"סירבנו למיקרוסופט, ונמשיך לסרב"
אלכס פינצ'ב הישראלי, מספר שתיים ברד האט העולמית, הוא האיש שהביא לפה את ענקית הקוד הפתוח. בראיון ל"כלכליסט" הוא מספר על שביעות הרצון מהטכנולוגיה של קומראנט, מסתייג מהחמדנות של מיקרוסופט, ומצהיר: אין לנו כוונה להימכר לאורקל
אלכס פינצ'ב מחייך בסיפוק. "רכישת קומראנט היתה עבורי חלום שהתגשם", מודה פינצ'ב, נשיא המכירות, השיווק והשירותים ברד האט העולמית, שהוא גם ישראלי לשעבר. "הרבה זמן חלמתי שתהיה בישראל טכנולוגיה רלבנטית לרד האט".
הגאווה הציונית החמה הזו כנה לחלוטין, אבל תחתיה אפשר לזהות גם סיפוק מקצועי קר: רד האט, ענקית קוד פתוח, היא אחת המתגוששות הבולטות בקרב על חברות הווירטואליזציה הישראליות, שניטש בשנה האחרונה במלוא עוזו. את הקרב הגדול שלה היא מנהלת נגד מיקרוסופט - ומדובר בקרב קשה במיוחד: רד האט שווה כ-3.5 מיליארד דולר (ב-2007 רשמה מכירות בהיקף של כ-400 מיליון דולר). מיקרוסופט שווה 250 מיליארד דולר.
קומראנט (Qumranet), שרד האט רכשה החודש ב-107 מיליון דולר, תהיה אבן פינה במלחמה הזו בזכות הטכנולוגיה שלה, שמאפשרת לצמצם את היקפי המחשוב במסדי מידע. "קומראנט תהיה המרכז הישראלי שלנו ומנהליה יהיו העיניים של רד האט לאיתור טכנולוגיות מעניינות בישראל, כיוון שקשה לעשות זאת מרחוק", מסביר פינצ'ב. אבל תפקידה של החברה לא יסתכם בכך: "המרכז הישראלי יהיה אחראי לפיתוח תחום הווירטואליזציה של רד האט בכל העולם, בדגש על טכנולוגיות מעולם ניהול הווירטואליזציה והווירטואליזציה של שרתים".
הבטחה גדולה היא גם עבודה גדולה. "למרות הרעש הגדול סביבו, שוק הווירטואליזציה העולמי עדיין נמצא בראשיתו - על פחות מ־5% מהשרתים בעולם מותקנת טכנולוגיה כזו", אומר פינצ'ב. חברת המחקר IDC צופה כי שוק הווירטואליזציה של המחשבים האישיים יצמח בצורה חדה במיוחד: עד 2011 ישלש השוק את שוויו, אשר יגיע ל-4 מיליארד דולר. על הגל הזה מתכננת רד האט לרכוב.
האיש שהיגר פעמיים
פינצ'ב (58) עלה לארץ בראשית 1974, "מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים", הוא נזכר השבוע, בביקור בכנס שערכה מטריקס, נציגת רד האט בישראל. הוא היה אז בן 24, בעל תואר ראשון בהנדסה מברית המועצות, ולא בזבז זמן: מיד לאחר שסיים את לימודי העברית באולפן הוא התגייס לממר"ם, שירת שש שנים, ובמהרה הופקד על הקמת מדור ביצועים ותכנון.
"זה היה מדור שביצע בקרה וחיתוך נתונים ללא הפסקה", הוא מספר. "אני לא זוכר לילה שבו לא העירו אותי. ב-1978 קיבלנו מחשב בשם '158 מודל 3', שמילא אולם שלם והכיל זיכרון של מגה-בייט אחד". בשירותו הכיר את לייזי אורן, היום נשיא מטריקס, ואת איציק מלאך, מנהל מערכות מידע בבנק לאומי - שניהם שותפים עסקיים של רד האט.
אחרי השחרור פינצ'ב הקים ומכר שתי חברות, אינטרצ'אפ ומיין-קונטרול, אבל ב-1994 עזב לארצות הברית עם רעייתו ושני ילדיו. "למרות שאני בן יחיד, ההורים שלי מעולם לא חשבו להצטרף אליי בארה"ב", הוא אומר. "אמא שלי רופאה ויצאה לפנסיה רק בגיל 80. היא תמיד אמרה שבישראל היא רופאה ובארה"ב היא תהיה רק 'אמא של אלכס'". היום הוא מתגורר בסמוך למטה רד האט בווירג'יניה.
