך מחסרים באמצעות חיבור

הרצשטרק רצה מכונת חישוב עם "תוף פסיעות" (מנגנון) אחד, שיספיק לכל פעולות המכונה. עד 1937 הוא הצליח לבנות כזו, אך היא יכלה רק לחבר מספרים ולהכפיל אותם. חיסור וחילוק היו כבר סיפור אחר לגמרי.

הפתרון בא להרצשטרק בנסיעת רכבת. הוא ישב לבד בתא, מביט מהחלון על היער השחור, ופתאום חשב על מספרים משלימים. מספר משלים הוא המספר שיש להוסיף למספר אחר כדי לקבל תוצאה שבנויה רק מספרות 9 ושמספר הספרות בה זהה למספר שאותו הוא משלים. המספר המשלים של 9, לדוגמא, יהיה 0 (9=9+0) והמספר המשלים של 20 הוא 79 (99=20+79).

למה זה טוב? ובכן, המספר המשלים מאפשר לבצע חיסור באמצעות חיבור. אם רוצים להחסיר 20 מ-115, אפשר לחבר 115 למספר המשלים של 20, 79. מהתוצאה המתקבלת, 194, מורידים את הספרה הראשונה ומוסיפים 1, ומקבלים את התוצאה – 95. מפותל מעט, אבל עובד. למעשה, זה עובד טוב מספיק בשביל המחשבים של היום.

עד 1938, הרצשטרק בנה אבטיפוס ראשון של המכשיר (לסימולציה מגניבה שלו, לחצו כאן), והגיש בקשה לפטנט על תוף הפסיעות המשלים והמעבר לחיסור. ואז הגיעו הנאצים.

להכין מתנה לפיהרר

שתי מערכות שיניים בתוף המרכזי. דגם של מכונת החישוב צילום: מרסין וויצ'רי cc-by

במרץ 1938 סיפחה גרמניה את אוסטריה. "השבועות הראשונים היו איומים", סיפר הרצשטרק. "האספסוף בא ואז האנטישמים". במרץ 1939 נכנס כבר הצבא הגרמני למדינה, וקצינים הגיעו לבדוק את המפעל. הרצשטרק לא נעצר – עדיין לא. הם דרשו ממנו להפסיק את ייצור מכונות החישוב, ולהתחיל לייצר מחוונים עבור טנקי הפנצר.

זה עבד למשך ארבע שנים. ב-1943 נעצרו שני עובדים מהמפעל שהאזינו לתחנות רדיו אנגליות ותמללו את המשדרים. הרצשטרק עשה טעות: הוא הגיע לתחנת הגסטפו והתערב לטובת עובדיו. "הקצין זרק אותי החוצה", סיפר לאחר מכן, "ואמר 'החוצפה! שחצי יהודי ינסה לסנגר על האנשים הללו!".

הרצשטרק הוזמן להעיד לטובת העובדים, שם נעצר. אחד העובדים נידון למוות בעריפת ראש, והשני קיבל מאסר עולם. קורט הואשם בשורה של פשעים מומצאים – עזרה ליהודים, שיבוש הליכים וקיום מערכת יחסים עם אישה ארית – והושלך גם הוא לכלא. "חלקתי עם חמישים אנשים תא בלי כלום – לא מיטות, לא שירותים, כלום", סיפר. לאחר מכן הועבר למחנה הריכוז בוכנוולד. בנובמבר הקר, הרצשטרק, שנשא עמו רק חולצה, מכנסיים, נעלי עץ וכובע, הועסק בגינון. בריאותו התדרדרה במהירות. הוא ומכונת החישוב שלו עמדו לעבור מהעולם.

אבל אז קרא לו מפקד בוכנוולד. "הוא החזיק את קורות החיים שלי בידיו ואמר 'אתה ייצרת מחוונים ומכשירים בשביל הצבא. תקשיב היטב. אם תשמע בצייתנות לפקודותינו, ייתכן שחייך יהיו נסבלים". הוא הועבר למפעל גושטלוף שליד המחנה, שם יוצרו רכיבי נשק לצבא הנאצי. הרצשטרק מונה לאחראי ייצור הרכיבים המדויקים, שיועדו בעיקר לטיל ה-V2 החדש.

