טכנולוגי על הבוקר: ראשית סופה של הטלוויזיה שהכרנו
בבריטניה מתחיל מצוד רציני אחרי משתפי קבצים, הסיפור המוזר של גוגל והגיל המזויף של המתעמלות הסיניות, פייסבוק הופכת את החברים שלכם לעזרי פרסום, וצרות אפל נמשכות
אבולוציה או מוות?
אינטל ויאהו הודיעו אמש (ד') על פרויקט משולב חדש, The Widget Channel שמו, שמטרתו להפוך את מסך הטלוויזיה גם למחשב גלישה. תאריך ההשקה של הזוועה עדיין לא ידוע.
על פי ההדגמה שנערכה, זה אמור להיראות כך: הצופה – אה, לעזאזל, המשתמש – יבהה בתכנית החביבה עליו, כשבתחתית המסך או בצדו יהיו צלמיות קטנות שיאפשרו לו, בכל רגע נתון, לגלוש במייל שלו, לבחון את אוסף הפליקר החביב עליו, לעקוב אחר מחירי מניות, וכן הלאה. כל זה מסתייע בכך שהטלוויזיה האמריקנית תעבור כולה, תוך פחות משנה, לפורמט דיגיטלי.
הטלוויזיה שלכם עשויה להראות כך תוך כמה זמן. תהנו צילום מסך:connectedtv.yahoo.com אין ספק שהפרויקט הזה, שבוודאי יקומו לו מתחרים, ישנה את חוויית הצפיה בטלוויזיה ויהפוך אותה ל, אה, פעילה יותר. השאלה אם עודף המידע הזה טוב לנו עדיין פתוחה.
עונת הפיראטים נפתחה בבריטניה
משרד עורכי הדין הבריטי Davenport Lyons, שמתמחה בתביעות זכויות יוצרים, פנה לבית המשפט הגבוה של המדינה בדרישה להורות לספקיות הרשת בממלכה לחשוף את זהותם של אלפי גולשים – המספר משתנה; יש הנוקבים ב-7,000 ואחרים מדברים על 25,000 – כדי שיוכלו לתבוע אותם. כמו האינקוויזיציה, שנתנה אפשרות של "שבוע חסד" לנחקריה, דייבנפורט מתכוונת להציע בעליצות למשתמשים הללו לשלם 300 ליש"ט או שהיא תפשוט את עורם מעליהם.
לאחרונה גילתה דייבנפורט שיש הרבה מאד כסף בתביעת פיראטים קטנים: שלשום הורה בית המשפט הגבוה לאשה שהורידה משחק מחשב לשלם פיצויים בסך 16,000 ליש"ט. בתרגום לשקלים, זה קצת יותר מ-100 אלף. והאשה היא רק הראשונה מתוך 100 נאשמים שדייבנפורט כבר גוררת לבית המשפט.
אולי רצוי, עם זאת, שעורכי הדין עמוסי הפיאות יפגינו קצת יותר עמוד שדרה ויכוונו מעט גבוה יותר מאשר האזרח הקטן. אפשר להתחיל, למשל, באזרח גורדון בראון, שמשמש כראש הממשלה – אם כי כולם מסכימים שזה לא יימשך זמן רב. בראון רצה להקים לעצמו אתר. לגיטימי. הוא השתמש לשם כך בבסיס (template) חינמי שיצר הגולש אנטוני באגט. כל שבאגט, שהציע את הבסיס שלו לכל דורש, ביקש היה שיתנו לו את הקרדיט המגיע לו. ראש הממשלה המרושע בחר להפוך את כבשת הרש של באגט לקבב, והתעלם בגסות רוח מהבקשה. טכנית, בראון הפר זכויות יוצרים, והרשת בבריטניה גועשת. ואני אומר: דייבנפורט, לטיפולכם. שפרו את התדמית שלכם וטפלו במקרה הזה פרו בונו. אפילו לא צריך לחשוף את זהותו של הגנב.
האם סייעה גוגל לזייף את האולימפיאדה?
כמו המוצר הסיני הממוצע, גם האולימפיאדה הזו היתה מזויפת מההתחלה ועד הסוף. הזיקוקים המרשימים של טקס הפתיחה היו גרפיקת מחשב, הילדה ששרה את שיר הפתיחה לא באמת שרה אותו, וקבוצת האגרוף האמריקנית טוענת בזעם שהשופטים הסינים זייפו את התוצאות. עכשיו מסתבר שהסינים גם זייפו גיל.
המשתתפות בקבוצת ההתעמלות האומנותית נראו, איך לומר, צעירות מגילן הרשמי. במבט ראשון, חלקן נראו כאילו לא עברו את גיל תשע. שתיים מזוכות מדליית הזהב עוררו התעניינות מיוחדת, והשלטונות הסיניים טענו בתוקף שהן בנות 16, הגיל המינימלי. הם אפילו הציגו דרכונים!
אבל רישומים מקוונים דווקא העלו שגילן של השתיים הוא 14. סוכנות הידיעות AP, שלא שוכרת טיפשים, אפילו שמרה את הדף כולו – ובצדק, שכן תוך שעות נעלם המידע ממנוע החיפוש גוגל סין. מסמך נוסף בנושא, שציין גם הוא את גילן האמיתי של השניים, נעלם כלא היה מגוגל – אבל נשמר באתר אחר.
