טכנולוגי על הבוקר: מי מכיר את האיש השלישי?
כרום מתחיל להתמסמס, רשמית: המשתמש הממוצע טיפש מכדי שיותר לו לגלוש, נמשכת הלחימה בגזרת האפסטור, וספקית רשת מודיעה בהכנעה שהיא רוצה, אבל לא יכולה, למנוע שיתוף קבצים
החסר משוגעים אנוכי, כי הבאת את זה להשתגע עלי?
זו, בתמצית, היתה התגובה הכללית לסיפור המשונה של הוברט צ'אנג. הלז הופיע לפתע בימים האחרונים, כשהוא טוען שהוא המייסד השלישי והלא מוכר של גוגל.מה? כולנו מכירים את הסיפור על שני הצעירים המבריקים שהקימו את חברת הפרסום הגדולה בעולם מתוך המוסך של אמא של אחד מהם. מאיפה צץ פתאום מייסד שלישי? או. צ'אנג טוען שבשנת 1997, כשעבד על הדוקטורט שלו באוניברסיטת ניו יורק, הציג אותו פרופסור מסטנפורד בפני לארי פייג' וסרגיי ברין. הוא עבד יחד עם שניהם על בניית האלגוריתם של PageRank, הבסיס לכל האימפריה של גוגל.
כשהם היו קטנים, האם היה מייסד שלישי? ברין נואם צילום: יותם פרום אז למה השם שלו לא שם? משום שהוא החליט, לדבריו, לעזוב את הנושא השולי הזה ולהתמקד בסיום הדוקטורט שלו. ב-2002, לאחר שהשלים את התואר, ניסה לדבריו ליצור מחדש קשר עם החברים הוותיקים - שמשום מה, סירבו לקיים איתו כל מגע. האם יש אמת בסיפור הזה, או שמדובר בעוד חולה נפש תאב פרסום? טובי החוקרים מטפלים בשאלה הזו ברגעים אלו ממש, אבל חוסר כל סימן לקיומו של צ'אנג - אם זה אכן שמו - בעשור האחרון מעורר תהיות.
שריטות על הכרום
ואם כבר גוגל: ודאי תזכרו שלפני פחות מחודש, נכנסה גוגל לתחום הדפדפנים, ומקהלת הגיקים העולמית פצחה בשירי תהילה לדפדפן החדש והנועז, כרום. המקהלה השתתקה תוך זמן קצר, וממשלת גרמניה אף הזהירה את תושביה לבל יהינו להשתמש בו, משום שמדובר בחצי עבודה - וכזו עם די הרבה פרצות אבטחה.
"חצי עבודה" הוא השם השני של גוגל, שאוהבת להפריח פרויקטים ומיד לאחר מכן להזניח אותם - אתמול כתבנו על המקרה המצער של נול - וכרום, כמסתבר, הוא לא יוצא דופן. המשתמשים הגיבו בהתאם: מקץ השבוע השלישי לקיומו של כרום, המשתמשים מתרחקים ממנו וחוזרים הביתה, לאקספלורר ולפיירפוקס.
נתח השוק של כרום מלכתחילה לא היה גבוה במיוחד: בשבוע הראשון לקיומו, הוא החזיק ב-0.67% משוק הדפדפנים, בשבוע השני טיפס ל-0.85% - אבל בשבוע השלישי רשם ירידה תלולה ביחס, וירד ל-0.77%. עכשיו נותר לראות מה יהיה מצבו של פרויקט הצעצוע החדש של גוגל, ה-G1.
מי נתן לכם רשיון גלישה?
במשך שנים מלעיטים אותנו באגדות שגולשים הם מתוחכמים יותר, מיודעים יותר, וכל הבולשיט הזה שגיקים אוהבים לספר על עצמם. טוב, גיקים של אמת כנראה שלא היו נופלים למלכודת הזו - אבל רוב הגולשים כנראה שדווקא כן.איזו מלכודת? זו של פופ-אפים שצווחים בפניך שהמחשב שלך נגוע בווירוס נורא, ושכל צרותיך ייפתרו אם רק תלחץ על ה-"OK”. אתם יודעים, כאלה שמתחזים לחלונות אזהרה. משתמשי פיירפוקס ומק מכירים אותם פחות, אבל בדפדפנים רגילים - שיעול, אקספלורר, שיעול - הם נפוצים למדי. קבוצה של חוקרים באוניברסיטת צפון קרוליינה הציגה בפני סטודנטים ארבע הודעות אזהרה: אחת אמיתית ושלוש מזויפות. אחת המזויפות היתה כה בוטה שאפילו אבי דיכטר היה קולט שמשהו פה לא בסדר: היא כללה בר טעינה של הווירוס.
התוצאות קשות. 26 מתוך 42 סטודנטים הקליקו על החלון האמיתי - אבל 25 מהם הקליקו גם על שני החלונות המזויפים, ו-23 הקליקו על החלון שעשה הכל חוץ מלהכריז שהוא וירוס. גרוע מכך: לא היה הפרש ניכר בזמנים שנדרשו להחלטות. כלומר, המשתמשים לא בזבזו כוח מוח בנסיון להבחין בין החלונות, אלא רצו פשוט לסלק אותם מדרכם. כמעט גורם לך לחשוב שאולי וויליאם שוקלי עלה על משהו.
