טכנולוגי על הבוקר: אנחנו על הצג-מגע
מזל"ט סולארי שובר שיא שהיה באוויר, גוגל מקצצת את הארוחות לעובדים, הבריטים לומדים בדרך הקשה שמאגר מידע ממשלתי הוא לא דבר בריא, ולמה מתכוונות ספקיות הרשת כשהן אומרות "משתמש כבד"
קצת גאווה לאומית
האולימפיאדה נגמרה, תודה לאל, וכמו בכל אולימפיאדה – עולות מכל פינה בישראל קינות על חוסר יכולתם של ישראלים לגרד איזו מדליה. יש, למרבה המזל, תחומים שבהם אנו מצטיינים יותר: ידע ויזמות.
חברה ישראלית, N-Trig, עשתה את זה ובגדול. מסך המגע שלה יופיע בשנה הבאה במחשב זעיר –Latitude XT - של דל, וכן במחשב שולחני ובטלפון שפרטיהם עדיין לא ידועים. אינטל הציגה השבוע מסך מגע מתוצרת N-Trig בכנס השנתי שלה.
מה עושה המסך? נותן למחשב ממשק של אייפון. תנועת אצבע תעלה או תוריד את הקול, אצבע אחת "תחזיק" תיקיה ואחרת תשליך לתוכה מיילים, עט יאפשר כתיבת הודעות, וכן הלאה. מברוק.
רפא"ל, עוין בשעה שש!
גם המפתחים הבריטים לא קופאים על השמרים: מזל"ט מונע כוח סולארי שבר את שיא השהיה באוויר, ונחת לאחר 82 שעות ו-37 דקות של טיסה.
הכלי החדשני נקרא זפיר 6 (Zephyr 6), הוא שוקל 30 קילוגרמים ומסוגל לשאת מטען מעקב במשקל שני קילוגרמים נוספים. במהלך טיסתו בשעות היום, הלוחות הסולאריים שלו, הבנויים לתוך כנפיו, מטעינים את המנוע, ודבר זה מאפשר לו להמשיך לטוס גם במשך הלילה. הזפיר מיועד לשמש כמזל"ט ריגול, ולעמוד לשירותם של מפקדים בשדה הזקוקים למידע בלתי פוסק. הוא צפוי להכנס לשירות בעוד כשנתיים.
ראוי לציין שהטיסה שוברת השיאים של הזפיר שוברת את שיאו-שלו: השיא העולמי הקודם, 54 שעות טיסה, הושג על ידי הזפיר ב-2007.
אין ארוחות (ערב) חינם
בצעד חריג, גוגל מקצצת את ההטבות לעובדיה: עד כה נהנו העובדים מגישה חופשית למטבח החברה, שהעניק להם, מעבר לשלוש ארוחות ביום, גם בירה חינם וכל הממתקים שיכלו להשמיד. היום צפויה החברה להודיע על ביטול ארוחת הערב החינמית ועל קיצוץ ניכר בכמויות המאנצ'יז שיעמדו לרשות העובדים.
למה זה ראוי לציון? מכמה סיבות. ראשית, מדיניות האכול-ושתה-כי-מחר-ננפיק של גוגל היתה מכוונת ומוצהרת. מטרתה היתה להשאיר את העובדים במקום העבודה כמה שיותר זמן. יש אוכל, יש בירה – אין טעם ללכת הביתה. והאוכל היה מזון גורמה: גוגל שכרה כמה מהשפים הידועים בעולם עבור אנשיה. ארוחת הערב במרכז גוגל היתה הזדמנות לרבים מהעובדים להזמין את האשה והילדים לארוחה על חשבון החברה. לא עוד. המסר החדש הוא, מציין Valleywag , "לכו לאכול בבית עם המשפחה". תקופת הסער והפרץ הסתיימה; תקופת ההתברגנות החלה.
שנית, כי גוגל מתעקשת שוב ושוב שהמשבר הכלכלי לא נוגע אליה, שהיא חיה טוב, תודה. הקיצוץ הזה, מצד חברה שהצהירה בגאווה ב-2004 שלא רק שהיא לא מתכוונת לקצץ בהטבות העובדים אלא אף להוסיף עליהן, עשוי לציין שהמשבר מורגש גם שם. וזה צריך להפחיד את מי שעוד לא התחיל לפחד.
כמה מאגרי מידע אפשר לאבד בשנה?
התשובה הקצרה היא 160. זה מספרם של מאגרי המידע שהצליחו מגוון של גופי ממשל, ממשל מקומי ועסקים בריטיים לאבד – אה, קצת רימינו. בפחות משנה. 160 האבידות הללו דווחו מאז נובמבר 2007. שלושת-רבעי שנה.
