"אם היפנים לא יקנו היום סטארט־אפ ישראלי, זה כבר לא יקרה לעולם"
בחודש האחרון השתלטו חברות יפניות על תאגידי הייטק בינלאומיים. ערן הראל, המתמחה בעסקאות בשוק ההייטק היפני, מאמין שחברות ישראליות חייבות לנצל את המומנטום
יפן לא הצליחה להתחמק מהמשבר העולמי. המדינה, שבמשך שלושה עשורים עשתה בית ספר לכלכלות המערב והפכה ממדינה שמייצרת מוצרים זולים לכלכלה השנייה בגודלה בעולם, שקעה ברבעון השלישי של השנה למיתון רשמי, עוד לפני שהורגשו תוצאות המשבר הפיננסי במלוא עוצמתן. ראש ממשלת יפן טארו אסו קרא אתמול להגדיל את קרן המטבע הבינלאומית, כך שמדינות המממנות את הקרן יכפילו את תרומתן מ־320 מיליארד דולר ל־640 מיליארד דולר.
אלא שהשוק היפני, כך נראה, נוהג אחרת. לפני פחות משבוע רכשה חברת הטלפונים הסלולריים הגדולה ביפן, NTT DoCoMo, כרבע ממניות חברת טאטא טלסרוויסז, חברת הסלולר ההודית, תמורת 2.7 מיליארד דולר. ביום חמישי האחרון הודיעה חברת פוג'יטסו על רכישת חלקה של סימנס בתאגיד המחשוב פוג'יטסו־סימנס קומפיוטרס, תמורת 450 מיליון יורו, ואתמול חתמה על הסכם עם חברת טאוור.
החברות היפניות שיחקו תפקיד נכבד גם בספיגת נזקי התמוטטות הבנקים בארצות הברית, עם רכישת פעילות ליהמן ברדרס באזורי אסיה, הפסיפיק, אירופה והמזרח התיכון בידי תאגיד נומורה תמורת 2 מיליארד דולר. בשנה החולפת זינק מספר ההשקעות של חברות יפניות מחוץ ליפן אל מעבר ל־100%.
עושים שוק
"אין ספק שהמשבר הכלכלי מגיע גם ליפן, אבל יפן חוותה כבר לפני 20 שנה את מה שהכלכלות המפותחות עוברות עכשיו", אומר הראל. "יש לה עתודות מט"ח של כטריליון דולר, יש לה בנק מרכזי חזק ומערכת רגולציה יציבה".
הבורסה היפנית, שהגיעה לרמתה הנמוכה זה 26 שנה, אינה מדאיגה את הראל. "בניגוד למשקיעים המערביים, רוב הכסף מגיוס להשקעות אינו מהבורסה אלא מבנקים ומגופים מוסדיים שמחזיקים בקרנות הפנסיה מהגדולות בעולם".
רוב החברות הישראליות בונות על השוק של מוצרי האלקטרוניקה ביפן. האם זו תקופה טובה למכור שם מוצרים?
"המוצרים ביפן נמכרים יפה. למשל שארפ, ענקית האלקטרוניקה היפנית, היא הלקוחה הראשונה של אמימון הישראלית. בעוד ארבע שנים תחגוג שארפ מאה שנה להיווסדה, והיא תדאג שזו תהיה חגיגת צריכה שעוד לא נראתה דוגמתה ביפן. שארפ בונה בעיר סאקאי את מפעל הדור העשירי של טכנולוגיית ה־LCD, ותתחיל לייצר בשנה הבאה בכמות גדולה פי ארבעה מזו שהמפעל הקיים היום מייצר. אמימון תהיה כמובן שותפה לחגיגה".