עדיף לחבור מלמכור
בתקופה האחרונה, חברות בינלאומיות כגון מיקרוסופט, VMware, סיטריקס ורד האט הפכו את ישראל למגרש התקוטטות בקרב על השליטה בשוק הווירטואליזציה. פינצ'ב לא מרגיש מאוים מהתחרות. "חלק מהשחקניות הגדולות האלה נמצאות בבעיה", הוא מסביר. "ל-VMware אין מערכת הפעלה, וסיטריקס הולכת ומאבדת נתח שוק; הקוד שהיא אימצה באמצעות רכישת XenSource אינו יציב, וחברות שמתקינות אותו - למשל באמצעות חברת נובל - לוקחות על עצמן סיכון.
"השחקניות שנמצאות בנקודת הזינוק הטובה ביותר בשוק הן מיקרוסופט ורד האט, כיוון שהן היחידות שמחזיקות גם במערכת הפעלה וגם בטכנולוגיית וירטואליזציה - אך למערכת של רד האט יש ביצועים טובים יותר. אנחנו מהירים ב-40% או 50% מ-VMware, והקוד שלנו כולל 30 אלף שורות, לעומת 300 אלף אצל סיטריקס".
אבל העתיד, אומר פינצ'ב, אינו נמצא ברכישת חברות אלא בשיתופי פעולה מסחריים. "זה שם המשחק", הוא מצהיר. "למשל, הדבר החם הבא בעולם הארגונים הוא טכנולוגיית ניהול לווירטואליזציה (Virtualization Management). זו טכנולוגיה מורכבת מאוד, ואין חברה אחת שמספקת את כל הפתרונות הנדרשים לארגונים. לכן בתחום זה אנו משתפים פעולה עם יבמ, HP, BMC וטיבולי".
אבל לא עם מיקרוסופט.
"מיקרוסופט פנו אלינו הרבה פעמים, ותמיד סירבנו. הם רצו לדרוש מהלקוח לשלם לא רק עבור הפטנטים שלהם אלא גם עבור הפטנטים שלנו. בניגוד אליהם, אנחנו תורמים כל פטנט לקהילת הקוד הפתוח. אנחנו לא עושים כסף מתוכנה: התוכנה היא חופשית (המודל של רד האט מתבסס על מכירת חבילות תמיכה ושדרוג - א"ג). אנחנו רוכשים חברות בעלות קוד סגור וחושפים אותן לקוד הפתוח, ומגנים על פטנטים רבים מפני תביעות כמו אלה שמיקרוסופט מגישה. לכן הסברנו להם שנשמח לעבוד איתם ולקיים קשרים פתוחים, בתנאי שלא יגרמו נזק ללקוח".
ומה עם אורקל? הרכישה של קומראנט הופכת את המיזוג ביניכם למתבקש: אורקל ממילא משתמשת בקוד שלכם במערכת ההפעלה ויש לה טכנולוגיית מסדי נתונים דומיננטית. כל מה שחסר לה הוא טכנולוגיית וירטואליזציה מבוססת לינוקס.
"אני לא זוכר נציגים מאורקל שהגיעו אלינו עם רעיון כזה. לפי העיתונות כבר נרכשנו 25 פעמים. לדעתי, רד האט תרצה להישאר עצמאית. אנחנו לא צריכים להירכש כדי לבסס שותפות עם חברות ענקיות. מעבר לעובדה שמדובר בחברה ציבורית ורווחית, זו חברה בעלת ערכים ברורים של דאגה לקהילת הקוד הפתוח".
רד האט
תחום: מספקת לארגונים פתרונות תוכנה מבוססי קוד פתוח, ובראשם מערכות הפעלה מבוססות לינוקס. החברה מתבססת על פלטפורמת קוד פתוח חינמית וגובה תשלום רק עבור שירותי תמיכה ושדרוג.
שווי שוק: 3.52 מיליארד דולר
הכנסות ב-2007: 400 מיליון דולר
צפי הכנסות ב-2008: 523 מיליון דולר
מספר עובדים: 2,300
רכישות בולטות: (JBoss (2006, מטה-מטריקס (2007), אמנטרה (2008), קומראנט (2008)