ואלה, צריך לציין, רק האבידות הכבדות, אלה שבאמת גורמות מבוכה. האחרונה שבהם היא העלמותו העליצה של דיסק און קי מאיזו חברה העובדת עם המשטרה, שהכיל את פרטיהם של אלפי פושעים קשוחים המוכרים לממשלת הוד מלכותה. הסקוטלנד יארד חוקר, ולדעתי כדאי להם מאד להתייעץ עם ממלא המקום של שרלוק הולמס.
על פי נתונים שהוצגו לפרלמנט, המספר האמיתי של חדירה או גניבה של מאגרי מידע גבוה הרבה יותר: מחלקת המס והמיסים של הוד מלכותה סבלה לבדה 1,993 פרצות אבטחה בין אוקטובר 2007 וסוף יוני 2008. אלה יותר מעשר פגיעות אבטחה ביום. במשרד ממשלתי אחד. לתשומת ליבם של חברי הכנסת שלנו, שדנים לאחרונה בהקמת מאגרי מידע ממשלתיים גדולים: זה קרה במדינה אירופאית מסודרת, לא בפרטצ'יה שעל גדות הירקון.
מיהו "משתמש כבד"?
ספקיות הרשת בארה"ב מנהלות לאחרונה מלחמת חורמה כנגד התפיסה של "נייטרליות רשת" - התפיסה שאומרת שדברים צריכים להתנהל כפי שהתנהלו תמיד, ושלחברות אין רשות להחליט על דעת עצמן על מהירות הגלישה של משתמשים או על כמות התנועה שתורשה להגיע לאתר מסוים.
ספקיות הרשת מנפנפות בתירוץ של "משתמשים כבדים": לטענתן, יש מספר קטן של משתמשים, שמסניפים וידאו השכם בבוקר ומעלים משחקים גנובים לעת ערב, שדופקים את המשתמשים המסכנים האחרים, שכל מה שהם רוצים הוא לקרוא מייל ואולי להכנס לפייסבוק. ויש להן פתרון מפוקפק: רף של כמות מידע, שמי שעובר מעליו הוא "משתמש כבד" ועליו להקנס.
מהו הרף? חמישה גיגהבייט בחודש, על פי אחת הספקיות. אבל גם משתמשים מהשורה טוענים שהם משתמשים בכמות המידע הזו בתוך שבוע, לא חודש. את חברות האינטרנט האמריקניות זה לא מעניין: חלקן החלו לקנוס משתמשים החורגים מהגבול. ומה שמתחיל בארה"ב, עובר מהר מאד לישראל. שם, לפחות, מנהלת הממשלה מאבקים נגד הספקיות. וכאן?
קצרצרים
ממשלת בריטניה לא לבד: גם הבית הלבן איבד מיליוני מיילים. או, לפחות, כך טוענים שם - טענות הנגד הן שה"אבידה" נוחה מאד בהקשר לחקירה פלילית כנגד יועצים בכירים של הנשיא. עכשיו הודיע הבית הלבן שהם לא ימצאו את המיילים האלה עד אפריל 2009, כשמישהו אחר כבר יהיה נשיא. מבריק.
עכשיו זה רשמי: ילדים צעירים – בגילאי 10 עד 14 – מבלים יותר זמן מול צג המחשב מאשר מול הטלוויזיה. זה הופך אותם לצרכנים חכמים יותר. השאלה היא מה עוד זה עושה להם.
יש אסטרואיד מציק, אפופיס שמו, שיש לו תכניות לעבור במסלול קרוב עד כדי אי נוחות לכדור הארץ בשנת 2029. מדענית צעירה זכתה בפרס על תכנית מהפכנית להסטתו של אפופיס ממסלולו: לעטוף אותו בפלסטיק בוהק, מה שיגרום להרבה יותר אור להנתז מעליו ויפנה אותו להתרסקות במקום מסוכן פחות.
יותר ויותר בנקים משתמשים בטלפון סלולרי כמקבילה לארנק או לכרטיס אשראי. בדרום קוריאה ויפן זה תפס מזמן; שאר העולם יותר שמרני, אבל האמריקנים מתחילים לגלות עניין, מה שאומר שזה יגיע לכאן תוך זמן לא רב.
מה שמביא אותנו לנסיונות הפישינג שנערכו כנגד לקוחות בנק הפועלים ובנק אוצר החייל. קוראים יקרים, אם אתם לקוחות של אוצר החייל וגם אם לא - השתמשו בפיירפוקס. הוא זיהה את השרצים מיד. עשו את זה לפני שהבנקים יודיעו לכם שזכיתם בהגרלה, וקיבלתם פרצת אבטחה באינטרנט אקספלורר.