אמימון תהיה חלק מהחגיגה של שארפ. מסכי LCD של שארפצילום: בלומברג
היפנים זהירים
"כל מי שיש לו כוונות להיכנס לשוק היפני צריך להיות כמובן בעל הרבה סבלנות", אומר הראל. לדבריו, כל מי שנכווה מהשוק האמריקאי עשוי ללקק דבש בשוק היפני. מרגע ההחלטה חברה יכולה להתחיל לפעול ביפן בתוך שישה עד תשעה חודשים. העלות אינה יותר מ־110 אלף דולר. ברוב המקרים אין צורך להקים סניף מקומי אלא אם כן נפחי המכירות עולים מאוד והם יותר מ־2 מיליון דולר. "היפנים מחפשים מוצרים חדשים", אומר הראל. "הם מוכנים לקנות אבל עושים הכל בזהירות. כדי למכור ביפן, חברות ישראליות צריכות להוכיח שכבר יש להן לקוחות גדולים, אלא אם כן מדובר בחברות שבבים. חברות ישראליות בתחומים שונים עשויות להיות אטרקטיביות למשקיע היפני, למשל בתחומים תוכנה ארגונית, אחסון, מכשור רפואי, טכנולוגיות לרכב וכמובן, מוצרי אלקטרוניקה. לכאן נכנסות חברות שבבים רבות".
הראל מסביר שהרוגלטור היפני היה נמרץ יותר משאר עמיתיו בעולם. "הוא היה מהראשונים שאישר פריסת תשתית WiMAX ו־NGN הרבה לפני שהאמריקאים חלמו לאשר פריסת תשתיות דומות. ההשקעה בתשתיות תיחלץ את היפנים במהירות מהמשבר, וגם תאפשר שוק אטרקטיבי לחברות ישראליות. ווילקום, מראשונות WiMAX ביפן, כבר חתמה על חוזה היסטורי עם ספקית שבבי WiMAX הישראלית אלטיר".
גם תחום הבריאות נהנה מהתעניינות יפנית. לפני שלושה חודשים ביקר בישראל שר הבריאות היפני הקודם, הקואו ינגיסווה, כדי לבחון כיצד רשויות הבריאות מתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה. "היפנים משקיעים כספים רבים בפתרונות למחלות הנפוצות שם, כגון CNS, סרטן ואלרגיות שונות. ההשקעות בתחומים אלה גדלות וכמה מהפתרונות לבעיות האלה נמצאות כאן".
מחפשים חדשנות
עד היום רכשו היפנים רק חברה ישראלית אחת, חברת הרובוטיקה YET. מדוע אין יותר אקזיטים תוצרת יפן?
"היפנים קונים כמו משוגעים בכל העולם. הגיע הזמן שהם יקנו גם בישראל, ואם זה לא יקרה עכשיו, זה כבר לא יקרה אף פעם, כי המומנטום כרגע חיובי מאוד. מה היפנים מחפשים בחברות זרות? נתח שוק וחדשנות. חברות ישראליות אינן יכולות להציע נתח שוק כי הן קטנות, אך הן ידועות בחדשנותן. זו הסיבה שבחברות כמו אלטיר ואסוקס השקיעו חברות יפניות. התחלנו לעבוד עם סופטבנק אינבסטמנטס על סינדיקציה ללקוחות יפנים לבחינת רכישות. רק בשבוע שעבר ביקרו אצלנו אנשי תאגיד מיצוי, חברת הסחר השנייה בגודלה ביפן".
ומה בנוגע לגיוס כסף עבור קרנות הון סיכון?
"את הכסף הפנוי שלהם מפנים היפנים להשקעה ישירה בחברות, כגון רכישה או השקעת אקוויטי, אך הם אינם נוטים להשקיע בקרנות מעבר לים".
הראל מגלה שחברה ישראלית שתצליח ביפן עשויה להיות נקודת זינוק לכלל אסיה. "אם יש לך שותף יפני, אתה יכול לשווק את מוצריך גם בשאר אסיה. מיזמי WiMAX בהודו, באוסטרליה, בתאילנד ובטייוואן עירבו שחקניות ישראליות לא מעטות, בזכות פוג'יטסו והיטאצ'י היפניות, כמובן".
הראל־הרץ
שנת הקמה: 1994
מייסד: אלחנן הראל, אביו של ערן הראל.
פעילות: השקעות וייעוץ לחברות בסחר בין ישראל ויפן.
לקוחות ישראלים: אלטייר, אסוקס, קלאסיפיי,CMT, מוביילאקסס, אורבוטק, סטורווייז, סנדיסק, ווינטוורקס.
לקוחות יפניים: פוג'יטסו, אולימפוס, היטאצ'י, סומיטומו.
בעלי מניות: משפחת הראל, קבוצת מאיר וקבוצת TNR.
משמעות התוספת 'הרץ': שם משפחתה הקודם של משפחת הראל, מייסדת הקבוצה