המזל שיחק להרצשטרק פעם נוספת. באחד הימים הגיעו לבוכנוולד שתי משאיות מלאות מכונות משרדיות. בעלי מפעלים מקומיים הגיעו לבדוק את הסחורה. אחד מהם זיהה את הרצשטרק: זה היה פריץ וולטר, בעל מפעל שהתחרה עם זה של הרצשטרק. בזמן המלחמה, וולטר ייצר כלי נשק והפך לאיש עסקים מפורסם. הוא ניצל זאת כדי לתפוס לשיחה את מפקד המחנה.

מעט אחר כך, פנה המהנדס הראשי בבוכנוולד להרצשטרק, ואמר לו שהוא יודע על מכונת החישוב שעליה הוא עבד. "הנה הצעה בשבילך", אמר, "ניתן לך לשרטט ולבנות אותה. אם היא תפעל, ניתן אותה במתנה לפיהרר אחרי שננצח במלחמה".

פתאום, בגחמה, הפכה מכונת החישוב של הרצשטרק לחיונית למפקד המחנה. ואם המכונה חיונית, חיוני גם המהנדס. המכונה הקנתה להרצשטרק זמן, ותמיד היה גם הסיכוי שבזכותה יחשיבו אותו לארי, ויאפשרו לו לחיות. הוא החל לשרטט את המחשבון, בזמן הפנוי המועט שהיה לו בימי ראשון, בערבים ובשעת האוכל.

בינתיים, בעלות הברית התקרבו והלכו. באוגוסט המחנה הופצץ, אך בעלות הברית עדיין לא הגיעו. רק ב-11 באפריל, 1945, אפשר היה לראות את הג'יפים של האמריקאים באופק. כאשר הם התקרבו צעק אחד החיילים "אתם חופשיים". הרצשטרק יצא לחופשי, ובכיסו השרטוטים.

פגישה עם הנסיך

לאחר השחרור צעד הרצשטרק ברגל הביתה, לאוסטריה. מדי פעם הוא תפס רכבת, כשהוא משלם על הכרטיס בסיגריות. אבל המפעל של משפחתו כבר לא היה במצב שניתן לעבוד בו, ו-1945 היתה שנה רעה לחפש בה משקיעים באירופה.

למזלו של הרצשטרק, נסיך הממלכה הזעירה ליכטנשטיין, שהיתה אז חקלאית כמעט לחלוטין, שאף להקים תעשיה. הרצשטרק קפץ על ההזדמנות ונסע להציג את הדגמים שלו למשפחת המלוכה. לאחר שהנסיך ביצע חישובים במטחנת המספרים הקטנה, הוא החליט לתת להרצשטרק הזדמנות. חברה חדשה הוקמה, קונטינה, שהרכיבה 500 מחשבונים. אחר כך היא החלה לייצר מאות יחידות בחודש.

המכשיר קיבל את השם "קורטה", על שם קורט הרצשטרק. "ליליפוט היה השם המקורי, אבל החברה לא אהבה זאת", אמר בראיון מאוחר יותר. "בפסטיבל הסחר בבאזל ב-1948, אמר מיס רמקר, כתב הסחר של קונטינה AG, כי 'מכונה זו היא בתו של מר הרצשטרק. כאשר האב נקרא קורט, על הבת להיקרא קורטה'". כך היה.

הקורטה האחרונה, ה-150 אלף במספר, נמכרה בתחילת שנות השבעים. הרצשטרק מת ב-1988, וזכה לראות את המחשבונים הדיגיטליים משתלטים על העולם. מתנתו לפיהרר לא היתה שימושית עוד. אין סיבה להניח שהוא זעם.