מי צריך מכונית חשמלית?
אופניים חדשים מאיימים לכבוש את כבישי יפן. הסוד שלהם: סוללה חכמה שמאפשרת לדהור בלי טיפת מאמץ
11:1312.08.08
בזמן שכל העולם מדבר על ווינגלט
- האיום על סגוויי מבית טויוטה היפנית, כל יפן מדברת על זוג אופניים פשוטים למראה מתוצרת פנסוניק, בשם RX10. בעקבות ההתלהבות בעיתונות ובטלוויזיה היפנית אפשר לחשוב שמדובר לפחות באייפון חדש. אבל מסתבר שהוא יותר מזה.
ההשראה לסוללה - המכונית ההיברידית של טויוטה צילום: ניק ריצ'ארדס cc-by-sa
אופניים חשמליים אינם המצאה חדשה. הם קיימים בשוק לא מעט שנים. בסין הם פופולריים במיוחד הודות לממשלה שמקדמת אותם. מה מיוחד באופניים של פנסוניק?
בניגוד לגאדג'טים מצליחים אחרים - הפעם לבאז אחראי לא העיצוב אלא קפיצת דרך טכנולוגית אמיתית. עד היום נמנעו רבים מלקנות אופניים חשמליים בגלל טווח הנסיעה הקצר שלהם. מדי כמה עשרות קילומטרים נדרשה טעינה מחודשת. ב־RX10 אפשר לנסוע 200 ק"מ (כמו הנסיעה מתל אביב לחיפה וחזרה) ללא צורך בטעינות. הסוד של RX10 הוא סוללת הליתיום, שאותה אימצו בפנסוניק לאחר שראו אותה פועלת במכונית ההיברידית פריוס של טויוטה. הסוללה נטענת במהלך הנסיעה בכל פעם שהרוכב משתמש בבלמים, או כאשר נרשמת האטה במהירות הנסיעה. בניגוד למנועים אחרים לאופניים, כשהמערכת מאתרת בזבוז אנרגיה היא יודעת להפוך אותה חזרה לחשמל - ומטעינה את הסוללה מחדש.
ההשראה לסוללה - המכונית ההיברידית של טויוטה צילום: ניק ריצ'ארדס cc-by-sa כחובבי אופניים מיהרנו כבר בשבוע שעבר לרכוש את RX10. ערב יום ראשון נראה כמו הזדמנות נהדרת לבדוק אותם, בטיול ארוך ומאתגר לאאושימה.
במבט מקרוב RX10 לא נראים מלהיבים במיוחד. פרט לסוללה שליד הגלגל האחורי, האופניים נראים כמו אופני סבתא עם סל מקדימה שניתן להניח בו את הקניות מהסופרמרקט או איזה ילד עודף.
אנחנו רוכבים לצד כביש 269, שדות אורז ירוקים מרפדים את המישור הצר בין הים להרים. שיא הקיץ ביפן עכשיו, והשילוב של טמפרטורות גבוהות עם גשמי קיץ פתאומיים היו הופכים כל דיווש מאומץ לסיוט מיוזע. אבל הפעם התחושה אחרת.
מאז שההורים קנו לי את הראלי עשרה הילוכים לבר המצווה לא נהניתי כל כך מזוג אופניים.
המנוע החשמלי דוחף את האופניים קדימה כל עוד אנו לא נוסעים יותר מ־25 קמ"ש, והצג הדיגיטלי הממוקם על הכידון מציג את מצב הסוללה ואת תהליך הטעינה שלה. די בסיבוב דוושות או שניים - והאופניים טסים קדימה. עוד לפני שהספקתי לומר "אקירה קורוסאווה" אנחנו מגיעים לחוף הים, שמולו שוכן אאושימה - האי הכחול. לאחר ביקור במקדש הקטן והעתיק החבוי בחורש בלב האי אנחנו חוצים חזרה את הגשר המחבר את האי אל החוף. את שני זוגות האופניים מקיפה חבורה של גיקים יפנים צעירים שזוכים הבוקר לראות שני דברים פלאיים: גם את הגאדג'ט החדש שמסעיר את יפן, וגם לבן עגול עיניים שלא מוכן לתת להם סיבוב.