אף אחד לא ציפה ברצינות מממשלת סין לומר אמת למישהו. מגוגל התרגלנו, חלקנו לפחות, לצפות ליותר. כנראה לשווא.
יש לך 234 מפרסמים
משתמשי פייסבוק התרגלו לפרסומות שמוצגות להן. זו הבעיה בפרסום: תוך כמה זמן הצופה מתרגל לפרסומת וכבר לא מבחין בה. היא רעש רקע שפשוט מסונן החוצה, כמו אוושת המזגן. העובדה העגומה הזו, ולאו דווקא העובדה שמכרו את נשמתם לשטן, מאלצת מפרסמים ללכת בכיוון קיצוני יותר ויותר.
פייסבוק לא מצליחה לעשות כסף מפרסומות. זה, כמובן, נובע מכך שהמשתמשים כבר לא מבחינים בהן ואתה לא מקליק על מה שאתה לא רואה. פייסבוק רוצה כסף: בגלל זה היא חברה ולא עמותה. אז עלו שם על הפתרון הנואש הבא: הם כבר יודעים מי החברים שלך ואפילו מבחינים בין סתם מכרים לחברים. אז בכל פעם שחבר שלך יכתוב משהו חיובי על מוצר – נניח, סרט או גאדג'ט – פייסבוק תטרח לעדכן אותך בנושא, ותגבה כמה זלוטס מהמפרסמים.
האם השטיק המכוער הזה, של הפיכת החברים שלך לפרה חולבת, יעבוד? כנראה שלא. ואם קצת מזל, זה גם יהרוג את פייסבוק, שהמשתמשים ינוסו ממנה.
דמדומי האלילים של ג'ובס?
אתמול, באיחור נואש, הודתה אפל סוף סוף שוואלה, יש בעיה בקליטת הדור השלישי של האייפון. זה היה מעט מדי, מאוחר מדי: מעט קודם לכן, הגישה משתמשת האייפון ג'סיקה אלנה סמית' מאלבמה בקשה לתביעה יצוגית כנגד אפל בשל אי-תפקודו של הג'יזספון שלה.
סמית' טוענת שבימים שקודם להשקת המכשיר, הפציצה אותה אפל בפרסומות בכל כלי תקשורת אפשרי, שאמרו שחייה לא יהיו חיים בלי אייפון ושהם מבטיחים לה גלישת דור שלישי במהירות כפולה. כצרכנית נאמנה, התייצבה סמית' בתורים הארוכים, בזבזה זמן ורכשה אייפון. ואז היא גילתה שהוא לא מקיים את מה שהבטיחה אפל. אז היא תובעת, ורוצה שמיליוני משתמשים מאוכזבים אחרים יצטרפו אליה.
ואם לא היה די בכך, התוסף ששחררה אפל בתחילת השבוע, ושאתמול הודתה שהיה מיועד לטיפול בבעיית ההתנתקות של המכשיר, הפיץ את הבעיה גם בקרב משתמשים שלא חוו אותה קודם לכן. חלקם זועמים. מאד.
קצרצרים
לאייפון יש גם צדדים חיוביים, רק שהם לא קשורים לאפל ולמעשה מנוגדים למדיניות החברה: שורה של משתמשים גילו לאחרונה שהאייפון החדש שקנו, ישר מהמפעל, מכיל תמונה של סינית חמודה, ככל הנראה זו שהרכיבה או לפחות ארזה את המכשיר שלהם.
ואם אנחנו עדיין עם האייפון, משתמשים הודים זועמים על המחיר הפסיכי שדורשים שם עבור מכשיר – כ-820 דולר. אמנם, זה נמוך מהמחיר בישראל, אבל המשתמשים-לעתיד פעילים יותר מהבטטה הישראלית הממוצעת וכבר מארגנים הפגנות.
אחח, האירוניה: דיווחנו כבר על נסיקתה של מערכת ההפעלה לינוקס, ועל התכנון של IBM להפוך אותה לאבן הראשה של פרויקט "מחשב ללא חלונות". עכשיו מסתבר שמיקרוסופט משקיעה 100 מיליוני דולרים... בהכשרת מומחי לינוקס. הלקוחות דורשים, מה לעשות.
על פי מחקר שנערך לאחרונה, 29% (!) מהמשתמשים רכשו משהו באמצעות פרסומות ספאם. נראה שצריך לעדכן את מהירות הלידה של פראיירים, כי אין מספיק דקות ביממה בשביל כל כך הרבה מהם. לחילופין, כמה חוקרים צריכים לחפש עבודה חדשה. אולי בפרסום.
ספקית הרשת האמריקנית קומקאסט מתחילה להאט את העברת המידע לגולשים "כבדים" בשעות עומס, למרות מחאות הרשויות. קומקאסט מבטיחה להפלות את המשתמשים על פי כמות המידע שהם צורכים ולא על פי סוגי הקבצים. אהה. סביר.
