טכנולוגי על הבוקר: לא רואים את סוף המשבר
מדוע מפטרים אנשים באמצעות הודעת בלוג, נקמת מנהל המערכת נגמרה בכלא, טינה פיי מדגימה מה קורה לתקשורת, וחדשות טובות לפיירפוקס (שהן חדשות רעות לכרום)
לא מפסיקים לפטר
לא רואים את הקץ למשבר בענף הטכנולוגיה: ענקית הסלולר נוקיה הודיעה על פיטוריהם של כ-600 עובדים, אם כי רובם המכריע של המפוטרים הם עובדי שיווק, לא מפתחים או מהנדסים. על פי דיווחים שטרם אושרו, לינדן לאב – מפתחת העולם הווירטואלי Second Life – עומדת לפטר את כל מחלקת פיתוח-העסקים שלה, כשמונה או תשעה עובדים.
לא רואים את הסוף. אילוסטרציה צילום: shutterstock הגרזן יורד גם על פייסטיים, חברת המחקר שעוקבת אחר התנהגות עובדים ברשת: היא תפטר מספר לא ידוע, אך כנראה גדול, של עובדים. אתמול הודיע המשרד הישראלי של דיגיטל פיול על פיטורי שמונה עובדים, חמישה מהם במחלקת המחקר והפיתוח, ונמסר כי צפויים קיצוצים גם בחברת האם האמריקנית. חברת סרנר סופטוור, שהתפרסמה לפני כשנה כשהמנכ"ל הורה לכל העובדים לבלות שעה בשבוע לפחות בפייסבוק, מפטרת 90 מתוך 900 עובדים.
ביאהו, שאלפים מעובדיה מחכים למכתב הפיטורים שלהם, גואה הזעם: החברה העלתה את המחיר שמשלמים העובדים בקפיטריה בשלושה דולרים ליום. אבל כתר הנבזות שייך, ככל הנראה, לדל: החברה הודיעה לעובדיה בפסקנות שהם ייצאו, כולם, לחופשה ללא תשלום של חמישה ימים – או ש. ואם כבר נבזות, אז...
זה לא אישי, זה פומבי
אחת התופעות היותר מעצבנות בגל הפיטורים הנוכחי היא הודעה באמצעות בלוג. קם לו עובד בבוקר, מכין את הקפה, נכנס לבלוג של החברה לראות אם משהו התחדש – ומתיז קפה על המקלדת, כי הרגע התברר לו, לאשתו, ולכל העולם שהוא פוטר. במקרים גרועים יותר, חברים שולחים לו את ההודעה ושואלים אם זה נוגע לו.
מדוע חברות ממהרות לצאת בהודעות כאלה? מפני שהן חוששות שבלוגרים טכנולוגיים יקדימו אותן ויפרסמו את הדברים לפניהם. איך זה קורה? הדלפות. מנהל משאבי אנוש לשעבר בחברת Electronic Arts אמר לניו יורק טיימס ש"היום, כל מה שנאמר בתוך החברה יגיע לבלוג. אז, כחברה, אתה ניצב בפני ברירה: אתה יכול לתפוס יוזמה, לצאת למתקפה ולומר 'הנה מה שקורה', או שאתה יכול לתת למישהו אחר לכתוב את הסיפור במקומך". מנהלים אחרים מציינים את חובתה של החברה לשקיפות כלפי משקיעיה.
מטמורפוזה בזמן אמת
הצורך לדווח בבלוג על פיטורים כדי להקדים יריבים הוא לא האינדיקציה היחידה לאופן שבו טכנולוגיית-מידע משנה את המציאות. התופעה התקשורתית פר אקסלנס בבחירות האחרונות היתה טינה פיי, שחקנית תוכנית הקומדיה מסאטרדיי נייט לייב, שביצעה חיקוי מדויק עד כאב של החייזרית האלסקית, שרה פאלין, והביאה לתוכנית צופים רבים.
אבל רוב הצופים לא ראו את פיי בעת השידור. הם ראו אותה אחר כך – חלקם הקטן באמצעות הקלטת התוכנית, ורובם על ידי צפיה בקליפים מקוונים. רק שליש מהצופים טרחו לצפות בתוכנית בזמן אמת, וב-NBC, הרשת של פיי, חיים עם זה בשלום: הם מעריכים שהסרטונים מהווים טיזרים לתוכנית, ושלמרות שרוב הצופים לא יטרחו לצפות בתוכנית עצמה, מספר הצופים בה יעלה משמעותית. עד כה זה עובד: הרייטינג לשלוש התוכניות הראשונות של סאטרדיי נייט לייב העונה עלה ב-49% לעומת העונה הקודמת. כלומר, גם הפירורים שמשאירים אחריהם הגולשים מספיקים לה.
השאלה היא כמה זמן זה יימשך, וכמה זמן תוכל הטלוויזיה לרכב על הזנב הארוך של צופי הרשת – שבמוקדם או במאוחר יגלו שהם יכולים לצפות באותו התוכן מתי שירצו, ולא מתי ש-NBC רוצה. הבחירות האלה ראו את גסיסתם של העיתונים המודפסים; אפשר שהן גם מסמנות את תחילת גסיסתה של הטלוויזיה הישנה, זו שבה המפיקים קבעו לצופה מה יראה מתי. בבחירות הקודמות, רצוי להזכיר, יוטיוב עדיין לא היה פעיל.