מלחמת אפל במפתחים עולה מדרגה
זוכרים את פודקסטר? האפליקציה התמימה לאייפון, שבסך הכל נתנה שירות מקביל ומוצלח לחלק מחנות המוזיקה של אפל, האייטיונז, ובשל עוון זה נבעטה מהאפסטור, חנות האפליקציות של אפל? ובכן, היו התפתחויות בנושא: החברה שיצרה את פודקאסטר ניסתה למכור אותו תוך עקיפה מוחלטת של האפסטור לחלוטין, ואפל מנעה את זה. איך - לא כל כך ברור, כי הדף של החברה בנושא בלתי נגיש בעקביות. כנראה שעוכרי דין היו מעורבים.
היה כבר מי שטען שההתנהלות הזו מעמידה את אפל בסכנת תביעה בשל מנהגים עסקיים המנוגדים לתחרות; היא הואשמה בכך לאחרונה בתחום מחשבי המק. בתוך כך, מתקבל הרושם שאפל עושה הכל כדי להביע זלזול במפתחים שלה ולהפסיק את זרם הידיעות על האפסטור: לאחרונה נדרשו מפתחים שהאפליקציות שלהם נדחו לא לדווח על כך לתקשורת, בטענה שהדבר מכוסה בהסכם אי-החשיפה שעליו חתמו כשבכלל התחילו לפתח אפליקציות. מבריק.
לא יכולה, כבודו, פשוט לא יכולה
ספקית האינטרנט הבלגית Scarlet, הודיעה לאחרונה לבית המשפט, כי עם הכל הכבוד, היא איננה מסוגלת למנוע תעבורת קבצים בין משתמשים. בית המשפט שם פסק ב-2007 כי ספקיות רשת מסוגלות גם מסוגלות לעשות זאת, והורה להן למנוע העברת קבצים המוגנים בזכויות יוצרים.סקרלט, שחוטפת קנס של 2,500 יורו בכל יום שבו התעבורה נמשכת, הודיעה לבית המשפט כי היא הצליחה להאט את התעבורה - אבל היא לא יכולה לעצור אותה ובכל מקרה, הקבצים הבלתי חוקיים נשארים ברשת. במהלך הדיון המשפטי ב-2007, ציינה סקרלט כי ציות להוראת בית המשפט יעמיד אותה בסכנה משפטית בוטה: לשם כך היא תיאלץ לרגל אחרי משתמשיה, נוהג המנוגד לחוק הבלגי. בהוראת בית המשפט, התקינה סקארלט פילטר שהיה אמור לזהות קבצים בלתי חוקיים ולמנוע את העברתם. זה לא כל כך הצליח. גרוע מכך, החברה שיצרה את הפילטר - Audible Magic - טענה שהיא עבדה בעבר עם ספקית הרשת הגדולה Verizon; זה, כמסתבר, היה שקר גס - וקבוצת SABAM, המייצגת בבלגיה את בעלי זכויות היוצרים, נאלצה להודות ש"הטענו את בית המשפט". הפסיקה אמורה להתקבל ב-2010, בהנחה שעדיין תהיה בלגיה.
קצרצרים
גוגל השיקה אמש את הנייד הראשון. אתם מכירים את כל זה ואפשר לקצר. תרעומת נרשמה במספר חוגים ברשת על העובדה ששני מייסדי גוגל, ברין ופייג', הגיעו להשקה באיחור, על גלגיליות, ולחלוטין לא מוכנים. ההשוואה להופעות המתוקתקות של סטיב ג'ובס היו בלתי נמנעות.
חבר מושבעים גדול התכנס לדון בעתידו של דיוויד קרנל הצעיר, החשוד בכך שפרץ לחשבון המייל של המועמדת לסגנות הנשיא, שרה פאלין. קרנל קיבל שכל וארגן לעצמו עורך דין; על פי חוק, רק חבר מושבעים גדול מוסמך להכריז על העמדה לדין, והדיון הוא קריטי. היום הראשון הסתיים ללא החלטה, אם כי הממשל הודיע שהדיון יימשך.
באביב הוא ישוב חזרה: התקלה שסבל מאיץ החלקיקים שטרם הספיק להשמיד את היקום, צרן, חמורה משחשבו, והחורף מעכב את התיקונים הנדרשים.
בכיר ביוטיוב, ג'ורדן הופנר, מתלונן מרה על קמצנותם וטיפשותם של מפרסמים, שאינם קונים די פרסומות בפלטפורמה שלו. הוא מודה שהבעיה העיקרית היא שקשה למדוד עבור מה, בעצם, ישלם המפרסם. אולי גוגל היתה צריכה לחשוב על זה לפני שרכשה את יוטיוב.
ראש העיר הססגוני של לונדון, בוריס ג'ונסון, הודיע חגיגית כי בכוונתו להפוך את לונדון ל"עיר ויי-פיי", עיר שבה הרשת זמינה אלחוטית בכל מקום. "עשו את זה במקומות אחרים בעולם, למה לא אצלנו?", שאל. ב-2012 תארח לונדון את המשחקים האולימפיים.
