הפלישה ליפן

זה קרה לפני הרבה שנים בסידני שטופת השמש. כשבועיים לפני שרכשתי כרטיס חד-כיווני ליפן, נכנסתי לחנות ספרים גדולה וקניתי מדריך קטן ובו משפטי מפתח ביפנית והרבה מידע על דרך ההתנהגות הנאותה ביפן. מעבר להסברים על קידות וחליצת נעליים, המדריך הננסי המליץ לא להביט למקומיים בעיניים. "במהלך שיחה מקובל להשפיל מבט או להתמקד בצוואר האדם שאיתו אתה מדבר, ורק לרגעים להציץ בעיניו", נכתב בו. בעיני רוחי דמיינתי אומה שלמה שנמצאת בדיסטנס של טירונות גולני מחזור מאי.

לאחר הנחיתה באוקאיאמה המושלגת ניסיתי להיות יותר יפני מיפני, ואת כל השיחות בתחנת הרכבת ובשאר האתרים ניהלתי בעודי מסובב את ראשי ללא הפסקה. מזל שזכרתי, כעצת המדריך, להגניב מדי פעם מבטים כמוסים לעיני המקומיים, אחרת לא הייתי זוכה להעריך את המבטים המבולבלים שננעצו בי, ושתהו מיהו עגול העיניים שמזיז את הראש כממטרה מקולקלת, ושמא כדאי להזעיק את הרשויות.

אבל מדריך הטיולים נגע במשהו: היפנים לא אוהבים שנועצים בהם עיניים. תייר יתקשה להבין עד כמה הם חרדים לפרטיותם. תרבותם, שהתפתחה בתנאי צפיפות, סיגלה קודים נוקשים בנוגע לגבולות המרחב הפרטי, וגם המרחב הציבורי הוא בעצם אוסף של בועות פרטיות שאליהן יש להתקרב בזהירות. וזה בדיוק ההפך ממה שעשו בחודש האחרון המצלמות של גוגל, שתיעדו את רחובות יפן במסגרת הפרויקט השאפתני "גוגל סטריט וויו".

נער נוגע בחזה של נערה צילום מסך: googel street view

כשהושק השירות בחודש אוגוסט, הוא התקבל באהדה: כ-80% מתושבי יפן המחוברים לרשת ניסו אותו בשבועיים הראשונים להשקתו. 4% מהם הודו שמצאו שם תמונה של עצמם או של מכר. מאות בלוגרים יפנים עשו ימים כלילות בסריקת התמונות שגוגל העלו לרשת, ובמהרה חשפו את הפנינים: נערות יפניות מקיאות ביציאה ממועדון חשוך, גבר שיכור על ספסל, גבר נוגע בחזה של נערה במדי בית ספר.

כשפורסמו התמונות בעיתונות, החלה ההיסטריה האמיתית. "אם מישהו יבחין ששכחתי לסגור את אחד החלונות, ביתי עלול להיפרץ", טען מרואיין מבוהל באחת ממהדורות החדשות. "אפשר לעקוב אחר שגרת החיים של המשפחה ולתקוף את הילדים או את אשתי", אמר אחר. כמובן, התמונות בשירות אינן מוצגות בזמן אמת - אך את היפנים זה לא הרגיע. מניסיונם, לטכנולוגיה יש נטייה להתקדם במהירות, ומכאן ועד אח יפני גדול הדרך קצרה.

הממשלה דיווחה על מאות מכתבי תלונה של אזרחים מודאגים, וקבוצות החלו להתארגן כדי לחסום את הגישה למכוניות המצלמות של גוגל. מחאה מהותית אפילו יותר נרשמה מצד בעלי עסקים, ובראשם מלונות הסקס היפניים שאלפים מהם זרועים לאורך המדינה. אלו גילו שהשירות של גוגל הנציח את לקוחותיהם, וכמה בלוגרים אף דאגו לאסוף את התוצאות במקום אחד - לידיעת בנות הזוג החוקיות.

גוגל, שנבהלה מהמהומה ומהתביעות שבדרך, החלה לסרוק באופן ידני עשרות אלפי תמונות ולמחוק את אלו שניתן לזהות בהן פנים. הדבר האחרון שהיא צריכה זה חרם של 127 מיליון תושבים על מוצריה. להבא אולי תרכוש גוגל מבעוד מועד ספר טיולים קטן, ותחסוך לעצמה מבוכה גדולה.