הידיים על שולחן המחשב Surface
מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל חשף את מחשב המגע החדש של החברה - Surface. אז איך מרגישה עבודה על מחשב באמצעות תנועות טבעיות ומגע יד?
מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל חשף היום לראשונה בארץ את ה-Surface, מחשב המגע החדש של מיקרוסופט, שהוא למעשה שולחן-מחשב-מגע. אם פעם הכריז ביל גייטס כי הוא שואף להציב מחשב על כל שולחן, הרי שהיום, על פי חזונה העתידי של מיקרוסופט, יהפוך כל שולחן למחשב.
ערן יריב מציג את מחשב ה-Surface צילום: ישראל הדרי
נגינה על פסנתר וירטואלי צילום: ישראל הדרי
משה ליכטמן, סגן נשיא מיקרוסופט העולמית המשמש גם כנשיא מרכז המו"פ הישראלי, הציג את המחשב וחשף את העובדה כי שתי יחידות ה-Surface הנמצאות במרכז הן למעשה היחידות בעולם מחוץ לתחומי ארה"ב. היחידות נמצאות במעבדות החדשנות של מרכז המו"פ והן משמשות חלק מסביבת הפיתוח של המרכז.
ערן יריב מציג את מחשב ה-Surface צילום: ישראל הדרי מי שהציג בפועל את ה-Surface בעבודה היה ערן יריב, מנהל הפיתוח של מעבדות החדשנות. יריב הציג מספר יישומים שפותחו על ה-Surface בארץ, כמו סריקה ביומטרית וזיהוי כף יד, יישומי מפות ממוחשבות על בסיס virtual earth ועריכת מוזיקה.
תפיסת ה-Surface הוצגה ב-2001 לראשונה לביל גייטס שנתן לפרוייקט אור ירוק. האב-טיפוס הראשון, סיפר ליכטמן, נבנה על שולחן שנקנה באיקאה. שש שנים מאוחר יותר, במאי 2007 נחשף המחשב לראשונה והפך למוצר מסחרי מלא, כשבשלב הראשון הוא משווק לחברות ענק אמריקאיות כמו AT&T, רשת שרתון ורשת בתי הקזינו HERRA'S. בשל מחירו הגבוה, 10,000 דולר ליחידה, ומשום שמדובר בחוויה חדשה שעדיין לא מוכרת לקהל הלקוחות, יעבור עוד זמן מה בטרם יגיע המחשב השולחני אל המשתמש הממוצע.
ה-Surface הוא מחשב-מסך בגודל 30 אינץ' הפועל בסביבת ויסטה, ומאפשר אינטראקציה פשוטה עם תוכן דיגיטלי באמצעות תנועות טבעיות ומגע יד. המשתמש יכול לגעת בתוכן, להזיזו, לכווץ אותו, להגביר סאונד במשיכה קלה של האצבע. ה-Surface מסוגל לזהות ולהגיב לעשרות נגיעות בעת ובעונה אחת ולא רק של משתמש אחד אלא של מספר משתמשים. בעזרת טכנולוגיה הפועלת כמו זיהוי ברקוד, ומצלמות המותקנות במחשב, הוא תומך בזיהוי אובייקטים – המחשב מסוגל לסרוק ולזהות אובייקטים המונחים עליו ולספק עליהם מידע.
ואכן, החוויה ב"עבודה" על ה-Surface לא דומה לשום דבר אחר, למעט אולי כתיבה ביד חופשית על מסכי טבלט, שגם היא מוגבלת למדי. ראשית, העבודה על ה-Surface דורשת רכינה מעליו. ליישומים השונים מגיעים באמצעות דפדוף במגע קל של האצבע ולחיצה קלה על היישום שבחרתם. כל תחושת השימוש היא של פשטות. כדי לצאת מיישום לוחצים על אחת מפינות המסך, כדי להגביר או להחליש את עוצמת השמע מושכים באצבע למעלה או למטה ובאופן דומה – רק משמאל לימין וההיפך – אפשר להגביר את מהירות השמעת המוזיקה או להאיטה. שוטטתי ברחבי הוירטואל ארת', סובבתי את העולם באצבעותי שוב ושוב, הגעתי לרזולוציה של רחובות ומכוניות, ניגנתי (לא בכישרון רב) בפסנתר וירטואלי שקלידיו מוצגים על המסך והמשתמש נדרש רק להקיש עליהם וגם הפכתי לדי-ג'יי לרגע.
נגינה על פסנתר וירטואלי צילום: ישראל הדרי שנים כבר מדברים על הפעלת המחשב בהפעלה קולית, ובעולם כבר קיימות תוכנות המאפשרות שימוש במחשב ואפילו גלישה באינטרנט באמצעות פקודות קוליות זה, אבל אין ספק שנגיעה במידע דיגיטלי, העברתו, הזזתו, כאילו היה משהו פיזי, מאפשרת את האינטראקציה האינטואיטיבית ביותר בין המשתמש למחשב. אבל עד ליום שבו נוכל לזרוק את העכברים והמקלדות ולנופף בידיים כמו טום קרוז בסרט "דו"ח מיוחד", נראה שיעבור עוד זמן.