נקמת הסיסאדמין
סטיבן בארנס, לשעבר מנהל המערכת של חברת אקימבו, נידון לשנה ויום אחד של מאסר, לאחר שפרץ למחשבי החברה. הסיפור משונה יותר מכפי שהוא נראה במבט ראשון. בארנס טען בעדותו שיחסיו עם מעסיקיו לשעבר התדרדרו קשות, לאחר שקבוצה מטעם החברה ביקרה בביתו – אחד המבקרים, לטענתו, חמוש באלת בייסבול – והחרימה את מחשב העבודה ואת מחשבו האישי. יצוין שבארנס לא התלונן על כך במשטרה.
בארנס החליט לנקום. בספטמבר 2003, חמישה חודשים לאחר מעשה, הוא ניסה להיכנס לשרת החברה, תוך שימוש בשמות משתמש וסיסמאות שהכיר ושהעריך ששונו. להפתעתו הגדולה, הוא גילה שיש לו גישה. הוא התחיל בהרס שיטתי: מחק מאגר המידע של שרת המייל של החברה, פתח את השרת להאקרים, וגרם לו לקרוס בכל פעם שאנשי החברה ניסו להגיע אליו. באקימבו טענו לאחר מכן שחוסמי-ספאם הכניסו אותם לרשימה שחורה, ומנעו מהם גישה לרשת, בשל ריבוי השטיקים המלוכלכים שיצאו מהשרתים שלהם. להגנתו, טען בארנס שהוא סבל מהתמכרות לאלכוהול וסמים באותה עת. בית המשפט, כמסתבר, לא התרשם.
חדשות טובות לפיירפוקס, לכרום קצת פחות
הדפדפן העצמאי בקוד פתוח, פיירפוקס, הופך למקובל יותר ויותר: בחודש אוקטובר, ממוצע השימוש בו בקרב גולשים היה 19.57%, כלומר כמעט אחד מכל חמישה גולשים. לא רע למשהו שמפותח בידי הגולשים עצמם, ולא נתמך על ידי חברות ענק.
אשר לחברות הענק ודפדפניהן: אקספלורר של מיקרוסופט נשאר הדפדפן הפופולרי ביותר, משאיר את מתחריו מתבוססים באבק, עם 71.27% - אבל הוא רשם ירידה של 4.2% בפופולריות מתחילת השנה. החדשות הרעות ביותר מגיעות לדפדפן כרום, שהשיקה גוגל בקול תרועה לפני חודשיים: רק 0.74% מהגולשים משתמשים בו. בשיאו, השתמשו בו 0.85%. נראה שכמו 45% ממוצרי גוגל, הוא היה צעצוע-לרגע, שישאר לנצח בבטא. ככה זה, כנראה, כשמנהלי החברה עדיין משחקים בצעצועים בגיל 30 פלוס.
קצרצרים
בצער רב וביגון קודר, אפשר לדווח רשמית על מותה של מערכת ההפעלה הוותיקה חלונות 3, על כל נגזרותיה (בכללן 3.11), שהסתובבה בשטח מאז תחילת שנות התשעים. בתחילת נובמבר, הפסיקה מיקרוסופט להנפיק רשיונות שימוש במערכת הוותיקה.
ג'ון מקיין הפסיד בבחירות לנשיאות בארה"ב, אבל יוכל להתנחם בהישג מפוקפק משהו: בעוד הנשיא הנבחר אובמה הוא בעליל חלומם של שולחי הספאם – הוא מופיע ב-70% יותר ספאם מיריבו - מנצח אותו מקיין, ביחס של 5:4, בתחום הספאם הרפואי.
הלהיט החדש, והמשונה, של ליל הבחירות בסי.אן.אן. היה דיבור עם דמויות-הולוגרמה של העיתונאים הפזורים בשטח. מי שעצביו לא עמדו לו לצפות בטלוויזיה במהלך הלילה, יוכל לצפות בדוגמא כאן. כמה... שנות השבעים. המגיש וולף בליצר הוכיח חוסר עדכנות משווע כשהשתמש בביטוי Beam you up ביחס להולוגרמה. יש מקום לחשוד שמישהו כבר עובד על פארודיה.
גוגל הוציאה מהדורה מיוחדת של הטרנדים שלה לקראת הבחירות, כשבאופן בלתי מפתיע נושאים פוליטיים תפסו את חלק הארי – 87% - מהחיפושים. מבט מדוקדק יותר הראה שגולשים רבים ניסו לברר איפה יוכלו להמיר את הצבעתם במזון חופשי; שורה של חברות מזון מהיר תפסו טרמפ על הבחירות והבטיחו מזון חינמי למי שיגיע עם סטיקר "הצבעתי".
סמסונג מציעה למתוחכמים ולמעודכנים סוג חדש של מקרר – כזה שמגיע עם צג מגע. השימוש בחלב הופך לחוויה אינטראקטיבית, כשהצג מאפשר גישה ללוחות שנה, רשימות מטלות, נתוני תזונה, המרת יחידות מידה, וגם שליטה בטמפרטורת המקרר. למרבה הצער, המארגן המשרדי הזה לוקה בתחום קריטי – ניידות.
